|
|
|
|
הרבה פונים במייל ולא לגמרי מבינים - במיוחד לא את הטיעונים האחרונים הקשורים בטקס שישודר ברשות השידור - ערוץ 1.
א/נשים פונים, אז אסביר בפשטות ובהרחבה מינימאלית מתבקשת:
"האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה" הוקמה על מנת שאנו אנשי המקצוע בתחום הקולנוע נוכל לבחור בעצמנו וללא ועדות של פקידים “ממונים” את הסרטים העלילתיים הטובים ביותר ובמיוחד את זה המייצג את מדינתנו בפרס האוסקר האמריקאי.
כל שנה יש 13 פרסים לסרטים עלילתיים שונים, ופרס “אומלל” אחד לסרט תיעודי - שאינו מיועד למטרה ה”אוסקרית” שציינתי.
השנה - בעקבות כל מה שקרה ואולי עוד יתברר בעתיד לאשורו. סרט תיעודי אחד “חצה את הקווים” משום שכנראה לא “היה נאה לו” או ליוצריו להתחרות במסגרת התיעודית ההולמת אותו - והוא התמקם בסקציה העלילתית.ההנהלה לא הזיזה אותו משם כפי שקובע התקנון על פי דעתי.
[עקב כך, הגיעו לחמישיית הגמר רק ארבעה סרטים עלילתיים אמיתיים - על כך לא ארחיב כרגע למרות "קאטו הזקן".]
לחברי האקדמיה, המצביעים, לא נותר אלא להתעלם ממנו או להצביע עבורו. כך הוא הפך “מועמד” לזכייה בפרסים בחמש קטגוריות בתחרות.ואל תשכח: זה לא קרה אף פעם לשום סרט תיעודי אחר.
[לקטגוריה התיעודית מתקבלים רק 24 סרטים אחרי וועדת לקטורים ממיינת - "המדריך למהפכה" אפילו לא עבר את בחינתם של אותם לקטורים/סלקטורים - מיותרים לדעתי, וזה סיפור אחר.]
וכעת למה זה "אירוני"?! ולמה זה תסריט “מעניין” ולא צפוי?!
יען כי, כפי שכתבתי וציינתי “מה שנולד בחטא - ימות בחטא”, מה שהתחיל כסקנדל קטן - יסתיים בסקנדל גדול”, ו”מה שצריך להשתבש - לבטח ישתבש”.
ומה זה נוגע ל”רשות השידור”?! - זה נוגע פעמיים: פעם ראשונה הסרט עוסק ותוקף בעוז רוח את ה”רשות”, ופעם שנייה, עקב כל מה שסיפרתי, הוא מקבל “נפח” מוגדל, בלתי-צפוי, ועם פוטנציאל ל”שערורייה תקשורתית” בשידור - דווקא על הבמה שמעולם לא הזמינה אותו “ישירות” להיות על במתה.
למה זה “חשוב” שכך קורה?! - זה חשוב שדברים נחשפים לאור הזרקורים דווקא במקומות הכי “מצחיקים” ולא מתאימים להם. יש בזה פוטנציאל של חיטוי ציבורי.
האם עכשיו הבנתם וירדתם לסוף דעתי הקודחת?!
כל זה קרה לא בגלל שכך צריך היה לקרות, כל זה קרה כיוון שהדברים התגלגלו בצורה “לא נכונה” (על פי דעתי!) - לכן, עוד יהיה “שמייח”.
ו”שמייח” לא תמיד זה רע.
שנה טובה!!!
dishi@isdn.net.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שאול דישי
|
|
|
