|
|
|
|
אומר יואב יצחק "רבים מקרב אנשי האופוזיציה והמשפטנים בישראל כופרים בזכותו המשפטית של נתניהו להמשיך ולכהן כראש הממשלה, גם בטרם הוגש נגדו כתב אישום והוא טוען לחפותו, וגם אם יזכה מחדש בבחירות ב-2019".סוף ציטוט. אבל הכפירה הזו היא רק פועל יוצא מזה שרבים מקרב אנשי האופוזיציה והמשפטנים כפרו בזכותו של נתניהו לכהן כראש ממשלה אפילו עוד לפני שהתפרסמה הידיעה הראשונה על "פרשת המתנות" אי שם בזמן כהונתו הראשונה של נתניהו בשנות ה90.הכפירה בזכותו של נתניהו להיות ראש ממשלה לא תלויה בתיק כזה או אחר,בסיגר כזה או אחר או בידיעה ב"ואללה" כזאת או אחרת,הכפירה בזכותו של נתניהו להיות ראש ממשלה זו היא דת שלא ניתנת לעירעור.נתניהו עמד על המרפסת,נתניהו חיסל את השמאל,נתניהו הוריד את האליטות הישנות מהשלטון וחיסל את האפשרות לשובן לשלטון והכי חשוב,נתניהו הצליח במה שאליטות נכשלו,שידרג את המדינה והראה עד כמה הן פרובינציליות.לכן,קשה להניח שהסברים משפטיים והדרישה לדבוק בחוק ככתובו וכלשונו ירגיעו את רגש הנקם שמפעם בליבותיהם של אותם אנשי אופוזיציה ומשפטנים וכאשר האמוק משתולל, אתה לא רואה ממטר.השאלה היא עד כמה קברניטי המערכת המשפטית(וזה כולל גם את הבדימוסים שיש להם עדיין יד ורגל בבירורים בחדרי חדרים) יצליחו לבודד את השיקולים המשפטיים הטהורים מההמולה שמסביב והאחריות עליהם פה היא גדולה מאד. כאשר צוות רופאים צריך לקבל החלטה,ישנו רגע טהור של שקט שהכל מוזז הצידה ונשאר רק הנושא שעליו מדובר.כשהרגע נגמר,ההמולה חוזרת אבל ההחלטה כבר נפלה ברגע ההוא.לרגע הטהור הזה צריכים להיכנס אלה שבידם ההחלטה בפרשות נתניהו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
