|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני  מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
|
|
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
מגיב ותיק |
|
3/01/14 12:37
|
|
|
|
|
לדעתי החל לאחר מלחמת יו"כ, אבל קבל תפנית חדה גם בקרב השמאל המתון במהפך 77.
לדוגמה, מי שיבדוק היטב ימצא כי פזמונאים כמו חפר כתבו שירי הלל להתנחלויות בין 73 ל-77...
רק לאחר המהפך גם השמאל המתון הרגיש שכאילו "גנבו לו את המדינה" ועבר ליישר קו עם תביעותיהם של האויבים המרים ביותר של מדינת ישראל.
(אני תמיד נזכר בנבואתו של מסתערב ידוע שהיה בש"י ושכבר אינו בין החיים, שצחק עלינו לאחר מהפך 77 וכך אמר לי :" הם השמאל לא ייתנו לימין ולבגין לשלוט, הם ימאיסו אתכם על העם ויוציאו דיבתכם ברבים, אני הייתי שם עלי הטילו משימות להעליל על הימין כאשר בגין נתפס כפופולרי בעם , אל תשמחו"
וכך בדיוק היה כבר בלבנון 1 (לא מעט באשמת הימין שלא ידע לשלוט.)
אבדן הפטריוטיות התרחש בים 73 ל- 77.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
3/01/14 14:36
|
|
|
|
|
החולי הממאיר היה טמון בגופנו הלאומי הרבה שנים (לאטנטי), ודוכא בהצלחה עד 1970. אז נשבר החוסן, ונגיפים החלו להתבטא בראש חוצות, וכוחם התגבר עם כל מפלה.
כפי שכתבת, אחרי מאי 1977 הותר הרסן, וכל השיטות הישנות של הבולשוויזם הדורסני הותרו ואומצו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
3/01/14 18:50
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
לוחמים סמוראים |
|
3/01/14 13:01
|
|
|
|
|
|
האיכרים היפנים שכרו לוחמים סמוראים
אמיתיים, ולא חקלאים, ע"מ להלחם...
חנן וייס
"יוהרה קיבוצית מערערת את הידע המקצועי הצבאי"
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לוחמים סמוראים
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
לצנחנים |
|
3/01/14 13:07
|
|
|
|
|
|
מקצוע ששמור לבמ"לים...
אולי זה נבע מנתונים; קב"א דפ"ר ופרופיל...
לא גבוהים מדי...לאל"ם חיסדאי...
וכמובן יתכן ואני טועה...ולא לראשונה..
להלן ממוצע "גנרלים" בצה"ל
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לצנחנים
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
יקחו רמה נמוכה |
|
3/01/14 13:12
|
|
|
|
|
|
סביר שלועדת חקירה יקחו רמה נמוכה יחסית...
בעבר פניתי ל"תותח צבאי חכם" להמלצה עלי כמבקר על מערכת הבטחון...
"הם לא יקחו מישהו כמוך, שיגידו לו לבדוק והוא יבדוק....הם יקחו מישהו 'שנוח למערכת' ", הייתה תשובתו...
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יקחו רמה נמוכה
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
מתיו |
|
3/01/14 14:41
|
|
|
|
|
|
בני גאנץ ובוגי יעלון הם שני בני אדם,אשר הפסיקו מזמן לראות סביבם בני אדם.
אחרת איך נסביר את חרפת ה-350 ש"ח המשולמות לחיילים.
הריקבון בחברה הישראלית כל כך עמוק עד שגאנץ ויעלון,מאמינים ששכרם משולם בשם רעיון ניאוליברלי צודק,אך מאידך עושק החיילים הוא חלק מסולידריות חברתית .
מישהו כתב באיזה פוסט ששר הביטחון משתכר כ230,000 ש"ח לחודש
חבל שאין שקיפות ולא ניתן לברר את העניין.
