|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
|
|
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
דבר לעניין לא רכילות |
|
14/10/04 00:00
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
14/10/04 07:05
|
|
|
|
|
אהוד ברק זכה בבחירות של 1999 בעזרת הבטחתו לברוח מדרום לבנון.
היהודים בארץ ישראל שמאז המהפך הפוליטי ב-1977 עברו שטיפת מוח מצד האינטלקטואלים ואמצעי התקשורת לטובת בריחות, הפך לעם של ברחנים. בייחוד מצטיינים בכך רבי האלופים והאלופים לשעבר שהתאגדו במועדון "שלום וביטחון" לבריחה בשלום.
אמנם, צריך להודות, הברחנות הטריטוריאלית צרובה בעם היהודי מיסודו, שהרי אחרת הוא לא היה ברוח ממולדתו במשך 2000 שנה, עד שהאבות המיסדים של הציונות פיתו אותו לעלות ארצה בטענה שהארץ ריקה. משגילו היהודים שהארץ איננה ריקה הם התחילו לברוח.
אהוד ברק בעזרת "רביעית מונקו" שכלל את קו האופי הזה והפך אותו לסימון היכר להומניזם היהודי.תוכניתו לברוח עד הסנטימטר האחרון מיש"ע הוא סימן ההיכר הבולט שלו כראש ממשלה אפילו יותר מן הבריחה מלבנון.
אין פלא איפה שאם אהוד ברק ורביעית מונקו הפכו את הברחנות לדגל, האנטישמים באירופה הצטרפו למחנה שלהם בדרישה שאנחנו נברח ולא נהיה דרום אפריקה של האפרטהייד החדשה, על כל החרמות המשתמעות מכך. ואם נטען שזה מהלך אנטישמי יפנו אותנו האירופים לאהוד ברק ולרביעיית מונקו. קשר למורשת הפלמ"ח שאהוד ברק מתגאה בה, וקשר למורשת בן גוריון ששמעון פרס מתגאה בה, אין כאן.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל שרון |
|
14/10/04 13:54
|
|
|
|
|
העם ובאליטות שלו: בראש וראשונה - חידלות אישים. זאת מתבטאת בשילוב של בריחה מאחריות, ברחנות יחד עם מצח נחושה בחטיפת טובות הנאה ופוליטיקה של תיחמון. זוהי מנהיגות שבמדה מכרעת שיתפה פעולה עם הצורר הנאצי כמו ד"ר קסטנר - שהתמוגג מנחישות הפעולה של הצורר על רקע חידלון האישים שלו עצמו.
או ראשי היודנראט כגון בברלין או "מלך היהודים" בגטו לודג' - שהומלך כדיקטטור נוגש על עמו בחסות הצורר.
וכתבתי בעניין זה:
מזמור מנהיגות החידלון
**********************
בחיל ועורמה נמתינה נמתינה,
עד שתמצא פה איזו קומבינה
אין בנו מעשים, לא גאון אנוש לא לב,
רק בתככים, זימת עבדות וריק נמצא משעול כוזב
תשפל אומה, יורכן כל גו ותושייה תשבוק
אך אנו נצפה עוד, להתעופף רחוק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל שרון
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
מיכאל שרון |
|
14/10/04 19:21
|
|
|
|
|
חלק תפקודי חשוב מהקיום בישראל הוא דפוס של לקיחת דברים במרמה והונאה. מתנחלי גוש קטיף למשל פותו בדברי הונאה חלקים או פטריוטיים להתיישב שם ולהשקיע שם מאמצים. כללית, יהודי העולם כמו גם העולים החדשים פותו אף הם בדברי רמייה להתיישב בישראל. דוגמא מאלפת הינו שימחה דיניץ שהיטיף גבוהה גבוהה ליהודי ארה"ב והעולם "לעלות לישראל", וסופו שנמצא שחי חיי פאר בארה"ב במאות אלפי דולרים, וזייף חשבוניות. בידי עמל הוחלק העניין בישראל.
