יוסף כהן אלרן / Yossef Cohen Elran |
סופר. |
|
|
לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
יוסף כהן אלרן / Yossef Cohen Elran |
|
בואו לטפס על הר הכתיבה
אומַר על הספר הזה, כי ראוי לו והולם לו להיות ספר מקדים לספרים אחרים שבאים ללמד כתיבה * להיות ספר מקדים לסדנאות שבאות ללמד כתיבה * כי הוא בא פחות להתוות את הדרך ויותר להסביר מה טיבה, לפקוח את עיניו של הלומד ומאידך גם לקרב אותו אל ההבנה העמוקה
04/03/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
תמונות ממוחו של אחר
אם אכתוב שהספר "יוּרי" של גבי זיו הוא רומן רגיל זה לא יהיה מדויק * אם אכתוב שזה סיפור ארוך זה לא יהיה מדויק * אם אכתוב שזו קביעת סגנון מיוחד לעצמו לא אדייק, ואם אומר שהוא כתוב כתסריט שוב לא אדייק * נדמה שכל הגדרה שאחליט לתת לא תהיה מדויקת * כי אולי אפשר להכליל בו את כל ההגדרות האלה
26/02/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
יציאת עירק
זה אחר זה חלפו האוטובוסים על הגשר, עושים דרכם לעבר בגדד, והעץ הרעיש מתחת לגלגלים * דמעות שקופות נתלו מעיניה של אמא, ונדמה שאבא אמר: פה זה נגמר * יהיה טוב, הוא אמר עוד, אלה ימים של גאולה * יהיה טוב בעזרת אללה
03/02/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
חרות הבחירה, חרות הכתיבה
בהיות עיקרם של הסיפורים בספר פנטסטי, ובהיות סיפורים כאלה מצויים במיעוט בספרות שלנו: האם כותבי העברית וקוראי העברית לא אוהבים סיפורי פנטזיה, ומשום כך ספרים מסוג זה הם מעטים, אפילו נדירים?
27/01/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
איש תר את עצמו
משורר שירושלים היא אהובתו, ולא אומר שזה דבר חדש, ואילו אהובתו הגשמית היא האישה שאתו, כאשר שתיהן יחד נעשות מעין שלמות אחת בלתי נפרדת
25/01/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
פעם בברגן היו שכנים
אם ק. צטניק כתב על מחנות ההשמדה, ואם אהרון אפלפלד מתאר את האימה, שניהם במובהק ובפרוזה עברית, הרי שיעקב ברזילי, בספר שיריו "השכן מברגן בלזן", כמו בספרי שיריו האחרים חושף בשוּרותיו את התוך העשֵן והצורב שמצוי בו ואינו מרפה, והוא מטיח בפני השמים ומכריז כי זה היה "בשנת שבתון של אלוהים"
19/01/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
באר הסיפורים הקצרים
ללא התחכמות מיותרת, בשפה בהירה וזורמת, מביא לנו אוריה באֶר בספרו החדש "שש מאות החלונות" מבחר של סיפורים קצרים המתרחשים בזמנים ובנופים שונים, משיב מעט מן הכבוד האבוד של הסיפור הקצר אל מקומו ומאפשר קריאה שיש בה אתנחתות למעבר בין הדמויות והאירועים
12/01/2015 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
הילד שביקש את אמו בלילות - התרשמות
ספרו האוטוביוגרפי של יוסף כהן אלרן, ימים ולילות, הוא ספר שמעניק צוהר גם בפיוט וגם בפרוזה לעולמו הפנימי של סופר שכתב ספרים רבים * ספר על תקומה והגשמה ועל חיים בצער ולחץ ועל צמיחה
05/01/2015 |
שושנה ויג
|
|
אל הכאב ובחזרה
מסע של סבל הוא המצב שאליו נקלעה כרמית רינצלר אברהמי, מחברת הספר "קשת מנצח סרטן", ספרה החמישי, ובו היא מגוללת את המסע הכואב הזה שלה בצורת יומן שבסופו היא מנצחת את המחלה, וקריאתו מובילה אותנו בכל תחנותיה למן ההתחלה ועד לניצחונה
15/12/2014 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
לחיות ולבעוט - החיים כמלכודת
בספר שיריה הראשון, "מלכודת", העמוס רגשית, מעיק, חי ובועט של שירה כהן, נראים החיים כמלכוד שצריך להילחם בו, לקרוע את דפנותיו ולמצוא בו את אותן פרצות שאולי יהיה אפשר להיחלץ דרכן אל מקום אחר - אלא שלא בטוח אם אכן המקום האחר יהיה טוב יותר
09/12/2014 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
יוצא ביום בהיר מבית
הקובץ מתחיל בשירה לירית ומסיים בסיפורים אותנטיים קצרים * וטוב עשה הכותב שעשה הפרדה בין השירים לסיפורים, בכך אפשר לז'אנרים לקבל ישויות נפרדות העומדות בפני עצמן, כך נמצא את האירועים והמעברים מעולם ערכי אחד, עושים דרכם אל עולם ערכי אחר כשסגנונות כתיבתו של יוסף כהן אלרן בולטים במטבעות לשון אופייניים לו
18/11/2014 |
אדלינה קליין
|
|
לכתוב צבע, לצייר מילים
"שאון של חול מתקתק בַּשקט", ספר שיריה של ד"ר נורית צדרבוים, מצליח להעלות לאוזן כבר בציור המורכב שעל שערו איזה תקתוק, אבל כזה שרק אוזן של אמן או של חולם מסוג אחר יכולה לדַמות אותו * זהו שאון של שקט ושל לחש ומאחר שכך, מה אכן לוחש לנו החול?
