העליון מאותת: פחות ייצוגיות
מגמת צמצום ענף התובענות הייצוגיות על-ידי בית המשפט העליון הובילה לחיסול מסלול הגשת תביעות ייצוגיות בסוגיות הארנונה, למעט במקרים חריגים

חד-משמעי: דו-מהותי
ההכרזה על גופים פיננסיים כגופים דו-מהותיים היא התעסקות מיותרת, לכל הפחות כאשר מדובר בתי ההשקעות וחברות הביטוח. אין ספק שעליהם להיות כפופים לנורמות פיקוח ציבוריות נרחבות

הפטור מארנונה והפופוליזם הזול של שטייניץ
הפרשנות השערורייתית שטיפחה עיריית ת"א לגבי אופן השימוש בפטור במקרה של נכסים שאינם ראויים לשימוש נעשתה בכוחניות ובעיוורון * ביהמ"ש העליון, שפסק פה אחד נגד התנהלות זו, עשה מה שלא עשו כל הגורמים במערכת הציבורית שאמורים לדאוג לנו * אפשר לראות את פסק-הדין הזה כעוד פס"ד "מופקר ופופוליסטי", לדברי שר האוצר שטייניץ

הקפאת הליכים פושרת
חברת חפציבה, שבשליטת בועז יונה, הנתונה בהקפאת הליכים, עלולה להיות הקורבן הראשון האמיתי של הליך ההקפאה בגרסתו העדכנית, "הפוסט-מודרנית", לאחר שבית המשפט העליון, במספר החלטות תקדימיות, העדיף את החלתם של דינים אחרים על פני דיני הקפאת ההליכים וכתוצאה מכך, הליך ההקפאה מצוי בהפשרה נורמטיבית מתמדת

מס שבח במכירת מקרקעין
סעיף 93 לחוק מיסוי מקרקעין דן במימוש נכס שלא על-ידי המוכר * בא המחוקק והפך באמצעות הסעיף את נטל החבויות החל במצב רגיל, והעמיד את כונס הנכסים כמי שאחראי לדווח על העסקה ולהסדיר לאחריה את תשלום המס עקב מכירת הזכויות

הבראה והקפאת הליכים
החסר המשפטי הקיים, יצר מצב שבו דיני ההבראה, שיקום חברות והקפאות הליכים "נחקקים" ומעוצבים הלכה למעשה על-ידי בתי המשפט בהשראת דיני הפירוק

שעבוד צף מגביל עסקות
לאחרונה ניתן פסק דין חדשני הקובע כי מקום שחברה, שעל נכסיה הוטל שעבוד צף עם תניה המגבילה ביצוע עסקות שלא במהלך העסקים הרגיל, מתקשרת בעסקה עם גורם שלישי בעסקה אשר במהותה חורגת ממהלך העסקים הרגיל, תהיה זכותו של בעל השעבוד הצף הרשום קודמת, ועדיפה על פני זכותו של הצד השלישי, גם ללא הצורך בגיבוש השעבוד * עו"ד אבי סטוקהולם מסביר את השלכות פסק הדין

ברירות המחדל הנוקשות של נושה מובטח בפשיטת רגל
בפסק דין שניתן לאחרונה על-ידי השופט אורי גורן, בבית המשפט המחוזי בתל אביב (פש"ר 478/97 בש"א 13671/03), בבקשת החייב למתן הפטר מחובותיו, מעלה שוב שאלה נורמטיבית המבקשת מענה מצד המחוקק: מדוע אין לאפשר לנושה המובטח, תחילה, להגיש תביעת חוב על מלוא סכום החוב המגיע לו מהחייב.

הלוואת בעלים אינה בטוחה
הלכה ידועה היא, כי אם כניסתה של חברה אל תחום דיני חדלות הפרעון, כל נושה המבקש דיבידנד מגוף חדל-פרעון חייב בהגשת תביעת חוב לבעל התפקיד.

חובת הזהירות בחברות חדלות פרעון
זהו מאמר המתאר את אשר אירע בהיכלה של כבוד השופטת ורדה אלשייך, בו הורתה השופטת בהחלטה מנומקת לחייב עורך דין ובעל תפקיד נוסף שמונו לתפקיד נאמן ולמנהל מיוחד של חברה חדלת פרעון, לשאת באופן אישי בתשלום חובותיה של החברה לטובת הנושים שלה

ייזהר המוכר, לא הקונה
בעלי תפקיד המתמנים על-ידי בית המשפט, מקיימים יחסים חוזיים הממחישים יותר מכל את היפוך המודל החוזי הקלאסי

זכות העכבון בדיני הפירוק - רק במקרה של "עכבון מיוחד"
בעקבות פסק הדין בעניין "סדיטק בע"מ" שניתן על ידי השופטת אלשיך - נושה הטוען לזכות עיכבון בנכס של חברה חדלת פירעון, יוכר כנושה מובטח רק אם יוכיח "זיקה מיוחדת" לנכס המעוכב

שכ"ט בעל תפקיד בחברה חדלת פרעון
בבקשת בעל תפקיד לפסיקת שכ"ט מבית המשפט, האם דין פעולות בעל תפקיד המזכות בתקבולי מימוש בפועל, כדין פעולות אשר יש בהן רק כדי להקטין את סכומי הנשייה של החברה שבפירוק? נראה כי התשובה לכך נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט