|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני  מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אורן מוליניה |
|
21/09/10 13:06
|
|
|
|
|
|
קוזאשבילי לא יזכה אחרי שכיסח את הממסד הקולנועי בארץ, על דן וולמן פסחו, את בוזגלו מנדים, וערן ריקליס כבר נחשב בעיניהם מיושן. את הפרס הם יתנו לברגמן, בצדק או שלא בצדק, הוא יקיר הממסד היום.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורן מוליניה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ברונסון, צ'ארלס |
|
21/09/10 16:13
|
|
|
|
|
ואני חשבתי שברגמן הקטן דווקא יאכל אותה בגדול - ריקליס כאילו ייזכה, יפסלו אותו בגלל שיש בו הרבה אנגלית (מעל למותר) - ורק אחר כך ("אחורי-זה")ברגמן "והדקדוק" יזכו.
אי-אפשר לדעת, איך דישי אמר וכתב: "קול ההצבעה" כרגע תחת "תשביש" בגלל נוכחותו של "באג 2010".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ברונסון, צ'ארלס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לחם חוקן ומרור |
|
21/09/10 16:21
|
|
|
|
|
יש לזכור את הסרטים העלילתיים שלא השתחלו לגמר - אחד מהם לפחות הוא סרט מעולה.
היום מתפרסמות התוצאות הסופיות של הבחירה (שהייתה בשני שלבים) וכבר בשלב א' שלה היא "העיפה החוצה" גם סרטים עלילתיים טובים כמו אלה שהזכרת.
לא רק הבחירה נעשתה כבר גם השיבוש שלה נעשה עוד בשלב א' - היום זה ההודעה הרשמית בעקבות "כל מה שהיה ולא היה" בהצבעות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לחם חוקן ומרור
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
השף העירום וחברו |
|
24/09/10 12:07
|
|
|
|
|
השף:
"הדקדוק הפנימי" סרט נפלא, שנעשה לו עוול אמיתי בטקס פרסי אופיר האחרון. אני מקווה שההפצה תצליח להתאושש מהמכה, ושהסרט יזכה לכמות צופים לה הוא ראוי.
החבר:
לפי עניות דעתי, אם הסרט היה זוכה בתחרות האקדמיה הוא היה מביא לבתי הקולנוע בין מאה אלף למאה עשרים אלף צופים.
מכיוון שהוא הפסיד (ובגדול!) הוא יביא בין ארבעים לשבעים אלף.
מה זה אומר?! (שוב על פי עניות דעתי) שזה סרט שהקהל לא אוהב, אלא אם יוצרים לו הילה של סרט חשוב, סרט מוערך. יש סיפור ילדים מפורסם על התופעה הזאת. הוא נקרא המלך עירום.
חג סוכות שמח!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
השף העירום וחברו
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
"אורי ענבר" |
|
23/10/10 15:41
|
|
|
|
|
זאת לתעודה
רישום "המדריך למהפכה" כסרט עלילתי בתחרות פרסי אופיר הוביל לסערה באקדמיה לקולנוע. אחד מחבריה, שאול דישי, פנה להנהלה בבקשה לפסול רישום זה, בטענה כי מדובר בסרט תיעודי. ההנהלה התכנסה לדיון דחוף, ובסופו תמכה בבקשתם של צברי וענבר, שהרוויחו על הדרך יחסי ציבור בחינם.
למה זה היה כל כך חשוב לכם בעצם?
"עניין של סדר גודל ומידת חשיבות. סרטים תיעודיים, למעט חריגים, לא עוברים דרך המסך הגדול. עשינו את הסרט בכלים של קולנוע עלילתי. זה אולי נראה כאילו החיינו סיטואציות שלכאורה התרחשו במציאות, אבל הן לא. כתבנו תפקיד של עורך דין שיכתוב חוק, ואז ליהקנו עורך דין אמיתי. חצי מהסצינות בוימו".
מי בכלל צריך היום את ההפרדה בין תיעודי לעלילתי?
"מי שאמור להרוויח ממנה הוא הצופה. הוא נזקק להגדרות ז'אנריות כדי לבחור נכון. הפיקשן עובר היום שינויים. גם כסיפורת הוא מאבד את התפקיד המרכזי שהיה לו במשך מאות שנים. אנשים הקשיבו למה שהיה להומרוס לספר למרות שידעו שזה מוגדר כבדיה, וככה הם למדו מה קורה מחוץ לד' אמותיהם. בעשרות השנים האחרונות, כתולדה של התפתחות טכנולוגית, זה התחלף בחדשות, עיון, מידע מידע מידע".
אז למה הבקשה שלכם עוררה כאלה תגובות באקדמיה? מי חושש מערעור הגבולות?
"זה מאיים פתאום שהעסק יתפרק אם אי אפשר לפעול לפי הכללים הקיימים. יש פה סרט שלא בא לבדר, אלא להגיד, להזיז, וזה מטריד את מי שמתפרנס מתעשיית הבידור".
ואולי גם את מי שהיה המועמד החמישי לפרס אופיר במקומכם אם הסרט היה נפסל?
אורי ענבר:
"אני לא רוצה להיכנס לשמות כי זו תעשייה קטנה ומאוד מונופוליסטית. מספיקות לי התביעות שאחטוף מג'ו בראל, למרות שעשיתי מה שביכולתי כדי שהסרט יהיה נאמן למציאות".
זו לא תהיה חרב פיפיות? הצופים עלולים לחשוב שאם זה לא בדיוק סרט תיעודי פרופר, אולי גם חלק מהעוולות שבסרט מתוסרטות ומוגזמות?
"גם סרט דוקומנטרי למהדרין מחזיק את החופש להשתמש בכלים שונים כדי לספר סיפור. אבל כמו כל פרסום פומבי, כשהוא מתייחס למוסדות ולאנשים קיימים, חלה על הסרט חובה חוקית לפרסם אמת. אני סומך על כל מי שיושב בקולנוע שהוא יודע את זה".
(גלריה, 22.10.2010)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
"אורי ענבר"
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
במאי תיעודי |
|
21/09/10 15:46
|
|
|
|
|
לוחם גרילה יקר,
אני מופתע או שמא נכון יותר לומר מאוכזב מכך שלא נעשה שימוש בטיעון שמלכתחילה היה, לטעמי, הבסיס לבעיה
(לא בהתאמה מלאה להנחות היסוד מהן אתה פעלת):
אם המדריך הוא סרט עלילתי יש לעמוד על כך שיצוין במפורש שהוא אינו תיעודי ושלאור כך ברור שתוכנו בידיוני.
כלומר כל סיפור המעשה - "עורבא פרח" כמו בכל סרט בדיוני אחר, ובמיוחד דברים אמורים לדרך בה מציג עצמו הבמאי - סיפור הצלחה שבחיים האמיתיים לא היה ולא נברא, "לא מיניי ולא מקצתיי".
וכמובן, יש לעמוד על מקורות המימון (שאני לא מכיר אותם).
להערכתי עמידה על ה"אמת דיברתי" חשובה במקרה הזה אפילו יותר מההגדרה הז'אנרית.
היוצרים מעבירים לצופה מסר שקרי - דבר שלא אמור לקרות בכלל בסרט תיעודי.
תיעודי מוטה אג'נדה - ניחא, סביר, מקובל.
תיעודי עמוס שקרים בוטים?! לא בא בחשבון.
במקרה הזה השקר הוא מכוער במיוחד ודוחה בעליל כי הוא נועד למטרה אחת בלבד - קשירת כתרי תהילה ליוצרים.
חבל שטקטיקה זו לא הופעלה מול המעשה "שלא-ייעשה" שלהם.
ברכות והערכה עמוקה על מאבקך האמיץ והנועז.
כולם פחדנים ואתה חסיד בסדום ועמורה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
במאי תיעודי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
א. ב. חבר אקדמיה |
|
22/09/10 13:36
|
|
|
|
|
לדעתי כל האקדמיה צריכה ריענון. זה כולל החלפה של היו״ר הבטלן וסבב ריענון חברים. גם צריך לרענן את התקנון המלא פרצות שמאפשר לסרטים להתמודד לא בקטגוריה שלהם, לא מבחין בין תסריט מקורי לאדפטציה, מאפשר הצבעה בלי חובת הוכחה על זה שהמצביע ראה את כל הסרטים, מרשה למפיקים להגיש את הסרט שלהם למועמדויות לא ראויות (וכבסר כתבו לפני על שערוריית "זוהי סדום" שזכה בפרסים על תפאורה קיימת בחו״ל ותלבושות ממחסני "רומא" שבבולגריה).
