|
|
|
|
בוא נלך שלב שלב 1) בעתירתו לבג"צ ובשיחות שניהל מנדלבליט לפני מינוי הוא ביטא את הבנתו שתופרים אותו, פשוטו כמשמעו, תופרים אותו 2) בדיעבד הסתבר שהוא צדק, הר ההאשמות נגדו הוליד עכבר, מהחקירה הכי מורכבת של המשטרה קיבלנו חותמת זכות של בית המשפט העליון והשופט רוזן. 3) כאשר התמנה מנדלבליט הוא הבטיח דף חדש, זה לא נראה אז אנושי שניתן לפתוח דף חדש, ולטעמי היה אסור לפתוח דף חדש, אחרי מה שהפרקליטות עשתה לו (בין אם במזיד ןבין אם בשוגג) ולכן היא חייבה אז (וחייבת היום) ניעור רציני 4) בכל מקרה מסתבר שמנדבליט איננו סופרמן, לפי המינוי הוא היה משוכנע שהמערכת תפרה אותו, ואף אחרי שסגרה את המתפרה והמינוי יצא אל הפועל, לפחות מנקודת ראותו המערכת המשיכה לאחוז בגרונו, והוא, שהיה חייב לטעמי לפרט את כל ענייניו האישיים עם צמרת הפרקליטות בהסכם ניגוד העניינים שלו, נמנע מלעשות כן 5) בנוסף הוא פעל על מנת להשפיע על העיתונאי דן מרגלית במטרה שלא יפגע לו במינוי עם כתיבה המקשרת את מנדלבליט לסיפור הרפז 6)לדעתי מנדלבליט זך וטהור בעניין הרפז, הסתבך סתם, והנושא נופח לדעתי לשוא כאשר ההנחה היתה שהא שליחו של נתניהו לכס היועמ"ש, אך הבעיה היא שמנדלבליט היה כל כך להוט לקבל את התפקיד, והמשיך להיות כל כך להוט על מנת לקבל תפקידי המשך, עד אשר כשל לכאורה בהתנהגותו, כשלים היורדים לשורש פעולותיו והחלטותיו במהלך כהונתו. 7) עד כאן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אפרי
|
|
|
