בתי המשפט

 

 

 

פסק-דין

 

1.         לפני עתירה שהגישו האדריכלים ישראל גודוביץ', אברהם טולדנו ועמותת האדריכלים המאוחדים בישראל (להלן: 'העותרת 3' או 'העמותה', ויחד - 'העותרים') לבטל את התחרות לבחירת אדריכל לתכנון היכל המשפט בירושלים שפרסמו משרד האוצר, מינהלת הקמת קריות הממשלה ובתי המשפט, סי.פי.אם בע"מ והרשות לפיתוח ירושלים (להלן: ' המשיבים').

 

רקע עובדתי

2.         ביום 3.1.06 פורסם מכרז לבחירת אדריכלים לתכנון היכל המשפט בירושלים (להלן: המכרז או התחרות). פרסום המכרז נעשה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר באמצעות מינהלת הקמת קריות הממשלה ובתי המשפט וועדת המתכננים באגף החשב הכללי המשמשת ועדת מכרזים לענייני תכנון ובניה. המכרז נערך בתיאום עם הרשות לפיתוח ירושלים. היכל המשפט שייבנה מיועד להכיל את כל ערכאות המשפט בירושלים (למעט בית המשפט העליון), בשטח של כ- 50,000 מ"ר.

 

3.         המכרז כלל מספר שלבים. בשלב הראשון נערכה בחירה ראשונית של מתכננים על פי מבחנים של ניסיון, ותק ומערך המשרד. בשלב זה בחרה ועדת המתכננים עשרה משרדי אדריכלים אשר ישתתפו במכרז. בשלב זה היה על המועמדים למלא אחר התנאים הבאים:

א.                 המועמד תכנן בארץ במהלך חמש השנים האחרונות מבנה ציבורי, לרבות בניין משרדים שאינו בניין מגורים, בעל מערכות מורכבות בשטח של לפחות 20,000 מ"ר (שטח עיקרי לרישוי) או לחלופין לפחות שני מבנים כאמור לעיל, כל אחד בשטח של לפחות 10,000 מ"ר (שטח עיקרי לרישוי).

ב.                 הצוות המציע במכרז כולל לפחות שלושה אדריכלים ונסיון רב בתכנון משרדים אשר בנייתם הושלמה בארץ במהלך חמש השנים האחרונות.

ג.                  המציע מעסיק לא פחות משבעה עובדים טכניים (אדריכלים, הנדסאים, טכנאים ושרטטים) ולפחות שלושה מהם הינם אדריכלים בעלי ניסיון העולה על חמש שנים בתכנון מבנים ציבוריים לרבות משרדים בשטח של לפחות 10,000 מ"ר (שטח עיקרי לרישוי).

ד.                  למשרד תשתית מחשבים והוא מבצע תכנון באמצעות מחשב (לפחות חמש עמדות).

ה.                  המצאת כל האישורים הנדרשים על פי חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו - 1976.

ו.                   המצאת העתק תעודת עוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

 

4.         השלב השני במכרז מיועד לתחרות האדריכלית בה יגישו המציעים תוכניות, על בסיס הפרוגרמה שתינתן להם. חבר השופטים המורכב ממהנדס העיר ירושלים, שלושה אדריכלים ושלושה מנציגי המזמין, יבחן באופן אנונימי את תכניותיהם של המועמדים ויבחר שלושה עד חמישה מבין המשתתפים שהצעותיהם התכנוניות תמצאנה כראויות ביותר מבין ההצעות.

5.         בשלב השלישי, ייחשפו שמות המועמדים שעבודותיהם נבחרו, ייערכו ראיונות למועמדים  אשר יידרשו להציג את תכניותיהם בפני הצוות והמומחים מטעמם וייבחר הזוכה במכרז.

6.         המועד האחרון להגשת הצעות לתיבת המכרזים נקבע ליום 20.2.06. ביום 15.3.06 הוגשה העתירה שבפני. לעתירה צורפה בקשה לצו ביניים המורה למשיבים לעכב את התחרות עד מתן פסק דין בעתירה. תיבת המכרזים נפתחה לפני מועד הגשת העתירה.

