News1 מחלקה ראשונה

פירמות

מגשרים

מוסדות

מושגים

דלג

אקטואליה

ראשי / חדשות תחקירים מקורות יומנים נאומים/הרצאות מאמרים הודעות כלליות שירים ספרים

בלוגים / בעלי טורים

דעות | כתבות | תחקירים | לרשימת הכותבים

בצילו של האב ולאור מורשתו

בלפור חקק

הספר מסכם קריירה מפוארת כאיש תקשורת בכיר, שזכה להישגים רבים בשל כישרונותיו אך ידע כל חייו שיש משימה אחת שלא יוכל לברוח ממנה: לקום לספר את הסיפור המשפחתי, להסיר את כתם הנידוי

קראוס

דן מרגלית

איש העסקים ליאור רייטבלט השיק את ספרו "קראוס" בגן העיר בתל אביב

בלילה לא ישנתי כי לא הצלחתי להינתק ממנו

חוסר המנהיגות נותר בעינו

יוסף אליעז

ביבי הבליג על כל הפגיעות בישראל, בחייליה ובאזרחיה

למרות דרישות שר הביטחון וצה"ל לקבוע יעדים ברורים מעבר להצהרות ריקות מתוכן, להחליט סוף-סוף מה הן מטרות המלחמה ולקבוע מתווה ליום ש...

המאבק של סמי מיכאל

הרצל חקק

נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים

זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד

לרשימות נוספות | לבימה חופשית | לרשימת הכותבים

הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1

1. אורי מילשטיין	2. איתן קלינסקי
3. דן מרגלית	4. אלי אלון
5. עמנואל בן-סבו	6. יעקב אחימאיר
7. רון בריימן	8. יוסי אחימאיר
9. ירון פרידמן	10. מאיר רבינוביץ
11. יאיר נבות	12. חיים רמון
13. רפי לאופרט	14. חנינא פורת
15. צבי גיל	16. ציפי לידר
17. דרור אידר	18. טובה ספרא
19. יורם אטינגר	20. רבקה שפק ליסק

לרשימת הכותבים ב News-1

הרשמה לניוזלטר

ברחבי הרשת / פרסומת

מועדון+ / תגיות


אדריכלים	בנקאות/השקעות	יועצים
רופאים	חברות ביטוח	רואי חשבון
שמאים	חברות ציבוריות	רשויות
עיתונאים	ביה"מש/שופטים	עורכי דין

כצמן חיים

איש עסקים, משקיע נדל"ן

זמיר אייל

מנכ"ל משרד הביטחון

אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.

אלמוג זכאי יעל

אשת עסקים

יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.

לכל הערכים במועדון+

פורומים News1 / תגובות

כללי	חדשות	רשימות	נושאים	אישים	פירמות	מוסדות

הסכם פורץ דרך

מאת: ד"ר אלון לבקוביץ | 19/10/2014

כתוב תגובה		חזרה לכתבה

נושא התגובה

שם הכותב

שעה תאריך

הסכם עם היטלר

אהרון שחר

20/10/14 10:39

כן, וכמה יהודים נשמיד היום? כמה כיף לדבר בסבבה על מדינה בה מתנהלת שואה באופן שגרתי כבר כמה עשרות שנים, בכיף וללא הפרעה. מדינה שהיא כולה מחנה ריכוז אחד גדול, ובו ידועים ופועלים בכיף מחנות עבודה, ובה אנשים משמשים כחיות מחמד או עבודה, לכל צורך של האליטה המופרעת. והעולם מברבר. כמו שאנו שותקים בשואת היזידים. ומה מפריע לנו? שאנשים רוצים לאכול מילקי בברלין. גם אנחנו יודעים בדיוק מה חשוב. מה הבעיה להרביץ כמה אלפי טון פצצות על מרכזי השלטון והגרעין שם? ולעשות לזוועה הזו סוף פעם אחת ולתמיד?

כתוב תגובה ל- אהרון שחר