וראוי לו לכותב ד"ר חסדאי שהיה מפקדי בצנחנים שיתבטא בציבור
בנושא עושק החיילים !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מתיו
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
העליונית דורנר |
|
3/01/14 14:53
|
|
|
|
|
|
"אנשים מצוינים עוזבים". דורנר[צילום: יהודה שגב]
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
העליונית דורנר
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
3/01/14 15:23
|
|
|
|
|
|
ממש התרגשתי לקרא את המאמר הזה, המצליח להציג בצורה תמציתית ובהירה גם את עיקר לקחי המלחמה, וגם את עיקרי תוצאותיה והשפעתה על החברה הישראלית. אני פשוט מלא התפעלות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
חייל זקן |
|
3/01/14 16:53
|
|
|
|
|
|
הכותב בונה מגדל פורח שבבסיסו ההנחה שמאורעות עוקבים בזמן מקיימים קשר של סיבה ומסובב. הנסיון לתלות את ההתפתחות התרבותית/חברתית/פוליטית של ישראל בתוצאות המלחמה חסרה הנמקה ומתעלמת מתחומים רלוונטיים אחרים שאינם מתיישבים עם גישתו המטיפנית של הכותב. להיכן נעלמו השינויים הכלכליים/טכנולוגיים/דמוגרפיים? להיכן נעלמה הסביבה הקרובה הערבית והרחוקה המעצמתית? הפרק הזה הוא בחזקת היסטוריוסופיה רדודה שמקומה יחד על שאר הקינות שאינן מלמדות דבר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
לוחם יום הכיפורים |
|
3/01/14 18:00
|
|
|
|
|
|
כל המחדל הזה היה פוליטי ותו לאו.אם לא היו סחבקים במינויים של הצבא ולפוליטיקה לא היה מחדל . דווקא סימלי היום שאנו צריכים בצער רב להיפרד מאחד הלוחמים הגדולים שהצילו את המדינה במלחמת יום כיפור ..והמדינה לא נתנה לו את הכבוד המגיע לו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לוחם יום הכיפורים
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
פועה |
|
3/01/14 18:29
|
|
|
|
|
מערכת הצבאית היא המצע האידאלי לגידול והתרבות "החידק" הזה. החלטה על הקמת ואחזקת צבא ממוסד ("מקצועי") חייבת להביא בחשבון שהוא "כרקמה" יהיה חשוף ופגיע כל הזמן ע"י מתקפות "החידק" המסוכן. כי אין "אנטיביוטיקה" שמסוגלת לחסל את "החידק" מבלי להרוס גם את "הרקמה".
זאת כמעט "אקסיומה" שנובעת ישירות ממגבלות תבונת האדם.
לכן האחריות העיקרית של הדרג האזרחי הממונה, להכיר בקיומה המתמיד של סכנת חידק היהירות בעיקר כדי לא להתפתות להדבק ממנו!
ב.ג. הכיר בקיומו של "החיידק" בצבא לכן התערב אבל נשמר שלא להדבק.
שרת הכיר בקיומו של "החיידק" הזה לכן התרחק מהצבא ככל שיכל, רק כדי לא להדבק.
אשכול, הכיר בקיום "חיידק היהירות" ופחד להדבק לכן העדיף שאחרים יתעסקו במקומו עם הצבא.
גולדה, כאשה מוגבלת, כלל לא הכירה בקיומו, לכן לא ידעה להזהר ואפשרה "לחידק" לחגוג! כצדקנית אטומה היא גם לא הייתה מסוגלת להודות שנדבקה...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
ראובן גרפיט |
|
3/01/14 18:40
|
|
|
|
|
|
1. כרגיל איני מחמיץ לקרוא את מאמרי וניתוחי חסדאי, מדובר בנפיל.
2. חובה להפנים, המלחמה היתה שהמדינה בת כ25, והמציאות החברתית היה בה ניכור, פיצול, פערים וכגם מבחינה הכלכלית היתה קשה , קשה מאד. אלא מאי העיתונות והתקשורת כמעט כולה מפאיניקית, ישרה קו עם הממשלה.לא היו סדרי שלטון, בקרה,לא היה למשל פעילות אינטנסיבית של מבקר המדינה והריקבון היה בכל,בכל המוסדות כולל משטרה, משפט, קופות החולים,הקיבוצים,,,
3.לגופה של המלחמה. היה עיורון מודיעיני, למשל כיצד חדרה חטיבה מצרית לערך עברה את התעלה על ציודה והתמקמה במתחם החווה הסינית ואיש לא ידע.4בפיקוד דרום היה מרגל מצרי שישב עמוק עמוק וידע הכל, התגיסתי בשבת לחמל פיקוד דרום ולמחרת נאמר לי, לכולנו. למצרים יש את מפת הקוד, את מילות הקוד בקשר וראיה שאלוף שלנו קיבל פגיעה ישירה בזחלם, מטרת נקודה שנעה בעמדה שרק התמקם בה ושכל הפעולות הנגדיות של צהל למשל פעילות האלוף ברן ועוד,,,המצרים היו מוכנים והדפו אותם. מדוע אלוף המודיעין זעירא אשר עשה כל מאמץ להרדים את הרמטכל צהל סרב להתיחס ואולי הוא היה סוכן אמריקאי או גרוע מיזה.