7.         ביום 29.3.06 התקיים דיון בבקשה לצו הזמני וביום 4.4.06 החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לצו הביניים (בש"א 1212/06). לפיכך נמשכו הליכי המכרז.

8.         ביום 30.4.06 הגישו העותרים בקשה לצירוף 23 משיבים לעתירה (משרדי האדריכלים שהשתתפו בשלב הראשון של המכרז). ביום 14.5.06, לאחר שהתקבלה תגובת המשיבים לבקשה, נעתרתי לבקשת העותרים והוריתי על צירוף המשיבים הנוספים לעתירה (להלן – המשיבים הנוספים).

9.         כאמור, המעטפות במכרז נפתחו עוד לפני הגשת העתירה והתברר כי עשרים וארבעה משרדי אדריכלים הגישו את מועמדותם במכרז. ועדת המכרזים אישרה עשרים ושלוש הצעות ומתוכן מציע אחד הסיר את מועמדותו במכרז, כך שנותרו עשרים ושניים מועמדים שזומנו לראיונות להצגת נסיונם וכישוריהם בפני ועדת המשנה של ועדת המכרזים. מבין המועמדים בחרה הוועדה עשרה משרדי אדריכלים שעברו לשלב השני של המכרז.

עיקר טענות העותרים

10.       העותרים טוענים כי המכרז נוהל במתכונת של תחרות "סגורה" בדרך שאינה שומרת על עקרון השיוויון. לטענתם, המכרז אינו כולל אמות מידה המבטיחות את התאמת ההצעות לתכנון מבנה בעל חשיבות היסטורית כה גדולה. העותרים טוענים כי העמדת המכרז על אמות מידה של חוסן כלכלי וותק מקצועי, במקום על בסיס עליונות אסתטית ופונקציונאלית של התכנון, אינה ראויה וגורמת לכך שחלק ניכר ממשרדי האדריכלים בארץ אינם יכולים להשתתף במכרז.

11.       העותרים טוענים כי תנאי המכרז אינם מאפשרים השתתפותם של אדריכלים צעירים ומבטיחים בעלי חזון ויכולת, כמו גם אדריכלים ותיקים ומנוסים אשר הקדישו חייהם ליצירה איכותית ומקורית וזכו להישגים מרשימים בארץ ובעולם אך אינם בעלי  משרדים גדולים. לטענתם, מכרז מסוג זה היה אמור לספק הזדמנות נדירה להצעות בעלות ערך אדריכלי ואמנותי ואולי אף להוצאת אדריכל זה או אחר מאלמוניות.

12.       העותרים טוענים כי המשיבים מרוקנים לחלוטין את משמעותו של המכרז בכך שהם קובעים אמת מידה יחידה, מנהלית בעיקרה, לבחירת האדריכל והיא - ותק וניסיון. העותרים טוענים, כי תנאי המכרז אינם עומדים במבחן הסבירות, ההגינות והשיוויון.

לטענתם, עליונות כלכלית, ותק ונפח אינם מלמדים על יתרון יצירתי, אלא להיפך, לעיתים קרובות מלמדים דווקא על שמרנות, הססנות, זהירות יתר וחשש מהחדש.

13.       העותרים טוענים כי ניתן לשקלל מרכיבים של יכולת וניסיון בין השיקולים שיובילו לבחירת ההצעה הטובה ביותר, אולם אין סיבה ששיקולים אלה יופיעו כתנאי סף. לטענתם, ההחלטה לצמצם עד למינימום חסר תקדים את המשתתפים במכרז בהתאם לפרופיל אחד של משרדי אדריכלים גדולים וותיקים אינה סבירה. לטענתם, ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם דרישת השיוויון במכרז ואינה נותנת משקל למהות המכרז שבו עומד להיות מוקם בניין בעל חשיבות ציבורית  ואדריכלית עצומה. 

14.       העותרים טוענים כי תנאי המכרז אינם כוללים דרישה המתייחסת לערכו הציבורי והאדריכלי של הבניין.

