|
|
לצערנו, נמהיגות הישראלית מן השמאל, יש להדגיש זאת משנה הדגשה, שגתה ובמקום להתנות הכרה ישראלית במדינת לאום ערבית, יהיה שמה אשר יהיה בהכרה ערבית במדינת לאום יהודית, מכרה את "מניית הזהב" הזו בנזיד עדשים. היא עשתה זאת תוך כדי הונאת הציבור הישראלי ע"י הנציגים הבכירים ביותר של המחנה הפוליטי הסוציאל-דמוקרטי.
להכרה הפורמלית אין חשיבות מכרעת, מפני שללא שליטה בטריטוריה, היא חסרת משמעות. לכן מץנהל כיום המלחמה על העברת טריטוריה נוספת באיו"ש לשליטת הקבוצות המכונות פלשתינאיות ומיוצדגות ע"י הרשות. זו המלכודת האמיתית.
שגיאה קריטית שניה, היא ויתור ישראל על העמדה הציונית הבסיסית, שבאה לידי ביטוי גם במגילת העצמאות, לאמור: "בארץ ישראל קם העם היהודי...", בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושייםוהוריש לעולם את ספר הספרים הנצחי".
זו מולדת העם מאז קם ועד עולם. זה אינו נושא לממקח וממכר.
וכן:
"לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפלה ומתקוה לשוב לארצו ולחדשתוכה את חירותו המדינית".
כלומר:
זו איננה גחמה ואיננה "המצאה", ואילמלא נמנע ממנו בכוח הזרוע לחזור אליה, היה מגשים זאת מזמן. עתה משנתאפשר הדבר אין מה לדבר על החזרת הגלגל לאחור.
"בשנת תרנ"ז (1897) התכנסס הציוני .... והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאמית בארצו".
ובמילים אחרות: משאיפשרו זאת התנאים הבינלאומיים והפנים-יהודיים, הפך העם בתוקף יוזמתו את חלום הדורות לתוכנית מדינית אופרטיבית.
מתוקף היסודות ההיסטוריים והעובדתיים הקושרים את העם היהודי לארצו... "זכות זו הוכרה בהצהרצ בלפור מיום.... ב' בנובמבר 1917, ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בן-לאומי לקשר ההסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי".
ב- 29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האמות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל האצעים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. ... החלטה זו של האומות המאוחדות.... אינה ניתנת להפקעה.
"זוהי זכותו הטבעית וההסטורית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
זהו היסוד הציוני וההצדקה ההיסטורית והמוסרית לחידושה של מדינת היהודים במולדתו ההיסטו7רית של העם. מי שמוותר על זכות זו, מוותר על הכל!
לכן, מי שרוצה לקיים ולהמשיך לפתח את מדינת היהודים כאן, חייב לחזור ליסודות שעליהם נבנתה. אין הוא חייב דבר לזרים. מאידך גיסא, אין הסבר או הנמקה טובים יותר מהנ"ל לאופיה, זכויותיה, וסיבת הקמתה של מדינת היהודים בארץ ישראל.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|