News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 138,102  סלולר - 500,571
   |   15:07:40
דלג
זקנה
28/11/2021   |   איתן קלינסקי
"מָדליפִים עַצמָם לָדעָת"
02/03/2016   |   אשר וינשטיין
שוב, על מחירי הבנזין
29/02/2016   |   מרק בריל
לבימה חופשית   
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
אופיר כץ [צילום: דוברות הכנסת]
פעיל פוליטי ישראלי
אופיר כץ (נולד: 1979), פעיל פוליטי ישראלי.
אורי יהודאי [צילום: עדי לם]
מנהל ישראלי
אורי יהודאי (נולד: 1954), מנהל ישראלי.
יעקב שחר
איש עסקים ישראלי
יעקב שחר (נולד: 8 באפריל 1941), איש עסקים ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
ברחבי הרשת
שרון מגנזי
עמוד 1 מתוך 3
חוקר בסקאלה גבוהה
פרופסור אוריאל לוי (52) מהמחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, הוא חוקר ספורטיבי ותחרותי, שלא עוצר באינפרא אדום. שני היבטים לתרומת התגלית החדשה במחקר מטא עדשות בהובלתו, האחד הוא הבנת המגבלות, מה אפשר ואי אפשר לעשות עם עדשות שטוחות. ההיבט השני הוא ההדגמה בשטח של תמונה שצולמה בעזרת מטא עדשה שיוצרה במעבדתו
הפריזמה של האפילפסיה
שיטה חדשה שתוכל למנוע התפרצות התקפים אפילפטיים, ובעתיד את התפתחות מחלת האפילפסיה, נרקחה במעבדת המחקר של הד"ר תאופיק שיח' אחמד. באמצעות תרפיה גנית חדשה, נבדקת כיום אפשרות למפות את התאים שמשתתפים בפעילות האפילפטית ולבצע בהם התערבות טיפולית. לאחרונה זכה תאופיק בפרס הצטיינות במחקר פורץ דרך לשנת 2022. "אם נצליח במחקר, לשפוך מעט אור על ההבנה של המורכבות של מחלת האפילפסיה ולהשפיע גם על המשמעויות החברתיות והנלוות האחרות, זאת המשמעות האמיתית
האצן הטכנולוגי
ד"ר אביב יחזקאל (28), הוא יזם במרוץ הנחשב למטאור בשמי הסייבר הישראלי, ונבחר לאחרונה לרשימת 30under30 של פורבס. מוחו הקודח קורם ללא הפסק את העור והגידים של הפיתוח הטכנולוגי הבא. יחזקאל מייסד שותף וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת הזנק הסייבר ההגנתי Cynamics, שפיתחה גישה טכנולוגית AI חדשנית, המאפשרת לראשונה לכסות את הרשת המלאה. המשמעות: הגנה על 100% מרשת התקשורת וחיזוי התקפות, באמצעות דגימות של פחות מ-1% מתעבורת הרשת
האם הקנביס הוא האנטיביוטיקה של המאה ה-21
המיקרוביולוגיה המודרנית, מסביר הפרופסור דורון שטיינברג, חוקר ומרצה בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית ומנהל המעבדה לחקר הביופילם, לא מכוונת להריגת החיידקים, אלא דווקא לפגוע במרקם הביופילם. במעבדתו המחקר הבסיסי נפגש עם היישום הקליני, במגוון פיתוחים ופטנטים למלחמה בביופילם הגורם למחלות זיהומיות, כגון מחלה פטרייתית וגינלית וסיסטיק פיברוזיס, עליהם הוא עובד בימים אלו. "המטרה שלי היא לחשוב על שימושים יישומיים נוספים של הקנבינואידים והם אינסופיים"
בין מדיטציה בזום לקשיבות בוואטסאפ
"הכל אצלי קשור לטכנולוגיה ואנשים", מכריזה הד"ר דפנה ישועה-כ"ץ חוקרת ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון. במסגרת מחקר התערבות קבוצתית, בדקה כיצד תמיכה דיגיטלית יכולה לסייע לזקנים בעתות חרום, ועם צוות החוקרים, יצרה מודל חדשני של תמיכה מרחוק דרך קבוצות ווטסאפ וזום. היא מספרת על פרדוקס התמיכה הדיגיטלית בפוסט טראומה של יוצאי צבא הלומי קרב ומבהירה: "הגיעה העת שגופים טיפוליים ללא מטרת רווח יכנסו למשחק הזה של קבוצות תמיכה"
מנגנונים מולקולריים בפרזיט המלריה
הד"ר ענת פלורנטין, חוקרת פרזיטולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית, נלהבת מהרעיון שהיא מגדירה 'דמוקרטיזציה של המדע', להנגיש את המדע ולהביא את הסיפור המדעי שלה מההבט האישי. מחקרה מתמקד בהבנת המנגנונים המולקולריים של פרזיט המלריה, כמו גם ביישום הכלים הגנטיים והמולקולריים בשאלות אחרות שקשורות לפרזיט. לאחרונה, מובילה פלורנטין בקשה למענק מחקר, שהוא בסיס לפעולה נרחבת, ראשונה מסוגה, עם שותפי מחקר מסודן
חוקרת מקוונת
האם הלמידה שלנו יעילה יותר בתמיכה של רובוט? האם מורים יכולים ללמוד מרובוטים כיצד ללמד? במחקרה על תמיכה רגשית באמצעות רובוטים בניהול למידה בסביבה מקוונת, בדקה הד"ר רינת רוזנברג-קימה מהטכניון, האם רובוט יכול לעזור לסטודנט להישאר בקורס המקוון ולא לנשור ממנו, באמצעות פיתוח קשר אישי עם הרובוט. "המרכיב הרגשי הוא, בעיני, משתנה בעל השפעה מכרעת על ההנאה מהלמידה ועל הלמידה עצמה"
מלכת האמפתיה
