|
1 |
בתי
המשפט
|
| |||
|
תק
007630/05 |
בית משפט
לתביעות קטנות ת"א | ||
|
| |||
|
13/07/2006 |
תאריך: |
|
בפני כב'
השופטת אילני יעל |
|
התובעים |
2. כהן
משה |
בעניין: |
|
|
נגד |
|
|
הנתבעת |
|
התובע
מס' 1 הוא בעליו של עסק בשם "סוד היין". התובע מס' 2 משמש כמנהל העסק.
ביום
28.6.04 נחתם הסכם בין התובע 1 לבין הנתבעת, על פיו רכש התובע מהנתבעת שני מכשירי
מירס ושירותי תקשורת במסגרת מסלול עסקי. תקופת ההסכם – שלוש שנים. את המשא ומתן
לרכישת המכשירים, ניהל, בשם התובעים, התובע מס' 2. את הנתבעת ייצג סוכן מטעמה בשם
יניב שמש.
קודם
לעסקה היו התובעים מנויים ברשת תקשורת אחרת, באמצעות חברת פלאפון. סוכן הנתבעת, מר
שמש, שכנע את התובעים לבטל את התקשרותם הקודמת ולהתקשר בעסקה עם הנתבעת. לטענת
התובע 2, הציג בפניו מר שמש מצג מפורש על פיו עלות דקת שיחה אצל הנתבעת תהיה בסך של
59 אג' כולל מע"מ, בשיחת חוץ, ו- 30 אג' כולל מע"מ בשיחה למכשיר מירס. התובע טוען
כי המחירים הוצגו בסכום כולל מע"מ, באופן מפורש, על מנת להצביע על ההפרש בין עלות
דקת שיחה בחברת פלאפון לעומת עלות השיחה אצל הנתבעת, ולשכנעם באמצעות כך להעדיף את
ההתקשרות עם הנתבעת. ואכן, התובעים השתכנעו, ותוך הסתמכותם על מצג זה, התקשרו בהסכם
עם הנתבעת.
אלא,
שלאחר שהתקבלו חשבונות הנתבעת לתשלום, הסתבר לתובעים שהסכום שנגבה מהם היה גבוה
יותר, והתווסף לו מע"מ בשיעור 17%. זאת, לטענת התובעים, בניגוד מוחלט למצג שהוצג
בפניהם על ידי נציג הנתבעת מר שמש, ושעל סמך אותו מצג התקשרו בהסכם.
במשך
מס' חודשים נוהל דין ודברים בין התובעים לנתבעת ולסוכן מר שמש. בסופו של דבר הודיעו
התובעים לנתבעת על ביטול העסקה.
הנתבעת
מכחישה מכל וכל את טענות התובעים באשר למצג שהוצג בפניהם כמפורט לעיל. עוד מוסיפה
הנתבעת וטוענת שהתובעים בחרו במסלול עסקי וכפועל יוצא ידעו, או צריכים היו לדעת,
שלתשלומים במסגרתו יתווסף מע"מ כחוק. עוד נטען שעדיפות ההתקשרות עם הנתבעת נבחנה לא
על בסיס עלות דקת השיחה בלבד, אלא על סמך מכלול תנאי ההתקשרות וההטבות שהוענקו
במסגרת המסלול שנבחר, ועל כן השוואת המחירים שערכו התובעים אינה נכונה, או אינה
רלוונטית. התובע התחייב להתקשרות בת שלוש שנים ואינו רשאי להפר אותה או לבטלה.
לסיום טוענת הנתבעת שהתובעים עשו שימוש במכשירים עד לחודש פברואר 2005, ואף במועד
מאוחר יותר.
לאחר
ששמעתי את הצדדים, ועיינתי ובחנתי את המסמכים שהוגשו מטעמם, הגעתי לכלל מסקנה כי
התובעים זכאים היו לבטל את הסכם ההתקשרות עם הנתבעת ועשו זאת, כדין, בחודש פברואר
2005.
אני
מקבלת את עדות התובע 2 באשר לנסיבות ההתקשרות עם הנתבעת ועל המצגים שהוצגו בפניו
במסגרת המו"מ לקראת חתימת ההסכם. אני מקבלת את עדותו על כך שהוצג בפניו מצג על פיו
עלות דקת השיחה שנמסרה לו כוללת מע"מ, ושעל סמך מצג זה התקשרו התובעים בהסכם עם
הנתבעת. עדות התובע היתה מהימנה והיא לא נסתרה על ידי הנתבעת. העובדה שהנתבעת נמנעה
מהבאתו של הסוכן מטעמה, מר שמש, לעדות, מהווה חיזוק לנכונות גרסתו של התובע.
על כן,
ובשל הטעיית התובעים במסגרת המו"מ ובמהלך ההתקשרות, זכאים היו הם לבטל את ההתקשרות
עם הנתבעת, ובדין ביטלוה.
באשר
למועד הביטול, התובע העיד על דין ודברים שנוהל בינו לבין הנתבעת והסוכן שמש, שבסופו
הודיע התובע על ביטול ההסכם. מתוך העדויות והמסמכים שהגישה הנתבעת עולה שהתובעים
עשו שימוש במכשירים עד חודש פברואר 2005, כולל חודש זה, ומכך אני מסיקה שבחודש
פברואר הודיע התובע לנתבעת על ביטול העסקה ומאז חדלו התובעים מעשות שימוש במכשירים
ובשירותי הנתבעת. על כן אני קובעת כי ההסכם בוטל החל מיום 1.3.05. ממועד זה ואילך
זכאים התובעים להשבה של מלוא הסכומים שנגבו
מהם.
עד
למועד הביטול זכאים התובעים להפרש בין המחיר שנגבה מהם בפועל לבין המחיר שהיה נגבה
מהם בהתאם למצג שהוצג בפניהם באשר לעלות דקת שיחה, היינו, הפרש של 17% על שיחות
שבוצעו.
לא ברור
לי בסיס החישוב שערך התובע באשר להפרש בין הסכום בו היה אמור להיות מחויב לבין זה
שחויב בפועל. מבדיקת החשבונות לחודשים הרלוונטיים, ובהתחשב בכך שחלק מחשבון מורכב
מדמי שימוש קבועים ואינו קשור לעלות דקת שיחה, עולה שההחזר לו זכאים התובעים –
לתקופה המסתיימת ב- 1.3.05 - מסתכם ב- 300 ₪ במעוגל, להיום. החל מחודש 3/05 זכאים
התובעים, כאמור, להחזר מלא של הסכומים שנגבו מהם, המסתכמים, עד לסוף חודש 6/06, בכ-
3,000 ₪. בהערה אציין שאיש מהצדדים לא הגיש מסמכים או נתונים מדויקים באשר לסכומים
שנגבו בפועל ועל כן הוערך הסכום על בסיס התשתית הראייתית הקיימת בתיק.
סוף דבר
אני קובעת כי הסכם ההתקשרות בין התובעים לנתבעת בטל, ומחייבת את הנתבעת לשלם
לתובעים (יחד) סך של 3,300 ₪. כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך 400 ₪. הסכום
הכולל ישא הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל. התובעים
ישיבו את שני המכשירים לנתבעת. ביצוע התשלום – בתוך 21
יום.
בקשת
רשות עירעור לבית המשפט המחוזי - בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח
העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום י"ז
בתמוז, תשס"ו (13 ביולי 2006) בהיעדר
הצדדים.
|
יעל
אילני, שופטת |