דפני ליף |
ממובילות המחאה החברתית בקיץ 2011. |
|
|
לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
השלישייה החיוורת
יאיר לפיד או בשמו הפוליטי יהיר לפיד, מרח את הציבור הישראלי בחדשות מרוחות בג'ל וסימפטיה - וזה הספיק כדי להרשים לפחות את המין היפה שכל המחיצות האינטלקטואליות האחרות נפלו הצידה ופינו מקום חם בלב הפועם: יאיר, יאיר, יאיר...
20/10/2012 |
נסים גבאי
|
|
אירן? לא בראש שלנו, נדבר אחרי הבחירות!
הבחירות דוחות את הבעיה האירנית ומרחיקות את הקו האדום בפועל. אף אחד לא יגיד זאת, אבל אף אחד לא יפציץ באירן כעת. אלא אם כן יש פה ספין על ספין - ואין. ואיך הארגונים הזרים מאירופה ומארה"ב תמרנו את ישראל
18/10/2012 |
מאיר אינדור
|
|
הצעת מחאה
כדי לעורר את המחאה ולהפוך אותה לאפקטיבית כך שתצליח להמריא ולהבריא, עליה להיות בעלת נופך ועומק הרבה מעבר לתלונות וטענות. עליה לזעזע את אמות הסיפים, לפקוח עיניים ולהציב על שולחן הניתוחים הציבורי נושא חדש שנמצא לחלוטין מחוץ לתודעה. שמו בישראל: "תרבות השלטון". מחאה אמיתית צריכה לתקוף את התרבות והשיטה. לא שיטת הבחירה, אלא השיטה הרקובה והמסואבת על פיה מתנהל המשק והמערכת כולה
13/09/2012 |
אהרון שחר
|
|
תודה לך, דפני ליף
את דבריי אני מעוניין לפתוח בתודה * "תודה לך, דפני ליף" * תודה על כל המחאה, תודה על כך שהבאת למודעות של כולנו את יוקר המחיה המוגזם בישראל * תודה שקעקעת את המושג הזה בקרב מרבית הישראלים ותודה שגם ידעת להילחם עם כל האמנים שרק היו מוכנים לשמוע כנגד רוע הגזירה * רק דבר אחד לא השכלת לקחת בחשבון: את המשבר הכלכלי העולמי * כי איתך או בלעדייך, יוקר המחיה היה עולה בכל מקרה * את רק דחית את הקץ ומנעת כל יכולת של הממשלה להיות שם בשביל האזרח הקטן ב"יום גשום"
01/09/2012 |
מיקי פרי
|
|
העיתונות הכלכלית בישראל וקהלה
אין לצפות מכלי תקשורת מסחרי לקדם את האינטרסים של אוכלוסיה שאינה יוצרת אותו, אינה קוראת אותו ואינה מעניינת את המפרסמים בו
27/08/2012 |
אורן פרסיקו
|
|
חברים וסיכום אישי
הלכתי לראות את הסרט החדש של רגב קונטס, "חברים" * מבט אישי מפוכח, מרשים בכנותו, על החודשים המופלאים של מחאת הקיץ שעבר, ועל החברים העוד יותר מופלאים שעשו אותה * "חברים" מפייסבוק, שהפכו לחברים אמיתיים * זיהיתי שם גם הרבה מאוד חברים שלי
06/08/2012 |
ניצן הורוביץ
|
|
שנה למחאה: אז מה נשתנה כאן?
בפועל, מרבית החלטות ועדת טרכטנברג לא יושמו והיום, שנה אחרי, אנחנו מוצאים שוק עם מחירים גבוהים מהמחירים ששלטו בו ביום תחילת המחאה * אך אם בכל זאת המחאה לא הצליחה להשיג את מטרתה העיקרית, מה היה צריך לעשות אחרת?
