|
מרוב הוד כבודו לא רואים כבר יותר את הצדק...
שיר זה מוקדש לארבעת שופטי-רוב עלובים ולפסק דינם המחפיר, המביש והמבייש (בג"ץ 6728/06 ו- 7607/06) . שופטים מעוררי בוּז, סלידה, חוסר-אמון, תיעוב, מפח ושאט-נפש בנשמה ובלב. שופטי בית-המשפט ה"גבוה" ל"צדק": אליעזר ריבלין, אסתר חיות, סלים ג'ובראן ואשר גרוניס.
"ונתת לעבדך לב שֹמע לשפוט את-עמך להבין בין-טוב לרע, כי מי יוכל לשפוט את-עמך הכבד הזה". מלכים א', ג', ט'.
מרוֹב הוֹד כְּבוֹדוֹ לא רוֹאִים כְּבָר יוֹתֵר את האָרֶץ...
אִיש מבינינו איננו עוֹמֵד כלל בפֶּרֶץ
רַק שוֹפְטֵי "העֶלְיוֹן" בפסיקותיהם
מֵיטִיבִים, מַפְלִיאִים, מַדְהִימִים בִּיְכוֹלְתָם את הכּל לתָרֵץ
איש מביניהם אף אֵיננו טוֹבֵל וביָדוֹ שֶרֶץ .
מִפְּאַת הוֹד כְּבוֹדוֹ ומַעֲמָדוֹ לא רוֹאִים יוֹתֵר אֶת היַעַר
לא דוּבִּים, לא זְאֵבִים, לא פִּטְרִיוֹת,
אֲפִילוּ לא כִּיפָּה אֲדוּמָה
לא שִלְגִיָה, לא גַמָּדִים,
אַף לא, אוּלַי, סְתָם דְבוֹרָה, תְּאֵנָה, תוּתִּים או פִּרְחֵי-בָּר
הֵם שָם, מִמַעַל, בְּאַרְמוֹן השֶנְהָב: סְפוּנִים . נִינוֹחִים. נִישָאִים. מְדוּשָנִים. מְחוּסָנִים.
כְּנוּעִים. עֲלוּבִים. שוֹתְקִים. מְשוּתָקִים. מְרוּחֲקִים. מְנוּתָקִים.
נֶהֱנְתָנִיים. תּוֹעֲלְתָנִיים. נִקְלִים. נְלוֹזִים. פּוֹחֲזִים. בַּזִים. מְבוּזִים. מִתְבַּזִים.
מְרוּקָנִים. מְנוּוָנִים. מְאוּסִים. מְנוּמָסִים.
מְנוּסִים. מְבוּסָסִים. לְעוּסִים. מְעוֹשִים. מִתְפַלְמֵסִים. מִתְפַּרְנֵסִים.
עַל כָּל צַעַד ושַעַל, מִכָּל פִּנָה, זָוִית וקֶרֶן מְכוּסִים.
מַרְקִיבִים. נִתְעָבִים (לֹא רַק) כְּמוֹ רִימוֹנִים רְקוּבִים. מְלַבְלֵבִים.
אַך חֲרִיפִים, מְפוּלְפָּלִים וְחַדִים מִתָּמִיד כַּתַּעַר.
אֲנַחְנוּ כָּאן, על פְּנֵי אֲדָמָה (טוֹבָה?) זו מִתַחַת, סוֹפְגֵי מוּסָר תּוֹכֵחָה וגַעַר.
מִי היה מַאֲמִין, כִּי עד כְּדֵי כך,
ביניהם לבינינו יִיוָוצֵר כָזֶה,
כּה רָחָב ועָמוֹק, אוֹתוֹ פַּעַר ? ? ?
הֵן כְּסִיל לא יבִין זאת, לא אֱווִיל, לא חָכָם,
וודאי לא שוֹטֶה או איש בַּעַר
אֱלוֹהִים, שא-נא תְפִילָה, קַבֵּל מְחִילָה,
פְּתַח לָנוּ בְּעֵת נְעִילָה את השַעַר .
מֵחֲמַת הוֹד כְּבוֹד מְאוֹדוֹ ומַעֲמָדוֹ,
רוּחַ כְּבוֹד אַהֲבַת-האָדָם וחֵירוּתוֹ הפוֹעֶמֶת, יוֹקֶדֶת בִּלְבָבוֹ.
שוֹכֶנֶת, שוֹרָה, לִפְרָקִים חָבוּיָה (עִיתִּים אֲבוּדָה) מְקַנֶנֶת (לֹא-תָּמִיד) בְּקוֹדְקוֹדוֹ
מַעֲלָתוֹ, כְּבוֹד זוּלָתוֹ, תְּזוּנָתוֹ, מְדוּשָנוּתוֹ, חָזוּתוֹ, חָזוֹנוֹ, מְזוֹנוֹ,
הֶגְיוֹנוֹ, פִגְיוֹנוֹ, אֲרֶשֶת פָּניו, לְשוֹנוֹ, קִלְשוֹנוֹ,
סַבְלָנוּתוֹ, סוֹבְלָנוּתוֹ, אִיפּוּקוֹ, שְבִיעוּת-רְצוֹנוֹ-העַצְמִית, קוֹר-רוּחוֹ, קוֹרַת-רוּחוֹ
שְנִינוּתוֹ, נְחִישוּתוֹ, נִמְרָצוּתוֹ, נֶחֱרָצוּתוֹ, עֶלְיוֹנוּתוֹ, הָגוּתוֹ, דַקּוּתוֹ, יַנְקוּתוֹ,
מוֹרָשְתוֹ, תוֹרָשְתוֹ, מַחֲרַשְתוֹ, יַבָּשְתוֹ, אִשְתוֹ (?) תִּלְבּוֹשְתוֹ,
עוֹמֶק אֱנוֹשִיּוּתו, הֵיקֵף תוּשִיָתוֹ, מִבְנֶה אִישִיוּתוֹ, עוֹצְמָת יֵישוּתוֹ,
...לא רוֹאִים יוֹתֵר את האָרֶץ
איש מִבֵּינֵינוּ כְּבָר אֵיננוּ עוֹמֵד כְּלָל בפָּרֶץ.
|
|