בישראל, מאמציהם של רבים זורמים כיסיהם של מעטים - האוליגרכיה. כן זורמים לכיסיה כספי תרומות ומענקי סיוע גדולים.
מה מאפשר ומשמן את "תרבות" לקיחת הדברים במרמה? יש להבין שמדובר מעבר לכך גם בדפוס אותו זיהה המחזאי הגדול וויליאם שייקספיר: דפוס השיילוקיזם.
תצורת תפקודו של הזן הנוכלי הישראלי הנפוץ כל כך, היא לקחת במרמה, כשחלק ניכבד מזה היא להפגין שאינו נותן אף פרור בתמורה, וגם מתחמק מעונש. זהו מקור הערכתו העצמית - השיילוקיזם, דהיינו אי נתינת פרור בחזרה והתחמקות מזעם הקהל המרומה, שנתן, ולא קיבל כלום.
השיילוקיזם הינו חשוב גם מבחינה מיסיונרית, שכן הוא מאפשר לישראלי להפיץ דפוס זה בקרב האוכלוסיה ולהציגו כדפוס השרדותי מוצלח. כך הוא יוצר סביבו את סביבת גידולו הטיבעית, מעצים את הנישה שלו והופך רבים לבני דמותו. אם כן, מדובר בתרבות המשחקת את משחק הגזל וההונאה, כשעד מהרה קיימת מלחמת נוכלות הכל בכל. זוהי החברה הישראלית.
הדפוס העיקרי להפצת הרוח של הפאשיזם השיילוקיסטי הישראלי (היחודי) המבוסס על גזל והתחמקות מתמורה היא העיתונות הישראלית: היא מפיצה "תרבות של גזל, ומפיצה גם את דפוסי המלל המאפשרים:
1) לרמות באופן חלקלק
2) להתחמק ממתן תמורה כלשהי, מצורך לגמול, או התחמקות מפעולת תגמול מענישה של קורבנות הגזל.
זאת למשל באמצעות הפצת הביטויים הריקים, שאינם מורים על כלום, אך מפוגגים את תחושת התכליתיות של האדם ומציפים את מוחו במעין כהיון שמנוני.
דרך אחרת היא המילים המחליקות דברים: גזל, חמס, נוכלות אלימות, השחתה פראית -מוכהה משקלם.
הכהיית התכליתיות באה גם באמצעות דפוס הפמ"ז הנפוץ כל כך בישראל: פריסת מרחב זמן. משחר ימיה מטיפה תרבות הגזל הישראלית להמונים "סבלנות". "רק התאזרו בסבלנות". ה"סבלנות" וההטפה לה הינה חלק מרכזי וותיק מדפוס ההונאה הישראלי.
גוזלים תוך ערור ציפיות, מחליקים את זעמו של המרומה מבקש התמורה במילים חלקלקות, יוצרים ציפיות עמומות לתמורה כלשהי שכן תינתן, ודורשים סבלנות. זהו הפמ"ז . הדבר נועד הן לשבש את הלו"ז של הניגזל, הן להכהות את תכליתיותו והן לבלבל אותו.
הפצת תרבות הנוכלות בישראל, בצמוד לדפוסי ההתחמקות ממתן תגמול וההתחמקות מפגיעה חזרה, הינו מפעולתה המרכזית של העיתונות כאן, המכשירה דורות של נוכלים חלקלקים ומשחיתה את אוכלוסיית ישראל.
זאת באמצעות הפצת תרבות המלל הריק המכשיר כל אלה. בני אירופה למדו כבר להתגונן מפני דפוסי חמס נוכלי אלה, ואינם מייחסים חשיבות רבה למלל השיילוקיסטי.
האנגלי למשל יאמר לך: האם אתה מנסה לבלגן אותי? Are you trying to mess up with me
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל שרון
|
|
|
|
|
|
|