כל העסק הזה מסריח מעובש וחובבנות. הגיע הזמן לאבק את המוסד הזה ואם אני אחד הנפגעים, אפילו לצאת למאבק לביטול החלטות מסוימות. אכן זוהי סדום, עם אתיקה ומוסר תואמים.
א.ב. - חבר אקדמיה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
א. ב. חבר אקדמיה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אני מ"ואללה" |
|
22/09/10 14:03
|
|
|
|
|
יו"ר האקדמיה רוזנבאום נדרש להשיב על ספקולציית האיחוד האווילי בין הקטגוריה העלילתית לתיעודית, כדי למנוע הישנות של מחלוקת כמו זו שליוותה את ‘המדריך למהפכה’, שבסוף הוכר כעלילתי לבקשת יוצריו, דורון צברי ואורי ענבר. "זה רעיון אווילי כמו מי שהגה אותו", אמר. "כל מקרה, אני עוזב את האקדמיה בסוף השנה, כך שזה נושא למי שיבוא אחריי"
אסמכתא:/e.walla.co.il
דישי כמובן אמר את זה כבר מזמן. עכשיו צריך שהמחליף שלו לא יהיה פאסיבי ובלתי-פעיל כמוהו.אחרת - אנה אנו באים?!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אני מ"ואללה"
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
שותפה ליצירה |
|
22/09/10 11:12
|
|
|
|
|
בלוגרים, במהותם, הם אנשים שצופים באמנות וגם במציאות מזווית שונה. תרבות הבלוג היא חתרנית במהותה מפני שהיא מטפסת מעל לראשם של עורכים, מפיקים, בעלי מניות ומפיצה את משנתו האחרת של הבלוגר. הבלוגר מתריע, עומד כמוכיח בשער, זועק, נובח, כועס, מתסיס. הבלוגר האמיתי הוא שאול דישי ולא מתחזים ומתיימרים למיניהם.
בלוג טוב משנה פרספקטיבה כמו שגםע ושה זאת אמנות טובה. בלוגרים טובים הם, בעצם, אמנים. הם מביטים בעולם באופן כזה שמי שמתבונן בעולם דרכם רואה דברים באופן אחר.
במהלך התקופה האחרונה נעשו בתוך האקדמיה ומחוצה לה הרבה מאוד מהלכים מכוערים ונטולי פרופורציה במטרה למנוע או במטרה לגרום לסרט זה או אחר לזכות.
מאחורי הקלעים (וקצת לפניהם)מנקודת מבטי כשותפה ליצירתו של אחד הסרטים המועמדים - התחרות הפכה מספורט, מְאֶתְגָר, מחוויה - לדי איכס.
שאול דישי התריע וניהל מאבק ראוי ועל זה אני מורידה בפניו את הכובע ואומרת לו כאן "תודה".
ש.ל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שותפה ליצירה
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
ברונסון, צ'ארלס |
|
22/09/10 12:06
|
|
|
|
|
ציטוט מדויק מ-Y-net:
" - הפרס עבור המוזיקה המקורית הטובה ביותר הוענק לאבי בללי, על עבודתו בסרט התעודי "המדריך למהפכה". פרס עיצוב פס הקול הוענק לאשי מילוא וגיל תורן, על "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". פרס העריכה הוענק לעמי טיר ומאור קשת, גם הם על "המדריך למהפכה".-"
ומי שלא מבין או לא קלט מה כתוב כאן שיקרא זאת שוב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ברונסון, צ'ארלס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בוש ונכלם |
|
22/09/10 13:52
|
|
|
|
|
ההחלטה המטומטמת לבחור בענבר וצברי כמגישי הפרס לסרט התיעודי הטוב היתה סוג של רצון לייצר פרובוקציה בשידור. לאור העובדה שתוצאות הההצבעה היו ידועות להנהלת האקדמיה מזה זמן, "מתגנב כאן חשד סביר שאיך שהוא ההנהלה מצאה דרך אלגנטית ומקורית לצבוט את השניים בישבנם כשהביאה אותם למקום שממנו ראו את הארץ המובטחת ואליה לא הגיעו." (כפי שהתבטא אחד החברים בבלוג אחר.)
