בשעה שמפלגת העבודה עברה למעשה מן העולם, מדשדשת בקביעות אל מתחת לאחוז החסימה בסקרים, יש מי שמנסים להפיח בה חיים, לאחד אותה עם מרצ ובכך להקים גוש שמאל משמעותי. שני שמות בולטים בקרב על הנהגת הגוש הדמיוני הזה, כי יקום: יאיר גולן ואבי שקד.
מיהו גולן, מה דעותיו - לכל ידוע. לא כן אבי שקד. לפי מודעות הענק שפירסם בעיתונות סוף השבוע, הסוציאליסט הזה כנראה אינו חסר ממון בכיסיו. כגודל המודעות - כך גודל האבסורד הפוליטי. אבל הגודל לא קובע, כמו שתוכן המודעה קובע.
ובכן, מה מוכר לנו האדון שקד? - שורה של חזיונות דמיוניים, אחיזת עיניים. הכותרת הזועקת של המודעה אומרת: "ראש ממשלה ערבי לישראל!" וכל כך למה? - כי כנאמר במודעה, 2.5 מיליון ערביי ישראל, הם 30 מנדטים פוטנציאליים למפלגת העבודה... איזה זלזול בבוחר הערבי הפוטנציאלי.
בני המיעוטים - ובהם לא רק ערבים - מהווים כידוע 22 אחוז מכלל אוכלוסיית ישראל, אבל "ראש הממשלה" שקד מציע להם ייצוג של 50 אחוז ב"ממשלה בראשותי"... ערבים כי יקראו את מצעו, בוודאי יגחכו. האם כל 2.5 מיליון הערבים הם בעלי זכות הצבעה, כלומר כולם מעל גיל 18? האם כולם מצביעים אוטומטית, כאיש אחד, למפלגה אחת ועוד כזו שהיא נחלת ההיסטוריה, ובעבר רק איכזבה אותם?
הכותרת של המודעה ההזויה העלתה מיד בזיכרון את חזונו של זאב ז'בוטינסקי - כן, דווקא הוא! - בספרו האחרון "חזית המלחמה של עם ישראל" (1940), שבו כתב כי במדינה היהודית אפשר שיהיה ראש ממשלה ערבי וסגנו יהודי, ולהפך. האם משם שאב אבי שקד את הרעיון שלו? - אינני בטוח. פעם שוחחתי על ענין "ראש ממשלה ערבי וסגנו היהודי" עם פרופ' בנציון נתניהו ז"ל, המפרש הגדול של תורת ראש בית"ר, ולא היה לו הסבר לרעיון ז'בוטינסקאי זה, פרט לתמיהה מוחלטת, וכמובן אי-הסכמה.
העליתי הסבר משלי: ז'בוטינסקי, שנפטר כידוע בטרם שואה, בשנת כתיבת ספרו הנ"ל, חלם על עלייה המונית לארץ-ישראל והפיכתה, על שתי גדותיה, למדינה בעלת רוב יהודי והיא דמוקרטית. אין סיכוי, אולי כך סבר ז'בו בלבו, שהרוב התמידי הזה יאפשר בבחירות דמוקרטיות העלאת ראש ממשלה ערבי שישלוט בו. אבל בוודאי, ובכל מקרה, יש למנות לו סגן ערבי. שוויון הזכויות המלא למיעוטים ולנשים היו ביסוד תורת ז'בוטינסקי.
אם שאב מר שקד את רעיון ה"ראש ממשלה ערבי" מתורת ז'בוטינסקי - דבר המוטל בספק - הוא לא הבין אותו, אפילו סילף את כוונתו. לצד כל ההנחות השגויות במודעה המפוארת שלו, הוא מזכיר נושאים שצריכים להטריד כל אזרח שפוי, שאולי היה שוקל להצביע לאותה "העבודה": ביטול חוק הלאום והקמת מדינה פלשתינית בשטחי A . בכך מוכיח המועמד הזה עד כמה רחוק הוא ממשנתם של בן-גוריון, אשכול, רבין.
אצל שקד רב היומרות נשאר אפוא רק השם מפלגת העבודה, בלי המהות העיקרית של אבותיה. עם מצע כזה, ועוד בשותפות עם גולן, השמאל הישראלי יוסיף להיות מיעוט שבמיעוט.
