בעניין:

בתי המשפט

א 026309/05	בית משפט השלום תל אביב-יפו
12/05/2006	בית משפט השלום תל אביב-יפו
	כב' השופטת מארק – הורנצ'יק דליה	בפני:

		1 . פרטנר תקשורת בע"מ 2 . שרייבר אריאל 3 . פרנקו קובי 4 . כרמלי יאיר 5 . דעבול דוד 6 . טיטלבאום יאיר 7 . מערבי שירלי 8 . סביר ברי 9 . ביטון שלומי 10 . רביב אורי 11 . אפרגן קרן 12 . פרידלנדר גלי 13 . גריגו גמי 14 . אינוז תמיר 15 . פחימה דניאל 16 . מור יעל 17 . גרינשפול דוד 18 . מונרוב ערן 19 . כהן עמית 20 . איטליאנו דני 21 . כהן גל
תובע
		נ ג ד
		אמפרסנ דה ויקאו איירו ריו גרנ-VARIG S.A
נתבע

החלטה

בש"א 182024/05

זו בקשת הנתבעת כי בית המשפט יורה על דחייתה על הסף של התביעה כנגד הנתבעת ולחלופין על מחיקתה.

בכתב תביעתם טוענים התובעים כי על הנתבעת לפצותם בגין נזקיהם הנטענים אשר נגרמו להם עקב סירוב השלטונות המוסמכים בברזיל לאפשר כניסתם של התובעים 2-10 עת הגיעו לסאן-פאולו ממדריד ביום 8.2.05 וזאת עת היו בדרכם מתל אביב לריו-דה-ז'נרו.

בסעיף 17 לכתב התביעה טוענים התובעים כי:

"סמוך לנחיתת המטוס בסאו –פאולו, נתנה הודעה במערכת הכריזה במטוס ולפיה, הנוסעים מתבקשים להמשיך ולשבת לאחר הנחיתה שכן המשטרה עומדת לעלות לטיסה."

טוענת הנתבעת כי אין הנתבעת נושאת בכל אחריות כמוביל אווירי בינלאומי , בנסיבות בהן מסורבת כניסתו של נוסע למדינה, כזו או אחרת, על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה.

בסעיף 18 לכתב התביעה נטען כי: "לאחר נחיתת המטוס, עלו כחמישה אנשי משטרה למטוס. השוטרים בליווי עובדים מצוות הנתבעת הצביעו באופן אקראי לחלוטין על התובעים 2-10 ובקשו מהם למסור לידיהם את דרכוניהם מבלי שניתן כל הסבר מדוע הם מתבקשים לעשות כן , אולם הם נענו מייד לבקשה ומסרו את דרכוניהם. לאחר מכן הורידו אנשי המשטרה והנתבעת את "המגורשים" מהמטוס וזאת בנוכחות כל הנוסעים האחרים שעדין ישבו בו , וקבצו אותם במקום אחד מחוץ למטוס, לנגד עיני כל הנוסעים האחרים אשר ירדו מהטיסה,"

מן האמור בכתב התביעה לא ניתן ללמוד מיהו אשר יזם את פעולת משטרת סאו-פאולו ביחס לנתבעים 2-10. האם הקברניט מסר דיווח כלשהו לרשויות הפדרליות בשדה התעופה בסאו-פאולו עפ"י סמכותו המוקנית לו מכוח דיני הטייס הבינלאומיים, או שמא – היתה זו יוזמתה של משטרת סאו –פאולו עפ"י מידע מוקדם שהיה בידה, לפיו קיבלה החלטתה שלא להתיר כניסתם של הנתבעים לסאו-פאולו ועל כן הורתה לקברניט הנתבעת להושיב את הנוסעים במקומותיהם עד לסיום פעולת המשטרה ביחס לנתבעים 2-10.

אם יוכח במשפט כי אכן כטענת הנתבעת - קברניט הטיסה העביר דיווח למשטרת סאו-פאולו וכי הסירוב לאפשר כניסתם של הנתבעים 2-10 נבע מן הדיווח שנמסר לנציגי משטרת הגבולות המקומית, שעה שהיו לו טעמים סבירים להאמין כי הנתבעים 2-10 או מי מהם ביצע או עמד לבצע במטוס, במהלך הטיסה עבירה או מעשה המסכן את בטיחות כלי הטיס, - תעמוד לנתבעת כטענתה – החסינות על פי הוראות סעיף 10 לאמנה בדבר עבירות ומעשים מסויימים אחרים המבוצעים בכלי טיס, שנחתמה בטוקיו ביום 14 בספטמבר 1963, וכן הוראות חוק הטיס (עבירות ושיפוט) תשכא 1971,אשר הפך את "אמנת טוקיו" האמורה לחלק מן הדין שלנו.

יתר על כן. מן האמור בכתב התביעה , לא ניתן לקבוע האם האירוע נשוא כתב התביעה ועילתם של התובעים התגבשה כטענת הנתבעת לפני הנחיתה או – כטענת התובעים , לאחר הנחיתה, בשעה שלא הורשו להכנס לברזיל, וגורשו בחזרה לישראל. גירסת הנתבעת היא כי האירוע נשוא כתב התביעה ועילתם של הנתבעים נתגבשה במהלך הטיסה, ולא בהפסקתה – אם תוכח - כי אז תעמוד לנתבעת אף ההגנה לפי אמנת וורשה- האמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה בינלאומית באוויר שנחתמה בוורשה ביום 12.10.29 החלה בין היתר מכח חוק התובלה האווירית תש"מ 1980.

אם יוכח במשפט כי האירועים נשוא התובענה אירעו במהלך ביצוע תובלה בינלאומית מתל אביב לריו דה-ז'נרו, בעת הפסקה בתובלה או בעת מעבר כלי טייס אחד לאחר, כאשר מקום היציאה ומקום היעד מצויים בשתי מדינות בעלות האמנה כי אז תחול החסינות הקבועה אף בסעיף 10 לחוק התובלה האווירית "ולא תשמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק ..."

כלל בסיסי וראשוני הוא כי בבקשה לסילוק תביעה על הסף, התשתית היחידה שיכולה לשמש בסיס לבקשה כזו הוא הנאמר בכתב התביעה בלבד.בענייננו – המסכת העובדתית הלכאורית המועלית בכתב התביעה איננה מבססת את החסינות לה טוענת הנתבעת, שאין בכתב התביעה טענה ברורה כי הקברניט הוא אשר פעל בעת הטיסה לזימונה של המשטרה.

זאת ועוד. רק לאחר שמיעת הראיות ניתן יהיה לקבוע אם הנתבעת נהנית מחסיון מלא מכח ההוראה הקובעת ייחוד עילה , אם יוכח כי פעולתה לא חרגה מהוראות הדין , הוראות האמנה הכפופה לדין המקומי שלנו – שאם לא כן ייתכן ומקור החיוב יהיה עוולה על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) או לפי חוק הגנת הפרטיות או אף עוולה חוקתית, על פי חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו. העולה מן המקובץ הוא כי לא ניתן בשלב זה של הדיון , ועל יסוד הנטען בכתב התביעה להכריע בכל הסוגיות הללו אלא לאחר דיון ושמיעת הראיות בתיק.

אשר על כן – הבקשה לסילוק התובענה על הסף - נדחית.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות הבקשה הזו כולל שכ"ט עו"ד בסך של 4500 ש"ח + מע"מ, צמוד ונושא ריבית

המזכירות תשגר הע תקי החלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ו (12 במאי 2006) בלשכתי,' בהעדר הצדדים

מארק – הורנצ'יק דליה, שופטת

החלטה