15.       העותרים טוענים עוד כי מלבד העקרונות הכלליים, לא נמסרו לעותרת 3 תנאי הסף או אמות מידה לבחירה בין המועמדים לשלב א' של התחרות. לטענתם, יש בכך כדי לסכל את עקרון השקיפות שהינו אחד מעקרונות המכרז.

            העותרים טוענים כי אמות המידה של "יכולת וניסיון" הן עמומות לחלוטין ובהקשר  של המכרז שלפנינו הן בלתי סבירות. לטענתם, הוועדה הותירה בידיה שליטה מוחלטת על רשימת המועמדים הרשאים להציע הצעות לתכנון הבניין. לטענתם, הרשימה לא תיקבע בשלב השני של התחרות, אלא מדובר ברשימה ידועה מראש.

16.       העותרים טוענים כי תנאי הסף במכרז מכוונים את תוצאות המכרז אל עבר המשרדים הגדולים והחזקים, וחסימת דרכם, עוד בטרם העלו את ההצעות בפני ועדה מקצועית, מנוגדת לדרישת ההזדמנות השווה בדיני המכרזים ובלתי סבירה, במיוחד נוכח התכלית המיוחדת של המכרז.

17.       העותרים טוענים כי הרציונאל העומד מאחורי מכרז מעין זה הוא כפול: האחד, לבחור את ההצעה הטובה ביותר על רקע מגוון של מציעים, והאחר - חשוב לא פחות - הזדמנות נדירה למדינה לעודד אדריכלים אלמונים. לטענתם, השיקול המכריע לפיו מתירים השתתפות רק למשרדים מבוססים, בעלי גב כלכלי וניסיון אינו שיקול שיכול להכריע את השיקולים האחרים שבחלקם נוגעים בזכויות יסוד של חופש העיסוק.

18.       העותרים דורשים כי המכרז יערך בשיתוף עם העותרת 3.

19.       העותרים מציינים, כי מרבית האדריכלים שהגישו את ההצעות במכרז בחרו שלא להגיש תגובה לעתירה, דבר המעיד או על חוסר עניין או על הסכמתם לעתירה. לטענתם, ארבעה מהמשרדים שהגישו הצעות במכרז אף הביעו את הסכמתם לעתירה באופן מפורש. לטענתם, לחוסר העניין של המשיבים הנוספים יש השלכה על טענת השיהוי שנועדה להגן על אותם משיבים. לטענתם, הליכי המכרז מדשדשים, שכן האדריכלים שנבחרו בשלב הראשון של המכרז, טרם קיבלו את הפרוגרמה והנתונים האחרים לתכנון ובשלב זה טרם הגישו את הצעותיהם לתכנון הבניין.

 

עיקר טענות המשיבים

20.       המשיבים טוענים כי בקשת העותרת 3 להורות על שיתופה במכרז כלל אינה מנומקת ולא ברור מה עומד בבסיסה. המשיבים מציינים כי, בשנים האחרונות, שיתפו המשיבים את העותרת 3 במספר מכרזים ואף לקראת מכרז זה התנהלו עמה מגעים ואף הוחלפו טיוטות הסכם. המשיבים טוענים כי למרות ההסתייגויות של עותרת 3 מהקריטריונים שנקבעו במכרז, היא הודיעה למשיבים שהיא מעוניינת להיות שותפה במכרז. לטענתם, רק בשל דרישות נוספות של העמותה, הוחלט שלא לשתפה במכרז.

לטענתם, הסיבה להגשת העתירה מצד עותרת 3 הינה אי שיתופה במכרז שהרי - כך לטענתם - היא עצמה הודיעה להם כי למרות חוסר שביעות רצונה מהקריטריונים במכרז היא מבקשת להיות שותפה בניהול המכרז. עוד טוענים המשיבים כי אין כל חובה לצרף את העמותה להליכי המכרז ואין זה ברור על מה מבוססת דרישתה, כסעד ראשון בעתירה, שהמשיבים יערכו מכרז חדש שעותרת 3 תהיה שותפה בו.

21.       המשיבים טוענים כי בקשת העותרים לביטול הקריטריונים שנקבעו במכרז מנוגדת לאופי ההליך המנהלי. לטענתם, העותרים מבקשים לקבוע כי היה עליהם לערוך את המכרז בשיטה אחרת, דבר הנתון לשיקול דעתה של הרשות. לטענתם, מכרזים מסוג זה נערכו על ידם פעמים רבות בעבר. לטענתם, בשלב הראשון מבוקש לערוך בדיקה אם מבחינת ניסיונם ומערכיהם של המשרדים הם מסוגלים לעמוד בפרויקט מורכב מעין זה. לטענתם, עצם קביעת הקריטריונים של ותק וניסיון הינה לגיטימית ויש לדחות את טענת העותרים כי היה על המשיבים לערוך תחרות אדריכלים, כמעט ללא תנאי סף.

22.       המשיבים טוענים כי העותרת 3 השתתפה בעבר בתחרויות קודמות שנערכו במתכונת דומה. לטענתם, אין מנוס מהתחושה שהעותרת 3 עתרה לבית המשפט רק בשל אי שיתופה כמארגנת התחרות ולא בשל טענות אמיתיות נגד הקריטריונים שנקבעו במכרז.

23.       המשיבים מדגישים כי המכרז היה פתוח לכל והקריטריונים שנקבעו בו לא הפכו אותו למכרז "סגור". המשיבים טוענים כי טענת העותרים כי הקריטריונים נועדו לכוון את המכרז למספר משרדים ספורים מופרכת לאור העובדה שנגשו למכרז עשרים וארבעה משרדי אדריכלים, דבר המאפשר תחרות הוגנת.

24.       המשיבים טוענים כי הקריטריונים שנבחרו אינם פוגעים ביצירתיות ומציינים כי מטרתם היא בחירת התכנית האדריכלית הטובה ביותר. לטענתם, דווקא העובדה שהאדריכלים שייבחרו יידעו כי הסיכוי לזכות הינו גבוה יחסית, עשויה להביא למוטיבציה גבוהה והשקעה מרובה בתכנון, דבר שיוביל לתכנית טובה יותר.

25.        המשיבים מציינים כי התחרות נמצאת כיום בשלבים מתקדמים – ועדת המשנה בחרה כבר את עשרת המציעים שעלו לשלב ההצעות התכנוניות. לטענתם, מדובר בתקופה של ימים עד שיימסרו למציעים פרוגרמות וצילומים לשם הכנת התכניות. המשיבים טוענים כי ביטול מכרז בשלב מתקדם זה, יהווה פגיעה קשה ביותר במזמין ובמשתתפי התחרות.

26.       המשיבים טוענים כי מסמכי המכרז ניתנו לכל מי שחפץ לרכשם. לעומתם, מסמכי הפרוגרמה, ניתנו, ככלי עזר, כפי שפורט במסמכי המכרז, רק למשתתפים שעברו את השלב הראשון ונדרשים למסמכים אלה לשם ביצוע שלב התכנון.

27.       אשר לטענת העותרים בדבר אי פרסום אמות מידה, טוענים המשיבים כי בתחרות אדריכלית הקריטריון לבחירת תכנית או מתכנן היא התכנית הטובה ביותר. לטענתם, ברור שיש לתת את הדעת לדרישות המיוחדות של המכרז המפורטות בפרוגרמה, ולכך שהבניין הינו בעל חשיבות וסמליות האמורים לבוא לידי ביטוי בתכנון.

28.       המשיבים טוענים כי אין בפני בית משפט עמדה מסודרת מטעם המשיבים הנוספים שצורפו לעתירה (משרדי האדריכלים שהגישו הצעות במכרז). לטענתם, המסמכים שהוגשו לביהמ"ש על ידי המשיבים הנוספים הינם מסמכים בנוסח זהה שהכינה העמותה ונשלחו לחתימתם. לטענתם, העמותה העותרת מאגדת חלק ניכר מהאדריכלים בארץ, בעלת כח ועוצמה וקשה לאדריכל מהשורה להתייצב מולה. לפיכך ניתן להבין מדוע המשיבים הנוספים לא הגישו תשובה מסודרת ולא התייצבו לדיון בעתירה. לטענתם, גם אם עמדת המשיבים הנוספים אינה זהה לעמדתם, אין בכך כדי לשנות שכן לעיתים למזמין המכרז ולמציעים יש אינטרסים שונים ולמזמין יש עניין רב בקידום הפרויקט ביעילות ובקבלת התוצאה הטובה ביותר במכרז.

