עם חשיפת פרשת "עד הלום", אמר הערב מפכ"ל רנ"צ דודי כהן: "מדובר בחקירה ביטחונית מורכבת ומסועפת שנוהלה בשיתוף פעולה של השב"כ ומשטרת ישראל שכלל את מחוזות ירושלים, ש"י ויחידות מקצועיות במטה הארצי. פענוח שרשרת האירועים החמורים חשף עולם אפל ומסוכן במהלכו נטלו חיי אדם ונפצעו אחרים, זאת, לכאורה, על-רקע אידיאולוגי קיצוני.

"החשיפה המקצועית וסיכול המשך הפעילות הפלילית של החשוד מקבלים חשיבות עליונה בכל הנוגע לשמירת ביטחון הפנים, הסדר החברתי ועליונות שלטון החוק. המפכ"ל משבח את חוקרי שירות הביטחון הכללי ואת חוקרי המשטרה על החקירה המאומצת והמקצועית ומציין לחיוב את שיתוף הפעולה בין הארגונים", דברי כהן.

במעבדת החבלה שהפעיל, ערך טייטל שורת ניסויים במטענים קטנים. במשטרה אמרו שהמטענים היו חובבניים, אך נעשו מסוכנים יותר ויותר בהדרגה, והגיעו לרמה שמסוגלת לגרום לנזק ולנפגעים. עם שובו לארץ, עבר להתמקד בעיקר בפיגועים שנבעו משנאה להומואים. על-פי עדותו, עוד ב-1997, דקר צעיר ערבי בגן העצמאות בירושלים כאשר חשד בו שהוא מציע לו מגע מיני.

משנת 2006, החל בסדרת פיגועים והניח בכמה הזדמנויות שונות מטעני חבלה שנועדו למחות על היערכות המטרה לאבטח את מצעד הגאווה בירושלים. בין השאר, הניח מטען שהחוקרים טוענים שהיה מסוכן במיוחד בתחנת משטרה בהתנחלות עלי הסמוכה לביתו. המטען נחשף במקרה לאחר שהניח מטען ליד בית ג'מאל סמוך לבית שמש. נהג טרקטור פלשתיני נפצע קל כתוצאה מהתפוצצות המטען. בכמה הזדמנויות גם פוצץ מטענים בשכונת רמות וליד ניידות משטרה בירושלים, ללא נפגעים.

בשנת 2008 הניח טייטל על-פי החשד מטען חבלה שהוסווה כמשלוח מנות לפורים בפתח ביתה של משפחה נוצרית מכת היהודים המשיחיים באריאל. עמי אורטיז, נער בן 15 נפצע קשה. טייטל טען בחקירתו כי "החליט לפגוע במשפחה משום שהיו מסיונרים שהשפיעו על יהודים חלשים".

בספטמבר 2008, הניח מטען בכניסה לביתו של פרופ' זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל. שטרנהל נפצע קל כתוצאה מהפיצוץ. טייטל טען כי הרקע למעשה היה מאמר של שטרנהל מ-2001 בו הצדיק, לכאורה פיגועים נגד מתנחלים. הוא הוסיף כי העובדה שמדובר בחתן פרס ישראל, הפכה אותו לאטרקטיבי.

בשב"כ טוענים היום שעקבו אחרי טייטל זמן רב, אך הוא לא ביצע פיגועים בתקופה זו. בחקירתו שב והדגיש כי פעל לבדו. "לא סיפרתי לאיש כי ידעתי שברגע שאספר, אתם עלולים לתפוס אותי". בשב"כ ובמשטרה אומרים כי החקירה בפרשיות שבהן הודה טייטל קרובה לסיומה. בקרוב יועברו הממצאים הסופיים לפרקליטות. עם זאת, פרשת בר-נוער עודנה פתוחה. מהממונים על החקירה נרמז כי טייטל אומנם הודה במעשה, אך החקירה העלתה כי במקרה זה, לא הוא אחראי לירי. החקירה במקרה זה נמשכת.

בעבר תלה טייטל על-פי החשד מספר כרוזים ובהם קרא לפגוע בהומואים. בעת שנתפס הוא הדביק כרוז בו כינה את מי שפעל לרצח בבר-נוער "הדב השחור", וקרא ליהודים דתיים לפעול נגד הומואים ולסביות, אותם הוא כינה בכרוז "סדומאים".

גורם בכיר בשב"כ אמר כי החקירה ארכה זמן רב מכיוון שמדובר במפגע בודד שלא שיתף אחרים בפעולותיו. לדבריו, הושקעו בה מאמצים אדירים בשב"כ ובמשטרה. המעצר סיכל תוכניות אחרות לפיגועים.

בחקירתו, שב טייטל וטען כי פעל לבדו ועל-דעת עצמו וכי איש לא ידע על מעשיו. אשתו רבקה הובאה לפני עשרה ימים לחקירה שנמשכה כמה שעות. היא שמרה על זכות השתיקה, והחוקרים אומרים כי בשלב זה אין ראיות לכך שהיא ידעה על מעשי בעלה למרות שחלק גדול מכלי הנשק ואמצעי החבלה הוסתרו בבית המשפחה ובחצר הבית.

את מלאכת הרכבת כלי הנשק למד באמצעות רשת האינטרנט, כאשר לפרנסתו עבד בבניית אתרי אינטרנט. ב-8 ביוני 1997, רצח על-פי הודאתו רועה פלשתיני בדרום הר חברון ליד ההתנחלות כרמל. כעבור חודשיים, רצח נהג מונית במזרח ירושלים. הוא סיפר כי הגיע לישראל זמן קצר קודם לכן מתוך מטרה לבצע את הפיגועים כנקמה על פיגועי ההתאבדות הגדולים באותן שנים. זמן קצר לאחר הפיגוע השני, חזר טייטל לארה"ב.

טייטל חזר לארץ בשנת 2000, אז עוכב לחקירה בידי השב"כ והמשטרה בקשר לרצח ליד כרמל, אולם הכחיש את החשדות שיוחסו לו ושוחרר מחוסר ראיות.

בחקירה האחרונה הסגיר טייטל לידי החוקרים שישה רובים ושישה אקדחים שהוסתרו בביתו ובחצר. הנשק היה במצב מעולה ובמשטרה אמרו כי נשקיות צה"ליות יכולות היו להתקנא במצב הנשק. בין הרובים היה גם רובה צלפים. אקדח נוסף הוסתר ליד ההתנחלות הסמוכה עדי-עד, "למקרה שאהפוך למבוקש ושאר הנשק שברשותו ייתפס".

הוא סיפר בחקירתו כי הבריח את האקדח של שני מעשי הרצח בטיסת בריטיש אירווייס לישראל. לדבריו, מאוחר יותר הסתיר את האקדח ליד בית החולים שערי צדק. בשטח נעשו חיפושים רבים, אולם נראה כי לא ניתן לאתר את מקום המסתור המדויק, עקב עבודות הבנייה הרבות שנעשו באזור בשנים אלה. את שאר כלי הנשק הבריח טייטל במכולה עם עלייתו ארצה.