"האינטראקציות החברתיות הן חלק מכל דבר ביום יום שלנו", אומרת הד"ר ענת פרי, חוקרת נירו-קוגניציה חברתית מהאוניברסיטה העברית. במחקרה על דיוק אמפתי, ניסתה למדוד את הדיוק של אנשים בתפיסת רגשותיהם של אחרים. במחקריה יש חשיבות להבט הקליני * "יש לכך השפעות ברמות שונות בעולם הרפואה, למשל, ברמת האבחון, אם נפתח כלים מספיק טובים כדי לראות מה זה אומר להבין את האחר"
מעיין של מדע
קשה לדמיין שבדיקה לא חודרנית כמו בדיקת רוק יכולה ללמד אותנו על הימצאותו של גידול בגוף. במעבדת המחקר של הד"ר מעיין סלטון, חוקרת גנטיקה מהאוניברסיטה העברית, נמצא שיעור גבוה של רנ"א ברוק בקרב נשים חולות לעומת נשים בריאות, אשר יכול לחזות סרטן שד. "מעניין אותנו לדעת האם נוכל לנבא סרטן שד אצל אישה שהתהליך הסרטני רק החל אצלה, ובטכנולוגיות עכשוויות לא היינו מצליחות לזהותו. כמובן שיש לכך השלכות גם על השיפור ביעילות בטיפול בסרטן השד"
חוקרת בתצפית
הד"ר שלוה וייל, חוקרת בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, מובילה במחקר רצח נשים בארץ ובעולם, מקדישה את השנה הקרובה להקמת התצפית הישראלית הראשונה על רצח נשים, IOF - Israel Observatory on Femicide. מטרת המיזם היא לנטר באופן שיטתי את התופעה. "אני קוראת לארגוני הנשים בארץ, להיות שותפים למיזם הזה, ומבקשת את תמיכתם בי להיות הקול הרשמי בנושא הזה. משם נוכל לספק לכנסת ואף לאו"ם נתונים אמינים עם מעקב על המקרים"
רואה לכם בעיניים
"הושיטי שתי ידיים קדימה", מבקשת הד"ר שרון גילאי דותן מבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה בפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, "זה בערך טווח התחום שנחקר עד כה במערכת הראייה". תגליתה פורצת הדרך במחקרי הדמיה מוחית המתמחים בעיבוד פרצופים הובילה לתגלית חדשה על הבדל בין שתי תבניות של תנועות עיניים. "המחקר הוא בסיסי וצריך לראות לאיזה כיוונים קליניים ניתן להוביל אותו, כמו גם להאיר מודעות לחשיבות, למשל, של הערכת הראייה הפריפריאלית ובדיקתה"
במשקפיים אפיגנטיות
הפרופסור יהודית ברגמן, אפיגנטיקאית, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית בחקר הסרטן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, היא מהראשונים שפיצחו את המנגנון העומד בבסיס השפעת המיקרוביוטה על תאי אפיתל המעי. עם צוות המחקר הראתה לראשונה שהמיקרוביוטה מפעילה תוכנה אפיגנטית חדשה בתאי המעי, הכוללת שינויים במתילציה של הדנ"א, אשר יש לה חשיבות בהכנת הגוף לאתגרים עתידיים במהלך החיים. "המנגנון שאנו מציעים מתאים למנעד רחב של גנים שמעורבים במחלה"
בחירה היא שם המשחק
בשנים האחרונות חלה במדינות המערב עלייה משמעותית בשיעור האנשים הסובלים מהשמנת יתר וממחלות מעיים. מכאן הרקע ל"משחקי המזון", מיזם אירופי חדשני שמובילה הפרופסור מירי ברק מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. המיזם מתבצע בתמיכת EIT-Food, המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה בתחום המזון. סדר-היום של ברק אינו מסחרי והיא מכריזה: "לא הייתי רוצה שרק מי שיש לו כסף יוכל לרכוש את היישומים שלי ולהשתמש בהם, זה נוגד את תפישת העולם שלי"
חמישים גוונים של אפור
"ככל שאנו מזדקנים, הגיל הכרונולוגי שלנו מספר לנו פחות על היכולת שלנו", טוען הפרופסור עמית שרירא, פסיכולוג קליני מהחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. אוכלוסיית הזקנים היא הטרוגנית ומגוונת, וחשוב להבין את זה גם ברמה של מקבלי ההחלטות, ברמה של מדיניות - הוא מסביר. "קבוצת גיל הזקנה היא הקבוצה ההטרוגנית ביותר מכל קבוצת גיל אחרת, בעיקר מבחינת היכולת והתפקוד בכל תחום. יש הרבה גוונים של זקנה"
רצה למרחקים ארוכים
"יש כל מיני אסטרטגיות לניהול אנרגיות בממשק בין הבית ובין העבודה. אני אימצתי את האסטרטגיה של 'לעבוד קשה', שאני מכירה עוד מהילדות", אומרת הפרופסור ליאת קוליק מבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן. "באקדמיה זה כמו צנטריפוגה, אם אתה לא מסתובב במהירות, לא משנה באיזה גיל אתה, אתה פשוט נפלט מהמערכת". מחקרה ההשוואתי המסקרן, על ההבדלים בהתנדבות בצוק איתן מול 'עידן הקורונה', מעורר עניין ובעל השלכות על תחומים נוספים
 1   2   3  >>
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
הלוואות אשראי ומימון
בי פטנט פתרונות מיוחדים
מדריך עסקים – T.co.il
מוצרים חדשים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il