דיון והכרעה

29.       לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, המסמכים שהוגשו והמצב המשפטי, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

הטענה המרכזית של העותרים הינה כי תנאי הסף שנקבעו במכרז אינם סבירים שכן הם מגבילים את השתתפות המשרדים במכרז למספר מצומצם בלבד המכוון למשרדים הגדולים בלבד, כטענתם, "העשירים והקרובים לצלחת". טיעון זה אינו מבוסס ויש לדחותו.

 

דרישות הניסיון והותק

30.       התנאים שנקבעו לבחירת הזוכים בשלב א' של התחרות במכרז הם כדלקמן:

"1.        המועמד תכנן בארץ במהלך 5 שנים האחרונות מבנה ציבורי שאינו למגורים, או מבנה משרדים, בעל מערכות מורכבות, בשטח של לפחות 20,000 מ"ר (שטח עיקרי לרישוי) או לחלופין לפחות 2 מבנים, כאמור לעיל, כל אחד בשטח של לפחות 10,000 מ"ר (שטח עיקרי לרישוי).

 

2.         לכל אחד לפחות 3 אדריכלים בצוות המועמד, נסיון רב בתכנון משרדים אשר בנייתם הושלמה בארץ במהלך חמש השנים האחרונות.

 

3.                      המועמד מעסיק לא פחות מ-7 עובדים טכניים (אדריכלים, הנדסאים, טכנאים, שרטטים) ולפחות 3 מהם אדריכלים בעלי ניסיון העולה על 5 שנים בתכנון מבנים ציבוריים, לרבות מבני משרדים בשטח של לפחות 10,000 מ"ר (שטח עיקרי לרישוי).

 

4.                      למשרד תשתית מחשבים והוא מבצע תכנון באמצעות מחשב (לפחות 5 תחנות)." (נספח ט"ו לעתירה).

 

 

תנאים אלה מציבים בפני האדריכלים המעוניינים להתחרות על תכנון היכל המשפט בירושלים, דרישות של ניסיון מקצועי, קיומו של צוות עבודה ותשתית משרדית המאפשרים יכולת תכנון של מבנה היכל המשפט בירושלים.

 

31.       הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיבים נועדו לבחור משרד שיוכל להפיק תכנון מתאים למבנה מרכזי ומורכב של היכל בתי המשפט בירושלים.

מדובר במבנה בעל חשיבות מיוחדת, גדול מימדים, אשר היקף העבודה הכרוך  בתכנונו הינו רחב במיוחד. חשוב היה למשיבים לעמוד על כושרם של המועמדים לתכנן מבנה בסדר גודל כזה. המשיבים סברו כי לצורך תכנון של פרויקט זה נדרש צוות מתכנן בעל יכולות וניסיון ולא אדריכל בודד, יהא מוכשר אשר יהא. דרישות אלה מקצועיות וסבירות. גם אם ניתן היה לעצב דרישות תכנוניות שונות לפרויקט מסוג זה – ואין אני קובעת שכך הוא – אין לאמר שעיצוב פני המכרז חורג ממתחם הסבירות להחלטות מסוג זה.

הקריטריונים שנקבעו לבחירת המועמדים הינם מקצועיים, ענייניים ורלבנטיים ואינם הופכים את המכרז ל"תחרות סגורה". הקריטריונים שנבחרו במכרז הינם רחבים דיים ומאפשרים למספר סביר של משתתפים פוטנציאליים להגיש את מועמדותם במכרז ואין מדובר בקריטריונים הפוגעים בעקרון השוויון. העובדה כי ניגשו למכרז עשרים וארבעה משרדי אדריכלים מעידה שאין מדובר במכרז "סגור" ל"מיוחסים" אלא במכרז שאיפשר למספר לא קטן של משרדים ומתכננים להציג את מועמדותם.