ואולם, הם דיקלמו את הטקסט שכתבו עבורם בעוד הם מקווים איכשהו לזכות במשהו רציני בהמשך הערב. (כואב הלב על אימא של צברי שבאה במיוחד עם תקוות לעלות לבמה או לפחות לראות אותו מחבק פסלון.)
מישהו - אולי גם קיווה שדישי יתפרץ או ישמיע קול או אפילו יפעיל משרוקית - אבל לא היה שום צורך בכך. - "לא נשארה אבן על אבן" קירות האקדמיה מרוסקים מההדף של הבומבות שנזרקו לעברה עם עוול גדול בכפה.
דישי לא פראייר ואחרי כל מה שהוא עשה באצבע אחת - "צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים."
עכשיו הוא יכול להתרווח על המרפסת או בסוכה בחצר ולחכות למפילת מגדל הקלפים הלא-מוצלחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בוש ונכלם
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
Jim |
|
22/09/10 19:24
|
|
|
|
|
כפי שתיארת לעצמך , הצדק הפואטי שוב הוכיח את קיומו.
אכן חבל על סרט עלילתי אחר שהפסיד הזדמנות.
אלא שפני הטכס אתמול הם כפני התעשייה,
רדוד, עייף,נטול אווירת חג והרבה מאד ... משה אדרי. !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Jim
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
האח של קלצקי |
|
23/09/10 09:00
|
|
|
|
|
להלן דברי כפירה בעיקר:
כל הרעיון הזה של אקדמיה ישראלית לקולנוע הוא פשוט משמים ומגוחך. נסיון פתטי ואפילו ביזארי להתייחס לתעשייה הזו בזחיחות ההוליוודית המזויפת הזו. ובסוף נתקעים עם 65 אחוז מצביעים, תקנונים רופפים, בלוגרים רטנוניים וכולי, שאפילו היו"ר החדש שיבוא אחרי רוזנבאום ממש יתאמץ ויחקור את כל ראשי האקדמיות לקולנוע בעולם כולו, הוא לא יצליח באמת לפתור את הבעיה המרכזית שהופכת את השילוב בין התעשייה הישראלית לקונספט האקדמיה חסר חשיבות לחלוטין. התעשייה הזו קטנה מדי, האקדמיה מורכבת מיותר מדי בעלי אינטרסים וגם אם כל חברי האקדמיה יוחלפו עכשיו ב900 אחרים, אלו עדיין יהיו בעלי אינטרסים. ככה זה כשהתעשייה כולה (כמעט) עושה קניות בסניפי am.pm שבין רוטשילד לאבן גבירול. זו הסיבה שבמקרים כמו השנה, שאין סרט אחד יוצא דופן שמתנוסס מעל לכל השאר (כמו באשיר או התזמורת למשל), יגיעו להן בחירות כמו שראינו בטקס הזה. הסרט שנבחר הוא לא זה שהקהל הכי אהב (זה היה צריך להיות "זוהי סדום" או "פעם הייתי", לא?) לא הסרט שהכי מתאים לאוסקר ("שתיקת הארכיון" ו"חיים יקרים" היו עובדים טוב יותר שם, אני מניח) ובהחלט לא הסרט הטוב ביותר (זה היה בכלל "התגנבות יחידים").
בהתייחס לבחירת נציג לאוסקר אני חושב ששיטת הועדות מוצלחת יותר. לאסוף ועדה גדולה, של עשרים או שלושים אנשי תעשייה עם זיכה למה שיעבוד הכי טוב שם, לבצע סדרת הקרנות ודיון מושכל שיסתיים בהצבעה.