12/11/2014 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
בכנפיים מכונסות
בספר שיריה החדש של מלכה נתנזון נראה שהושקעה מלאכת חיים ויש בו שירה מזוככת ביחד עם כאב
03/11/2014 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
מלאכת השזירה
ספרו החדש של ישראל זמיר, "דייג ברשת" מוגדר בידי כותבו כ"רומן", ולכן הכותרת שקבעתי: "מלאכת השזירה". כי במלאכת-כותב ידע מר זמיר לתפור סיפורים קצרים יחד ולחברן לדמות המרכזית כחלק בלתי נפרד משזירת הספר, שבו לוקח רון, גיבורנו, חלק פעיל במהלך הסיפורים, וכך התחושה של קריאה במסגרת אחת של רומן נשמרת לפחות בחלק מן הזמן
07/09/2014 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
מעורב חיפאי
ספר הסיפורים של ראובן (יוסף) וימר, "וניל שוקולד", הוא מניפה נוסטלגית שתחילתה מהיות המספר ילד יתום מאב בחיפה של ימי המנדט הבריטי ועד בגרותו בירושלים ובקיבוץ מזרע, בנוי מעשרים וחמישה סיפורים קצרים שחציים אוטוביוגרפיים שחוברים למהלך של שנות דור, ואילו החצי השני הוא מחרוזת של סיפורי פנטסיה
28/08/2014 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
לפעום, לנשום, לרשום
בעיון מציצני ראשון אתה סובר שהנה בידך ספר של אישה הרושמת דברים בנקל, אפשר, ושהדברים זורמים ממנה מכוח עצמם
06/07/2014 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
פנקס הכמיהות
האם הכל נדמה? שמא העולם הוא משחק מחשב שיצר אותו מי שיצר, איזו אפליקציה שאנו והחי סביבנו משחקים בתוכה, לוקחים בה חלק, רואים וחשים את עצמנו אך למעשה אנחנו שקופים ליקום, מיני עליסות ספוגות אשליה של קיום בארץ של מראות?
18/06/2014 |
יוסף כהן אלרן
|
|
ואת הדלתות לא נעלנו
"דלתות פתוחות": ספר ביכּורים בפרוזה של שקד דלילה שפירא, עם ריח מיוחד שמצוי בד"כ בספרי ביכּורים, בתוליות מעוררת אהדה ששאוב מהשיכונים של המאה הקודמת ובמשהו מעלה בין דפיו ארומה קלה מספרי יהודית הנדל, שספריה השפיעו עליה ככל הנראה במובהק
16/06/2014 |
יוסף כהן אלרן
|
|
פְרוּמוּשִיקָה, מי מכיר?
בשני שלבים צריך ללמוד להגות - שלב ראשון שם העיירה: פְרוּמוּשִיקָה, ואז, משמבינים זאת, אפשר להגות את כנויַם של אנשיה: הפְרוּמוּשִיקָאִים * אבל קשה למצוא כיום את המקום, מה שהיה עיירה נידחת, וכך הוא הופך בספרו של משה גרנות, "הפרוּמוּשיקאים", למעין אגדה הכתובה בקולמוס שיש בו קסם לא מועט
07/04/2014 |
יוסף כהן אלרן
|
|