 

32.     הלכה היא כי בית משפט לעניינים מינהליים אינו בא בנעליה של הרשות המינהלית בכלל וועדת המכרזים בפרט. מקום בו ניתן לבחור במספר אפשרויות וההחלטה של הרשות מצויה במתחם הסבירות, בית המשפט אינו שם עצמו במקום הרשות ומחליט כי אפשרות אחת טובה מהאחרת. בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת המוקנה לבעל המכרז ולוועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו. תפקידו של בית המשפט לבחון אם החלטת הרשות עומדת בתנאים של חוקיות, שיקולים ענייניים, סבירות וכיוצאות באלה עילות ביקורת ואם ההחלטה עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד של דיני מכרזים. יש לזכור כי המכרז נועד לשרת את מטרותיו של מפרסם המכרז ולהעניק לו את מירב היתרונות בבחירה נכונה וראויה של נותן השירות הטוב ביותר, והכל תוך שמירה על עקרונות של שיוויון והגינות.

33.     בענייננו עולה כי שיקולי בעל המכרז בקביעת תנאי המכרז, והחלוקה לשלבים בהליכי המכרז, היו מקצועיים וענייניים. אין יסוד לקבוע כי הדרך שנבחרה היא בלתי סבירה באופן המצדיק התערבות של בית המשפט בעיצוב תנאי המכרז.

בנסיבות אלה, בהן בבסיס דרישות המכרז עומד שיקול מקצועי וסביר שנועד להבטיח רצינות ויכולת של המציעים לעמוד במשימה המיוחדת של המכרז, אין טעם ענייני המצדיק התערבות וביטול המכרז. הדבר נכון במיוחד בשלב המתקדם בו מצויים הליכי המכרז, לאחר פתיחת המעטפות ולאחר שנבחרו עשרה משרדים של אדריכלים אשר עברו את השלב הראשון של המכרז ונבחרו להגיש תוכניות במסגרת השלב הסופי.

 

34.     סעד של ביטול מכרז, כפי שנתבקש בעתירה זו, הינו קיצוני ביותר. סעד זה מתאים למקרים בהם פעילותה והחלטותיה של ועדת המכרזים נגועות בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של ההליך המכרזי ואינם ניתנים לריפוי. הטעם לכך נעוץ בכך שביטול המכרז פוגע בדיני המכרזים ובעקרונות המשפטיים והציבוריים שביסודם (ע"א 6283/94 "מנורה" איזי אהרון בע"מ נ' מדינת ישראל,  פ"ד נא(1), 21 ,עמ' 25-26). לכן, גם אם היתה קיימת שיטה אחרת לבחירת המועמדים שלכאורה טובה יותר או נכונה יותר מהשיטה בה בחר מזמין המכרז, הרי הדרך בה בחרו המשיבים במקרה זה סבירה ומקצועית ובוודאי שאין היא חורגת עד כדי הצדקת מתן סעד קיצוני של ביטול המכרז.

 

מספר המציעים

35.       העותרים מצביעים על המספר המועט, לטענתם, של המציעים שהגישו הצעות למכרז (עשרים וארבעה), ומציינים כי מספר זה מהווה רק אחוז או חצי אחוז ממספר האדריכלים בארץ. טענה זו דינה להידחות. לא ניתן להתייחס למכרז, אליו ניגשו עשרים וארבעה מתמודדים כאל מכרז "סגור" החוסם את הדרך בפני תחרות ושומר על שליטה מוחלטת באשר לתוצאות המכרז כפי שטוענים העותרים. מספר המציעים במכרז (24) הינו סביר ומאפשר לבעל המכרז לבחון מגוון רחב של הצעות לצורך בחירת ההצעה הטובה ביותר.

 

שיתופה של עותרת 3

36.       עותרת 3 היא עמותה רשומה המאגדת את כלל ציבור האדריכלים ומתכנני הערים בישראל והיא מבקשת להורות על שיתופה בעיצוב תנאי המכרז ובחירת הזוכה במכרז.

בקשה זו הינה הסעד הראשון והמרכזי אותו ביקשו העותרים, בלא הנמקה עניינית. היא אינה מבוססת ודינה להידחות. לא חלה על המשיבים כל חובה לכלול את העמותה כשותפה בהליכי המכרז. אין ספק כי שיתוף העמותה בהליכי מכרז מעין זה הוא עניין ראוי ורצוי, אולם הבסיס לכך חייב להיות מתוך נכונות, הסכמה ורצון טוב ומתוך תחושה של שותפות ותרומה הדדית של כל הגורמים. מהמסמכים בפני עולה כי נעשו ניסיונות לשתף את העמותה בהליכי המכרז, אך ניסיונות אלה לא צלחו. מציאות זו אינה משקפת בהכרח פגם בתהליך המינהלי של עיצוב פני המכרז. העותרת 3 לא הציגה בבית המשפט נימוק ענייני ומשפטי לחיוב המשיבים לשתפה בהליכי המכרז ודין בקשתה בעניין זה להידחות. 

 

פרסום אמות מידה במכרז

37.       העותרים טוענים כי המכרז לוקה בהעדר פרסום אמות מידה לבחירת הזוכה. טיעון זה אינו מבוסס ודינו להידחות. המדובר בתחרות לבחירת מתכנן לבניית מבנה ציבורי בעל חשיבות מיוחדת. אין חולק כי תפקיד זה דורש ממבצעו, בין היתר, כישורים מקצועיים, יצירתיים ואמנותיים. כישורים מסוג זה, מטבע הדברים, אינם ניתנים להגדרה ולתחימה במסגרות ברורות ונוקשות ועל פי אמות מידה מדויקות. יקשה הדבר, לקבוע כלים אובייקטיביים לבחירה אמנותית. דווקא פרסומן של אמות מידה לבחירת המתכנן הנבחר עלולה 'לסגור' את התחרות ולכבול יתר על המידה את החופש היצירתי. לפיכך נראה שבתחום זה הותרת שיקול דעת רחב בידי הוועדה המקצועית נכונה וראויה ודוקא היא עשויה להניב תכניות המשקפות שאר רוח ומעוף תכנוניים.

בחינת התכניות תיעשה על ידי חבר שופטים מקצועי ומיומן. מפרסם התחרות הציב דרישות המפורטות בפרוגרמה והמהוות מסגרת ואמות מידה כלליות לתכנון. התווית קווים כלליים לתכנון בניין מן הסוג בו מדובר היא אפשרית מבחינה מקצועית ומבחינת הגדרת צרכי המזמין ואין היא נגועה בחוסר סבירות.

סעיף 5(ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 קובע כי: "מכרז להתקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי-ציבורי, יכול שייעשה לפי סדרים וכללים שייקבעו בידי ועדת המכרזים, על אף האמור בתקנות אלה". לא בכדי קבע המחוקק כללים ייחודיים בנוגע להתקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור, בעל עניין ציבורי ואדריכלי מיוחד. תכליתו של הסעיף היא להגמיש את פירוט הדרישות על מנת להעניק את מירב היתרונות למפרסם המכרז, נוכח אופיו המיוחד של הפרוייקט והדרישות המיוחדות שבו. 

 

שיהוי

38.       מהנתונים שבפני עולה בבירור כי העתירה הוגשה בשיהוי מהותי ניכר. גם אם אין בטענת השיהוי - כשלעצמה - טעם המצדיק דחיית העתירה, יש מקום, במקרה זה, לתת לה משקל. העותרת 3, כעמותת האדריכלים, היתה מעורבת בשלבי הכנת המכרז. היא השיגה בפני הוועדה על התנאים שנקבעו במכרז, עוד לפני שזה יצא לדרך. משנדחו טענותיה על ידי ועדת המכרזים, היה עליה להזדרז ולפנות לבית המשפט עוד בטרם פורסם המכרז. גם לאחר שפורסם המכרז, העמותה לא פעלה במהירות הנדרשת ולא פנתה לבית המשפט, אלא רק לאחר שהמציעים הגישו את ההצעות במכרז ולאחר שתיבת המכרזים נפתחה וההצעות נבחנו על ידי המשיבים.

39.       זאת ועוד, מפרוטוקול ישיבה שקיימה הוועדה עם העמותה (נספח י"ג לעתירה) עולה כי, חרף השגותיה על הקריטריונים שנקבעו, הסכימה העמותה להיות שותפה להליכי התחרות ולמנגנון התחרות על פי המתכונת עליה החליטו המשיבים. כך עולה גם ממכתב ששלח למשיבים יו"ר ועדת התחרויות אצל העמותה ביום 4.12.05:

"בהמשך לפגישה עם ועדת המכרזים של הממונה על הדיור הממשלתי מתאריך 19.9.05 והדיונים שקיימנו לאחר מכן עמותת האדריכלים דנה והחליטה להיות שותפה לניהול תחרות זו.  על אף הסכמתכם לכלול 15 משתתפים בשלב א' של התחרות במקום 10 משתתפים.

כפי שהובהר על ידנו איננו רואים את מסגרת התחרות כפי שנקבעה על ידכם כראויה לתחרות חשובה מסוג זו.

נהיה שותפים מלאים בהכנתה וניהולה וזאת על מנת לאפשר המשך שיתוף פעולה בעתיד.

נהיה בקשר עמך בימים הקרובים ע"מ לדון בפרטי מסגרת ניהול התחרות".

(נספח י"ד לעתירה).

 

במצב דברים זה, יש טעם לפגם בכך שרק לאחר שהמשיבים החליטו שלא לשתף את העמותה בהליך התחרות והמכרז, שינתה העמותה את עמדתה וביקשה לבטל את המכרז.

 

40.       המכרז פורסם ביום 3.1.06 ונקבע כי המועד האחרון להגשת ההצעות הוא ביום 20.2.06. לא היתה כל הצדקה להגשת העתירה רק ביום 15.3.06, לאחר שנפתחו ונבחנו ההצעות שהוגשו במכרז, ויש לקבוע כי התנהלות העותרים ובכלל זה העמותה לוקה בשיהוי סובייקטיבי ניכר.

41.       העתירה נגועה גם בשיהוי אובייקטיבי: שלב פתיחת מעטפות המכרז הינו שלב בעל משמעות מהותית בהליכי המכרז, שכן ההצעות גלויות וידועות והרשות בוחנת אותן במטרה להכריז על ההצעות הזוכות. ביטול המכרז בשלב מתקדם זה פוגע הן בבעל המכרז והן במציעים המשתתפים בו. בעניין זה יש לקבל את טיעוני המשיבים בנוגע לדרך בה הובאו "תגובות" המשיבים הנוספים אשר צורפו לעתירה, וזאת רק לאחר שבית המשפט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני (החלטה מיום 4.4.06). מדובר בנוסח אחיד שנכתב על ידי העמותה ונשלח לחתימת המשיבים הנוספים. 

 

42.       מכל מקום, כיום מצוי המכרז בשלב מתקדם: השלב הראשון הסתיים ונבחרו עשרה משרדי אדריכלים שעלו לשלב הבא, הוא שלב הגשת ההצעות התכנוניות. טענת העותרים כי הליכי המכרז "מדשדשים" אינה מבוססת. המשיבים הודיעו כי בימים הקרובים ימסרו למציעים שזכו בשלב הראשון, את הפרוגרמות והצילומים שיאפשרו להם להכין את התוכניות אותן יגישו לוועדת המכרזים. מדובר בשלב מתקדם של הליכי המכרז. ביטול המכרז בשלב זה יש בו משום פגיעה לא מוצדקת בבעל המכרז וגם במציעים שנבחרו ולכך אין הצדקה.

 

 

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את העתירה. העותרים ישאו בהוצאות המשיבים בסכום של 10,000 ₪ בערכם היום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

 

 

ניתן היום כ"ז תמוז תשס"ו (23/07/2006).