האלוף שרון ידע זאת ולכן לא דיווח לחמל על תכניותיו, ניתק את הקשר ופעל עצמאית.
4. בהשואה למלחמות ברחבי העולם ,קרבות במלחמת העולם ה2 או בויאטנם, עירק,,, ואף בהשואה למלחמת השחרור, רק,רק כ 2000 הרוגים וכ8000 פצועים וכבשנו שטחים בתוך מצרים ונמנע מאיתנו להשמיד להרעיב 2ארמיות מצריות ויכולנו להגיע לפאתי דמשק.
5.בתורת הארגונים מדברים על 3 פאזות: יזום ביסוס, דעיכה ואחר או שהארגון נמחק או שמחדש. בכל פאזה חובה להחליף את המנהיגות.
הריקבון והמורסה הפוליטית חברתית היו והמלחמה רק פוצצה את המורסה. מאז ועד היום התפוצצו מספר מורסות וטוב שזה מתרחש.
6.במהלך החודש הקרוב שנת 2014 תתפוצץ מורסה או חולי ארוך שנים, המדינה הפלסטינית שכל העולם הצביעה בעדה זהו מצב מדיני מוזר שאחדות אוניבסלית תומכת בהם ורק בהם למרות שאין לישות-מדינה זו כלים לממש ולקיים עצמה.
רק חובה לזכור ומשום מה מטיחים עובדה מרה זו, שבמהלך מלחמת יום הכיפור כל מדינות אירופה המערביות הכריזו חרם על ישראל ומנעו מארהב לסייע לנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ראובן גרפיט
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
ירון זכאי 1 |
|
3/01/14 19:08
|
|
|
|
|
|
המלחמה הזו יצרה חוסר אמון בהנהגה, וגם חוסר אמון בקצונה. בעיני זה נכס אדיר. אם כולנו נדרוש מהבכירים מקצועיות ותוצאות, חוסר האמון יהיה נכס גדול. יו"כ אכן הייתה ניצחון גדול אבל בעיקר של החיילים הזוטרים, ופחות של הגנרלים והפוליטיקאים. הם פישלו בגדול. וכמו תמיד לא להתרשם מהתוצאה, אלא לברר מה באמת גרם לה. הנה המלחמה הזו יכולה להביא לשפע של מסקנות עמוקות מעבר למסקנות אופרטיביות פשוטות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
רפי אשכנזי |
|
3/01/14 19:14
|
|
|
|
|
לקרוא את חיסדאי הוא רגע מרטיט וחגיגי. הניתוח המשובח, אין שני לו. חיסדאי, חבל שאיננו נמצא בעמדת מנהיגות או קרוב לאוחזים בהגה, חבל.
אני מודה לראובן גרפיט על תגובתו המעניינת המעוררת מחשבה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי אשכנזי
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
פועה |
|
3/01/14 23:26
|
|
|
|
|
לויכוח חסר התוחלת סביב תוצאתה הצבאית של מלחמת יום כיפור
אין השפעה ממשית על המשבר שהתהווה בחברה שכולו נובע מסיבה עיקרית: קריסה אידיאולוגית של המערכת הפוליטית בעקבות המלחמה! אין כאן קשר ממשי חריג לצבא ולדעתו הצפויה על תוצאות המלחמה!
למשבר האמון יש אחראית אחת עיקרית והיא המערכת הפוליטית.
עד מלחמת יום כיפור היו שתי אידיאולוגיות עיקריות שהובילו את עיקרה של הפוליטיקה החילונית: הפרגמאטית סוציאליסטית בהנהגת המערך, הלאומית אנטי סוציאליסטית בהנהגת מח"ל.
לראשונה בתולדות הפוליטיקה הישראלית תמך חלק ניכר מתומכי המערך במפלגה שהוקמה ממניעים בלתי אידיאולוגים! אלא ממניעים אלקטוראלים! בד"ש שהצטיירה למפלגת אמצע בלתי מזוהה אידיאולוגית. זה היה תרגיל פוליטי של הימין שמואל תמיר שמשך את ידין באף להעדיף את בגין.
למעשה פוליטית אידיאולוגית בגין נתפס בלתי מוכן!!!
מכאן החל בגין את התהליך פוליטי של הדרדרות אידיאולוגית של הפוליטיקה הישראלית!
ראשית הוא מצרף אליו את משה דיין הפוליטיקאי המאכזב של העשור, שהציבור הישראלי ראה בו את האחראי הראשי למחדל מלחמת יום כיפור.
לאחר מכן ובניגוד בוטה ואפילו ציני, לאידיאולוגיה הלאומנית שהוא היה המזוהה הראשי אתה, ולמצופה ממנו, הוא בתהליך של מו"מ מדיני עם מצרים, שעיקרו ויתור על כל סיני לרבות עקירת ההתישבות היהודית בה.
סיומו של התהליך דוקא בגין הלאומני האנטי סוציאליסט, מעביר בכנסת את ההסכם בעזרת תמיכת המערך, האופוזיציה הסוציאליסטית!
בכך הוא מקבע בתודעה של הציבור המבולבל את מה שנתפס בעיני הציבור כניצחון ליוזמת סאדת ולמצרים, ומקבע בתודעה תקדים של עקירת ישובים יהודיים, ומקבע תסכול חברתי עמוק סביב מחיר האבידות האדירות שהקריב עם ישראל לשוא.
בגין אמנם הביא לשלום הקר עם מצרים, אבל במחיר שבירת האידיאולוגיות "המוצקות" שנווטו את הפוליטיקה עד אז.
לא הצבא ולא מלחמת יום הכיפורים גרמו את משבר האמון שממנו סובלת החברה הישראלית אלא תהליך השלום בהנהגתו של מנחם בגין שריסק באחת את האידיאולוגיות עליהם התחנך העם מראשית ההתישבות הציונית.
בהיבט ההיסטורי איני חושבת שבגין טעה, כי לא עמדה על הפרק אופציה מדינית אחרת פחות גרועה מזאת שבחר בה בגין.
משבר האמון הוא מחיר מתמשך לטווח ארוך שהחברה ממשיכה לשלם
"תמורת" עשיית השלום הנפרד רק עם מצרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
מרשים כרגיל |
|
4/01/14 10:49
|
|
|
|
|
|
דברי אמת שחודרים מכל כיוון ללב
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מרשים כרגיל
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
סאל אבי גור |
|
4/01/14 11:15
|
|
|
|
|
|
המזרח התיכון הוא איזור גיאוגרפי בו עדיין אין יציבות . לכן קבוצות המעוניינות להישאר חייבות ליצור כוח צבאי שישמור על קיומן. גם אנו כישראלים חייבים להכיר בכך. מלחמת יום כיפור הסתיימה בניצחון צבאי לפי מדדים של היסטוריה צבאית. ועל כך יש להעריך את הלוחמים והמפקדים. כל מי שמתרכז בדיון בליקויי המלחמה צריך להוסיף לדיון הציבורי גם את היכולת לנצח למרות הקשיים...למרות התקלות...המחיר והקורבנות ימשיכו להיות חלק מכל מכל מערכה בעתיד. צריך שוב ושוב לדבר על הניצחון הגדול . חיל הים שלט במרחב הימי. חיל האויר שלט במרחב האוירי במזה"ת . חיל היבשה כיתר את הארמיה ה 3 של מצרים וכ 30000 חילים מצריים כותרו . התקרבנו לקהיר. ובסוריה כבשנו שטחים עד קרוב לדמשק.
צריך לחנך למסורת של ניצחון . פשוט כי זה המזרח התיכון. בסוריה היום נרצחים אנשים מופגזים אזרחים. מיליונים ללא בית. 20% מאוכלוסית ירדן היום הם פליטים סורים. במצרים הפיכה רודפת הפיכה. בלבנון מלחמת אזרחים. המיעוט הנוצרי במדינות הסובבות ישראל מצביע ברגלים ועוזב מדינות עקב הרדיפות.
אלו הלקחים המרכזיים.
ובמילה אחת צריך לחנך לניצחון ולהיערך לניצחון כי במזרח התיכון אם לא מנצחים אז נשחטים כמו במלחמות אירן עירק וגם בסוריה כל יום.
ניצחון מלחמת יום כיפור הביא להסכמי שלום וכך כל ניצחון בעתיד.
מדינה יהודית דמוקרטית היא הישג אדיר במזרח התיכון גם בזכויות האזרח וגם בתוצר הכלכלי לנפש.
כל המדינות מסביבנו עסוקות לא בטובת האזרח.
זה ניצחון נוסף.
כל מיעוט במזרח התיכון וגם כל קבוצה אתנית חייה בישראל בצורה טובה יותר.
הלוואי שצהל ימשיך לנצח וישראל תמשיך לשמש דוגמא לכל מדינות המזרח התיכון.
וגם בזכות הלוחמים והמפקדים במלחמת יום כיפור שתרמו לניצחון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סאל אבי גור
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
4/01/14 14:00
|
|
|
|
|
הרמטכ"לים, האלופים, שרי הביטחון וראשי הממשלה שלנו אינם יודעים זאת, והם עושים ככל יכולתם ואך למעלה מזה כדי שלא נוכל להתמודד במלחמה הבאה נגד אף אחד (ראה - למשל ולשנינה - את תכנית 'תעוזה' להריסת מה שנותר מצבאנו).
וזאת - למרות שאני חולק מאוד על כל דבריך על השגינו הנפלאים במלחמת יום הכיפורים. כנראה, היינו בשתי מלחמות שונ ות ובשני צבאות אחרים. אני הייתי חייל מילואים בצבא עלוב, שבקושי הצליח לנצח ניצחון פירוס איום ונורא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ערן גפני |
|
9/02/14 11:22
|
|
|
|
|
|
לאחר מלחמת יום הכיפורים, למי ששכח, חל "שידוד מערכות" בצה"ל, אך לא הרצוי. בין 1974 ל-1982 תקציב הביטחון לא רק שלא קוצץ אלא גדל וכספים רבים הושקעו ביצירת עוצבות טנקים חדשות, בנייה מחדש של חיל התותחנים ושל חיל האוויר, בלוחמה אלקטרונית ובהקמת כוח נ"מ חזק. גם חיל הרגלים חוזק אך לא באותו שיעור כשאר החילות (שוב, חזרה על השגיאות שנעשו מאז מלחמת ששת הימים).
אלא שכאן נעשתה עוד שגיאה פטאלית של שרי הביטחון - מהמערך והליכוד: כל הפיקוד הצה"לי של טרום מלצמת יום הכיפורים הוחלף בקצינים שחוו על בשרם את טראומת יום הכיפורים ורובם ככולם הפנימו אותה בתוכם. כך שהחל מתחילת שנות ה-80 ועד לשנות ה-2000 הפיקוד הישראלי הורכב מבוגרי מלחמת יום הכיפורים שלקו רובם ככולם בתסמונת פוסט-טראומטית והנחילו אותה לפיקודיהם.
משום כך, צה"ל הפך מצבא שואף ניצחון לצבא שואף הבלגה, הכלה, אי נטילת יוזמה ולצבא פוליטי - לעיתים לעומתי לעומת ממשלות (ביחוד של הימין - כך במלחמת של"ג, כך בזמן השהיה בלבנון לאחר הקמת רצועת הביטחון ב-1985 עד הנסיגה המחפירה בשנת 2000, כך באירועים שבין ההתלקחויות והמבצעים השונים ובמיוחד לאחר הקמת ממשלת נתניהו הראשונה ב-1996).
מלחמת לבנון השניה היתה שיאו של תהליך זה, כי בה עמדו בראש הצבא ומערכת הביטחון בוגרי יום כיפור והם חלחלו את תודעתם הפוסט-טארומטית והתבוסתנית לפיקודיהם ברמות השונות.
אני חושש כי צה"ל לא השתחרר מתסמונות אלה גם היום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ערן גפני
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
פועה |
|
4/01/14 16:36
|
|
|
|
|
חיסדאי יוצא מתוך ההנחה לא מוכחת, שתפקוד הצבא זה המפתח והסיבה למצב שהתהווה בעקבות מלחמת יום כיפור.
אני שואלת, אם המטכ"ל היה קובע שהמלחמה ההיא הייתה כשלון מוחץ, ואם המטכ"ל היה מעיף מהצבא חצי מהקצונה "הכושלת" ואם המחקרים שנעשו על המלחמה לא היו נגנזים, האם בהכרח היינו מקבלים צבא טוב יותר וכך תוצאות מלחמות לבנון היו שונות?
הצבא הפך לארגון ענק מסורבל בזבזני ולא יעיל שמשרת בעיקר את עצמו, וקשה מאד לשליטה בלי קשר למלחמת יום כיפור.
התופעה הזאת הייתה מתפתחת בכל מצב גם ללא אותה המלחמה.
חוסר האומץ של המערכת הפוליטית לקחת אחריות ולהתמודד מול הארגון התובעני הזה שהוא כבר בבחינת "גולם שקם על יוצרו" זה מה שמדרדר אותו.
בהעדר אידיאולוגיות מנוסחות אפקטיביות מנחות, נעשו המנטרות "בטחון" "ושלום" לתחליף קלוש ואמורפי בלתי ניתנים למיקוד הגדרתי.
הפוליטיקאים הנאבקים מחפשים אצל הגנרלים הגדרות לבטחון. והגנרלים כמובן מתקשים להגדיר להם משהו אמורפי בעיקר באזור רב משתנים בלתי יציב בו העתיד קשה לחיזוי.
הגנרלים יכולים להמליץ לכל היותר על אמצעי מניעה והרתעה זמניים להשגת בטחון, ולא מעבר לזה.
ההחלטה לרדת מקיום אסטרטגית ההתקפה המקדימה המונעת, הייתה החלטה פוליטית שנבעה מחולשה ביכולת עמידה מול הלחץ האמריקאי, ודחפה את ישראל להתלות את בטחונה בעיקר במדיניות של ארה"ב.
הבעיות המשמעותיות במלחמות לבנון לא היו בתחום הצבאי הטקטי
מקצועי, אלא בערפול בהגדרות היעדים, מגבלות על הלחימה, ובמניפולציות פוליטיות, כולם תוצר של חולשת המערכת הפוליטית.
התוצאה המיידית היא משבר אמון לאורך זמן, בין הדרג הצבאי לפוליטי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
4/01/14 17:28
|
|
|
|
|
כל אחד יכול להמציא כל מיני סיפורים ותאוריות על סמך קבוצות עובדות מסויימת אבל בשום בפנים ואופן אין לו את האפשרות או הרצון להוכיח שתיתכנה אפשרויות אחרות גם כן. לכן נראה לי שלמרות ההחלטיות הנמרצת הנובעת מהמאמר אין באפשרות הכותב להוכיח לנו שזה הדבר היחידי שיכול היה להתקיים.
הנקודה העיקרית שכל חכמי "פורום אלפרדו" מתעלמים ממנה היא שראו את התעצמות צבאות האויב על הגבול ולא עשו דבר. עדיין אין הסבר איך זה קורה. ברור הוא שראו את ההתעצמות. העובדה היא שראו את הזזת הטילים לכן ללא ספק ראו את התעצמות האויב ולא עשו דבר וגם לא דברו על זה.
מה בקשר לעיתונות? לא שמענו דבר מהם על התעצמות האויב ליד הגבול. האם הם לא ידעו או מנעו מהם לדווח על זה? אם מנעו אז למה מנעו? אם לא רצו לפרסם אז למה לא רצו לפרסם? אם לא ידעו אז למה דובר צה"ל לא אמר להם דבר? איפה היו אז כל הפרשנים שיסבירו שהאויב כן יכול להתקיף כרצונו? בסופו של דבר היו פרשנים בשפע לאחר הפלישה. איפה הפרשנים היו לפני הפלישה? האם מישהו סתם להם את הפה או בקש שלא ידברו? האם מישהו לא אמר להם מה קורה? מה בדיוק קרה? גם על זה חכמי "פורום אלפרדו" אינם מדברים. האם מישהו אמר לחכמי "פורום אלפרדו" לא לדבר על זה?
זכור לי שביום כיפורים 1973, בערך באמצע היום, ראיתי מטוס של צה"ל נוחת בשדה דב ואמרתי לאלה שהיו בסביבה שמשהו רציני צריך לקרות אם צה"ל מוכן לעלות לאויר מטוס ביום כיפור. עד כדי כך לא ידענו דבר. לא היה לנו מושג ירוק ממה שקורה בגבול. הכל הוסתר מהאיתנו. אז אף אחד שלא יספר לי סיפורים על יוהרה ועל לקחים ושאר שטויות. אנשים עם יוהרה מתרברבים ולא שותקים ואילו כאן היתה השתקה מכווונת.
