|
גלית דיסטל-אטבריאן היד שיוצאת מאולפני התקשורת הממוזגים, היד החזקה הזאת, האימתנית הזאת, היד הזאת שמנענעת את עריסת התודעה הציבורית בחרה צד, וזה איננו הצד של אבי ואימי. המערכת הפוליטית כמו שילבה ידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלא שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת, אחר כבוד, פשוט לזוז הצידה. הוריי אומנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי |
