| לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
 |
משוררים כותבים געגוע
שני ספרי רקוויאם, צלצול מאחותי של דוד ברבי, ואהבתך היא לנצח של שרית שמיר, הם שני קובצים של עצב, של געגועים לאנשים שאינם, פעם לאחות שנלקחה ופעם לאב שכבר איננו * לרוב הם שירה במבניהם הגרפיים, אך אלה גם קטעי פרוזה שנכתבו בידי משוררים, לפי כך שורה רוחם כך או כך על השורות
08/11/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
שירת הים
בספר השירים החדש, "כמו הים כמו הרוח כמו החול" שלושה שערים עיקריים, על-פי שם הספר: ים רוח וחול * כאן מובאים שישה שירים קצרים משער "הים"
05/11/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
התשמע קולי
קינת הטל היא כותרת יפהפייה לספר שיריה החדש של טל איפרגן, בו מקוננת המשוררת על אביה תוך שהיא עושה להזדכך, במאמץ להגיע אל סוף הגעגוע ולקבוע לערגתה מסגרת בתודעתה * היא מגישה לו בשיריה את הכבוד שבחייו לא קיבל מספיק מחייו, ודומה שמשם הוא מגיש לה בתמורה את גאולת נפשה
22/10/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
איזון הנפש
"איזון שביר" הוא ספר שיריה החדש של יערה בן-דוד, והשירה בו באה לאזן את נפש הכותבת. ברשימתי הקצרה אנסה לבסס מגמה זאת על-ידי כמה מן השירים המייצגים אותה והמעוררים תחושה ברורה שהמשוררת כותבת על נתחים מנפשה, ועל "בולענים" שחבויים בה כאדם, כאישה וכמשוררת
19/10/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
אלו רובעים רוגשים
ספר חדש לסופרת חנה טואג, "הרובע הקטן", ובמקום מילות הקדמה אַרשה לעצמי לצטט מגב הספר: "בפרוזה לירית רגישה ובמשיכות מכחול מעודנות המפגישות בין ריאליזם לפנטזיה חושפת בפנינו חנה טואג את העולם הקטן הזה מטה ומעלה, שהגעגוע והכיסופים הם הדבק המאגד את אבני היסוד שלו"
12/10/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
יונים בירושלים
אפשר לומר כמובן ש"יונים מעל החומה" הוא ספר חדש של בן-ציון יהושע, אך לא די בכך וזה לא יהיה הוגן * צריך לומר כי זאת עוד יצירה יפהפייה שלו שמזדמן לנו לקרוא, קובץ של תשעה עשר סיפורים ונובלה, בכתיבה שמביאה את ריחות המקומות ואת קולות האנשים ולשונו מהלכת קסם
20/09/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
הו, ג'וזפין
"ג'וזפין מונצאנבאכר" היא יצאנית הכותבת את זיכרונותיה, ואילו המחבר, על-פי ההקדמה המאלפת שבספר, פליקס סלטן, הוא בן למשפחה יהודית הונגרית שנולד בשנת 1869 בשם זיגמונד זלצמן, ואחרי לידתו עקרה המשפחה לאוסטריה * ספר זה נאסר בשעתו להפצה, אך עשרות שנים לאחר מכן נמכר במיליוני עותקים
09/09/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
חלון נפתח לאפלה
בעת שקוראים בספר השירים "מכוַת אש", פרי עטה של יפעת אמוץ-לוי, נוצרת מיד התחושה הברורה כי השירים נכתבו מתוך אפלה של נפש מיוסרת, והיא נשמעת כאילו ויתרה על תקווה כלשהי * אבל לא ודאי הוא, כי אולי זה רק נדמה, לנו כמו לה
07/09/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
המרווח שבינינו
האם משורר יכול להיקרא משורר רק לאחר שפרסם שיריו בדפוס, כרך אותם לספר, הפיץ אותם ברבים, הוציא אותם מרשות עצמו למשפטם של אחרים בלי הבדל אם הוא ספון בפינתו הפרטית, הוגה וכותב דברי שירה - ועל דרך ההיפוך, האם כל מי שגיבב שורותיו והביאן לדפוס יכול להיקרא משורר? ומה היא אם כן סימה כהן שאביא את שורותיה כאן?
23/08/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
ספר הגמיעות
ספרה החדש של יפית שזו, "קפה אלמה", הוא ספר שנגמע גמיעה אחר גמיעה, כפי שהוא כתוב פעימה אחר פעימה * קפה חמים, שהוא גיחות של השתפכות הנפש ברגעים שונים, במצבים שונים * זהו ספר של יומיום במובן החיובי, מאותם ימים שמחוללים את הרצון לשבת ליד שולחן בשמש רכה וללגום קפה ריחני, ולעזאזל אם משהו בִפְנים כואב
30/07/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
מן הרחם אל הלב
ההוכחה ליכולת ולכישרון שהם מעבר למקריות חד-פעמית של כותבים, מובאת בדרך כלל בספר השני שלהם וכאן, בספר שיריה החדש, "פנים רבות לה", יכול אני לומר בבטחה כי גברת פזית אלעזר אכן עשתה זאת, ואף התגוונה שירתה בלכתה למחוזות שמַעַטו בספר שיריה הראשון
27/07/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
עד סוף העולם
האם החיים הם משל, הם תפילה, הם ניגון שבלב? האם החיים הם ארספואטיקה שאנו מצויים בתוכה וחיים אותה? שמא חיינו אינם אלא הקדמה לאמנות הקוסמית? או אולי החיים עצמם אינם אלא האומנות עצמה, כיצירתו הגדולה של האל, אמנותו של מי שגדול מאיתנו?
23/07/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
נוסע איש אל עברו
יום בהיר אחד קם איש ומתחיל לנסוע אל מקומות שבתודעתו, שבזיכרונו, ואל הילד שהיה פעם הוא עצמו. עד בואו אל השורשים שהולידו אותו, בעיירה קטנה בשם ליפלבקה שבליטא, היא "ליפלבקה אהובתי" ספרה של מלכה שיין, מי שלקחה את הדמות הזאת אל מסעה
15/07/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
מגדלים באוויר
שירת הבטון המתנשא מעל העיר, מוזיקת פטישי האוויר ההולמים באוזניים, לחני המנופים המרחפים מעל לרחובות, כל אלה בשיריה של עדנה מיטווך-מלר בספרה החדש, מגדל ג'י, שהוא שירה אורבנית הכואבת את היעלמותם בזה אחר זה של העצים הירוקים מצדי הרחובות, ומאידך משתאה על צמיחתם המפוארת של מגדלים עשויים ברזל ובטון תחתיהם
13/07/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
אולי נבוכים השמים
אני חושש לחשוב על כך, אבל הספרים האלה שנופלים לידיי ומביאים בין דפיהם את הכאב של כותביהם הולכים ומתרבים, ואולי גם השמים תוהים על כך ונבוכים בפני האדם * כי כזהו גם ספר שיריה של מרינה מנשרוב, "חורף ביישן", שכותרתו מעוררת רִגשה עמוקה ומחשבות על מהותנו מתחת לאותם שמים
25/06/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
כותבי המחר
תחרות כתיבה ארצית לבני נוער על-שם חיים ושושנה מליק ז"ל, שהיו ניצולי שואה שניהם, התקיימה זו השנה השנייה בשמירת הגחלת על-ידי בתם, הסופרת והמשוררת יהודית מליק-שירן, שגם מנהלת את התחרות
22/06/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
קודשנו לאהוב, בייבי
הוא יוצא ממנה וחוזר אליה, מסביר לה ולמד ממנה, מעניק לה ורווה חיים מחמוקיה * אין זאת אלא אהבה
15/06/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
מקום תחת השמש
ספר שיריו החדש של עצמון ד. יניב, "כחץ מיתר שלוח", מביא את טבע האדם, טבע הלב, טבע החי, טבע המקום, ובהכללה את טבעו של העולם שמקיף אותנו, שאנו מצויים בו * אך הוא יודע כי כשם שחִצַיו נשלחים אל חלל העולם, כך גם חִצֵי העולם נשלחים אליו וננעצים בו והם עזים ועוצמתיים יותר משלו * בו, רוצה לומר בנו
07/06/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
שובו של הנביא
כרך שמרכֵּז יצירות של ג'ובּראן ח'ליל ג'ובּראן, יליד לבנון, "מלב אל לב", שראה אור זה עתה בתרגומים חדשים של היצירות, יכול על-אף הדורות שחלפו לתרום לקורא שעות לא מעטות של ספיגת תובנות וחוכמת חיים שכתב מי שהילת "הנביא" מלווה אותו עד היום
01/06/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