ומפני ששאר הפרסים חסרי חשיבות לחלוטין עבור הקהל והמפיצים ולמעשה חשוב אך ורק לזוכים, שמקבלים קצת כסף ולראש העיר המארחת שזוכה לגמגם קלישאות בשידור חי (עאלק), אז למה בעצם לקיים את האירוע הזה?? מה רע בטקסי הפרסים של פסטיבל ירושלים ופסטיבל חיפה?! שם הרי יש שופטים מכובדים בדרך כלל, גם מחו”ל, והדיון הוא סביב קולנוע ולא סביב מה הכי מתאים לאמריקאים… בקיצור. חלאס עם אופיר, היה, נו.. בסדר, וממש טוב שהיה.
בכבוד רב,
האח של קלצקי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
האח של קלצקי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שאול דישי |
|
23/09/10 09:10
|
|
|
|
|
- "זיכה" כותבים בקו'ף ולא בכ'ף.
הוא הרי התכוון שיש זיקה בין מה שהוא כתב לקול מה שאני כתבתי, לא?!
שאל אותו למעני,
תודה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שאול דישי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אבו עלי כהן |
|
23/09/10 12:44
|
|
|
|
|
ועדה לבחירת הסרט לאוסקר היא דבר מיותר לחלוטין. אם סרט זוכה בפרס "אופיר" של האקדמיה לקולנוע מגיעה לו המתנה של לנסות את מזלו באוסקר, זה נכון וראוי ואין שום סיבה להתחיל להתעסק עם זה. אין לו סיכוי באוסקרים?! אז מה?! עדיין מגיע לו לנסות ואפילו להצליח כמו “עג’מי” למשל שגם עליו היו מי שאמרו שאין לו סיכוי - ובאמת הם צדקו!
(אולי בגלל שהם היו ערבים ויהודים ביחד.)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אבו עלי כהן
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
דוד קשני |
|
24/09/10 08:50
|
|
|
|
|
לנוע ישראלי
בהקשר לטקס פרסי אופיר לקולנוע הישראלי אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, חבל שרוב הסרטים המועמדים עדיין לא עלו לאקרנים, כך שלקהל הרחב אין דרך לשפוט את איכויותיהם. שנית, בניגוד לשנים עברו, יש השנה נציגות בולטת לסרטים שהם למעשה עיבודים ליצירות ספרותיות פרי עטם של סופרים קאנוניים, כמו דוד גרוסמן ויהושע קנז, כאשר את הפרס קטף סרט המבוסס על ספרו של א"ב יהושע, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". הדבר מעיד על קולנוע שהולך ומשתבח באיכויותיו ובמערכת קשריו לספרות הישראלית, כאנטיתזה לתכניות הריאליטי בטלויזיה. שלישית, הסרט שהלך בקטנות, ללא מסע יחסי ציבור, הוא דווקא זה שזכה בפרס הגדול. חומר למחשבה על איכות מול פרסום ועל כוחה של צניעות. ואחרון חביב, כפעיל להשבתו של גלעד שליט הביתה, התרגשתי לשמוע את השחקנים, אשר ביקרו באוהל המחאה בירושלים, קוראים להחזרתו של שליט ופונים לממשלה לעשות מעשה. רק שתיקתה הרועמת של מי שייצגה את הממשלה, לימור ליבנת - איכזבה.
דוד קשני, ת"א.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דוד קשני
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
Peterson Yael |
|
12/10/10 14:58
|
|
|
|
|
אני חושבת שלא אגיש את סרטי החדש לתחרות האקדמיה הבאה... למה לטרוח ולבזבז כסף?!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Peterson Yael
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
רעות כהן |
|
31/10/10 12:09
|
|
|
|
|
|
פיאסטה – תקליטנים - יצירת אירועים ייחודיים ומיוחדים. פיאסטה קיימת בענף האירועים והחתונות משנת Since 1995.
פיאסטה תקליטנים מתמחה בפתרונות יצירתיים לכל אירוע והפקה.
האיכות בפיאסטה היא היכולת לתת מענה מוסיקלי מתואם לכל אירוע. בפגישה הראשונה, אנו יוצרים את הכימיה, שתבנה את האווירה הנכונה. בשילוב ייעוץ מקצועי ומיומן שלנו.
תקליטן תקליטנים מוזיקה לאירועים
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רעות כהן
|
|
|
|
|
|
|