מה שהיה כאן בבירור זה בגידה של הדרג המדיני באזרחי מדינת ישראל. אפילו אם היתה יוהרה כפי שהחיסדאי מספר לנו אז למה הסתירו את זה מהעם? בסופו של דבר מי שיהיר מנסה להפגין את הביטחון העצמי ומספר לכולם על יכולתו. ואילו כאן שקט ושלוה לא אומרים מילה. אז איפה היהירות?
ואפילו הסיפור על בר-לב שאמר לגולדה שהוא יושן בשקט איך יודעים על זה? האם זאת לא עדות ממקור שני או שלישי? האם יתכן שהיו אחרים שכן אמרו שהם לא יושנים טוב בלילה בגלל האויב בשער אבל מכיוון שזה לא מתאים לתאוריה לא מחפשים אותם? עד כמה שידוע לי לפי מחקרי אורי מלשטיין אהוד ברק הלך לישון לאחר ששלח כוחות לההרג בסולטן יעקב. אז מה זה אומר לנו על בר-לב שיושן בשקט כשהאויב נמצא בשער?
כאמור ראו את האויב ולא עשו דבר ולכן נשאלת השאלה מדוע לא עשו דבר. סיפור היוהרה והביטחון העצמי ממש לא מקובל אפילו אם זה בא מהחיסדאי או מהבן צדף ואו מהמילשטיין. בסופו של דבר אפילו אם אדם הוא יהיר הוא יודע שעדיף להיות מתקיף ולא מותקף. אז למה לא התקיפו? האם היה לחץ חיצוני לא להתקיף? בסופו של דבר היה לחץ של האמריקאים להציל את הארמיה של הצבא המצרי שהיתה כלואה ויתכן מושמדת. האם יתכן שלחצים אחרים היו עוד לפני התחלת המלחמה כדי לא להגיב?
את הנקודה הזאת חכמי "פורום אלפרדו" מפחדים להעלות. רוקדים סביב הנקודה הזאת אבל לא מעלים אותה. לכן נראה לי שכל הבבל"ת המובא על ידי חכמי "פורום אלפרו" הוא מוזמן על ידי מישהו במטרה להכפיש ולזרוע חרדות.
בל נשכח שצה"ל במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים ביצע עבודה למופת. אפילו אם זה לא לפי תורת הלחימה של חכמי "פורום אלפרדו" ואפילו אם היו חריקות פה ושם וקרבות מיותרים ואפילו אם לא למדו לקחים לפי תורת הלחימה של "פורום אלפרדו" עדין צה"ל בצע עבודה למופת על אפם ועל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 19 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
4/01/14 20:32
|
|
|
|
|
|
רואים שם את גולדה ואת בר-לב במדי א'. מתי נעשתה התמונה הזאת ומה היו הנסיבות? עד כמה שזכור לי בר-לב גמר את שירותו הצבאי הרבה לפני מלחמת יום הכיפורים אז למה התמונה שלו מובאית כאן? מה אתה מנסה לספר לנו עם התמונה הזאת?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 20 |
|
|
בצבאיות |
|
5/01/14 07:46
|
|
|
|
|
|
בועדת אגנרט ישבו קצינים שלא הבינו דבר בצבאיות, מלחמה, אסטרטגיה וניהול קרבות ומלחמות.... מי שמינה אותם ידע זאת ובעצמו היה בעל ראות לקויה של תפקידי המצביא לא היה ידע לגבי תפקידם של מפקדי דביזיות שנהוג שהם הדרג הגבוה והנמוך ביותר לניהול קרבות לגנרלים של הצבא, ברובם, במ"לים (בני משקים), הבנה מועטה לגבי ניהול קרב ברמות גבוהות לועדת אגרנט לא הייתה סמכות ל"כמעט כלום" כך שהועדה הייתה מהולה בשילוש; גם של חוסר ידע, סוג של א. טיפשות (לא הייתי משתמש כאן במונח הדיוטיזם, מלשון הדיוטות , בה' בגלל שצבא זה עסק מסוכן מדי), ב. והבנה לגבי כמה לבדוק ובעיקר מה להשאיר "רחוק מן העין", קרי טיוח וג. אורך הבדיקה; רק את ימי קדם המלחמה ועד ל-8 באוקטובר חנן וייס
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בצבאיות
|
|
|
|
|
|
| 21 |
|
|
פועה |
|
5/01/14 09:37
|
|
|
|
|
במרבית צמתי ההכרעות ההסטוריות בתולדות עם ישראל שרתה רוח הקוטביות בכל עצמתה ותדלקה את אנרגיות ההכרעה והשנוי.