31/07/2012 |
עליזה כהן
|
|
סילמן - איש בודד מול מערכת
על ראשי המחאה החברתית לשאול את עצמם האם באמת הם כואבים את כאבו של סילמן או שאולי הוא רק סטטיסט/ניצב במשחק הגדול שלהם * מראשית שנות ה-90 לא התווספו דירות חדשות למערך הדיור הציבורי * המשמעות היא שעשרות אלפים ממתינים בתור לקבלת דירה שכנראה לעולם לא יקבלו
26/07/2012 |
יוסף קנדלקר
|
|
אוניברסיטה - עם רמז אקדמי לעתיד
נשיאי ומרצי האוניברסיטאות ברחבי הארץ יצאו בחמת זעם נגד אישור האקדמיה באריאל כאוניברסיטה לגיטימית נוספת.ההתנגדות המאורגנת הייתה במסווה אקדמי עם ניצוצות תקציביים. הצביעות האקדמית בלטה לעיני כל מאחר שהיה לה מניע פוליטי מובהק. הקמת אוניברסיטה באריאל היא רמז עבה לעתיד ההתיישבות באיו"ש ותשובה מוחצת למתנגדים
25/07/2012 |
אברהם פכטר
|
|
בין אקדמיה לפוליטיקה
הקמתה של אוניברסיטה נוספת בארץ הוא אירוע אקדמי חיוני וחיובי כאחד. דומה היה שדווקא ראשי המוסדות היו צריכים להתאחד כולם ולדרוש הקמת מוסד אוניברסיטאי נוסף, אבל אנו נתקלים שוב בפעילות הלא סבירה של אנשי השמאל שמנסים לחבל בכול מהלך חיוני למדינת ישראל
18/07/2012 |
אלכסנדר יורפולסקי
|
|
טיפש הצית את עצמו
אני אומר טיפש כי יאוש מסיבות כלכליות מגיע עם "תאריך תפוגה" * ההצתה נפלה על מנהיגי המחאה כמתנה משמיים, רק חבל שהייאוש של משה סילמן לא באמת מעניין את דפני ליף וחבריה
15/07/2012 |
נרי אבנרי
|
|
הסימן של סילמן
ואז בא משה סילמן והשאיר על הציבוריות שלנו סימן. סימן על המצח. אות קין לחברה שלא מוכנה להתעורר ולומר למייבשים, למפריטים ולמושלים בכוח הזרוע הכלכלית, ביד חזקה ובזרוע בלתי נטויה בעליל: "שלח את עמי!"
15/07/2012 |
דן אלון
|
|
הפילוג בעם מוביל אותנו לשאול תחתיות
למה לעזאזל יוצאים החברים מהשכונות עם "צעדת המיליון" לאורך טיילת חוף הים בתל אביב, ואילו כנופיית הכלומניקים בראשות דפני ליף המלוקקת תקשורתית – מנקודה אחרת בתל אביב?! לא נמאס ליהודים המוחים מלהתפלג?
13/07/2012 |
נסים גבאי
|
|
חוק או פוליטיקה?
בשולי הכותרות: לא לחינם הלך זרזיר אצל קדימה * הרוצח בן דרור? הולך לכלא * מיהם חלוצי הפגנת חצי המיליון? * יעלון ריאלי, חכם ו(לא) צודק * להן זה שוב קרה: קורבנות ה'טהר' * ולקינוח: האלימות מקדשת את השתייה?
13/07/2012 |
ציפי לידר
|
|
עיתון ושלטון
בשולי הכותרות: דליה דורנר נציגת החוק? * מה בין דפני ליף לבועז נול? * והאם העיתונאים הם כלבי השמירה של הדמוקרטיה? * מיכאלי קוריוז? * ומיהו החרדי הגאה? * על המגיפה השקטה בבתי החולים * ולקינוח - הרצחת וגם נשכרת?
10/07/2012 |
ציפי לידר
|
|
החיבור קיים
איך אני שמחה שהייתי שם. איזו עצרת מדהימה! מכובדת! ואיזה קהל! איזה עם יש לנו! מנוער ועד הוריהם והורי הוריהם - אלה שהקריבו כל כך הרבה למען המדינה * אלה שבנו אותה עם חלום למדינה ערכית וטובה * מדינה שתקבץ אליה את יהדות התפוצות ותבנה את דפוס הישראלי החדש, ההומוגני * מדינה שתאציל מטובה על כל היושבים בה - חילונים ודתיים, ערבים, דרוזים, בדווים, צ'רקסים, כולם
09/07/2012 |
מיקי גולדווסר
|
|
אולפנה בבית-אל וזכוכיות של בנקים בתל-אביב
"אדוני הארץ" קיבלו בשקט את דין בג"ץ וכיבדו את שלטון החוק, בעוד ציבור תל אביבי "נאור" סרב לקבל רישיון להפגין, כדי לערער את סמכותה של ממשלה נבחרת
06/07/2012 |
אליקים העצני
|
|
בשדרות רוטשילד מול בית הבימה
בשדרות רוטשילד מול בית הבימה ובמקומות רבים ברחבי הארץ מתגבשת התובנה המוחה נגד מהלכים שהתעצמו בעשורים האחרונים. מהלכים, שכל ממשלות ישראל היו שותפות ביישומם - צמצום מערכות שירותי הרווחה ומנגנוני ההגנה החברתית
05/07/2012 |
איתן קלינסקי
|
|
זו לא מחאה, זה עלבון
מטרות המחאה לא מוגדרות ולא ברורות כי מדובר בעיקר בתחושת עלבון ותסכול של אדוני הארץ לשעבר על שהארץ מצליחה ומשגשגת למרות שהם כבר לא אדוניה * אבל כשמדובר בתחושת עלבון אין טעם להתווכח איתה ואסור לזלזל בה
03/07/2012 |
אורי אליצור
|
|