בזה אין שום יחוד לחברה ולתרבות היהודית לעומת חברות אנושיות אחרות שעברו מאבקים מהפכות ושינויים.
המיחד את התרבות היהודית הוא בעיקר הרצף ההסטורי ארוך הזמן המתועד, בהשואה לכל חברה אחרת, התדירות הרבה יחסית של התפרצויות חדשות באנרגית הקוטביות, ומיעוט מפתיע ובולט בהדרדרות העימותים לתופעות של אלימות אכזרית ושל הרג המוני. ("יהודי לא הורג יהודי") מה שאולי הביא כל כך הרבה יהודים לחפש פורק ליצר האלימות, באמצעות מעורבות פעילה ומובילה, בעימותים ובמהפכות בחברות אחרות מסביבם.
לכן הקוטביות היהודית כלל אינה מעידה על רמת "הפטריוטיות"
אלא בעיקר, על מתן המשמעות לרגש הפטריוטיות!
את משבר האמון הפוליטי לא יוצרת מלחמה! אלא הפוליטיקאים!
לכן מי שמסיק שמלחמת יום כיפור גרמה למשבר אמון פוליט אינו יודע מה הוא שח!!
אם בעקבות מלחמת יום כיפור היה קם פוליטיקאי ומשכנע שישראל אינה בוטחת יותר בהסדרי שלום נפרדים, אלא אך ורק בהסדר שלום כולל עם כל החברות האיסלמיות במזה"ת, ולכן ישראל לא תעשה ויתורים טריטוריליים נפרדים, כנראה שלא היה מתרחש השלום עם מצרים אולי היה קורה הסדר זמני אחר, סאדת לא היה נרצח, האידיאולוגיות הישנות הקיימות לא היו מתרסקות וכך לא היה מתרחש משבר האמון הפוליטי!
הקוטביות החדשה שנוצרה בעקבות ששת הימים, מסביב השאלה הפרגמטית איך לנצל את השגי המלחמה, לא הייתה מקצינה.
תנאי ראשוני הכרחי לעשותו, לפני ההכרזה הפופוליסטית על "אובדן הפטריוטיות", הוא לפחות להגדיר מה היא פטריוטיות הנוכחית ואז לבחון. למיטב ידיעתי חיסדאי הוא אדם דתי ולכן השקפת הפטריוטיות שלו היא מגמתית.
הזדמנות השלום המפתה שהוליך את בגין מבלי שהעם הוכן לכך כראוי, בהכרח ריסק את האידאולוגיות של הרוב החילוני, והותיר במגרש רק אידיאולוגיה אחת, את הדתית לאומנית. ובהעדר אידיאולוגיות סדורות, זאת שנותרה שורדת וצוברת תאוצה. השלום בכלל "ושלום עכשיו" בפרט, אינם תחליף לאידיאולוגיה החילונית שקרסו, כי התנועה מתמקדת במניעה בעצירה בחשיפה, בתיקון העוולות, במקום ביצירה!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| 22 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
8/01/14 06:06
|
|
|
|
|
בסופו של דבר יד כאן הרבה תגובות ושאלות שהוא לא עונה. האם הוא לא עונה בגלל שהוא חושב שאנחנו לא מבינים דבר ולא שווים תגובה? האם זה בגלל יהירותו שהוא לא עונה? בסופו של דבר לא רק שהיה קצין גבוה בצה"ל אלא גם דוקטור. לכן יתכן שיש לו כל מיני הרגשת יהירות שמה שהוא אומר נכון וכל תגובה לעניין אינה מתאימה.
לא הייתי מתייחס ליהירות לולא הפרק בכתבה "על יוהרה ובטחון עצמי". עלה בדעתי שחיסדאי בעצם כותב כאן מהירהורי ליבו. נראה לכאורה שהוא יהיר ומה שכתב בעצם מה שהוא היה עושה לו היה במקום שאר המפקדים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
|
