מספר ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים עולה - אך צעדים חיוניים לא מבוצעים, כולל כאלו שעליהם הוחלט לפני למעלה מעשור. כך מגלה (יום ג', 1.11.16)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בחלק הראשון של הדוח השנתי.
משנת 2005 ועד 2012 חלה ירידה מתמשכת במספר ההרוגים בשנה, אך בשנת 2013 השתנתה המגמה ומספר ההרוגים בשנה החל לעלות. בשנים 2014 ו-2015 נהרגו בכבישים הבין-עירוניים 189 ו-221 בני אדם בהתאמה (כ-60% מכלל ההרוגים בשנים אלה). אולם חברת נתיבי ישראל לא ניצלה את מלוא התקציבים השנתיים שהוקצו לה לצורך טיפול בכבישים ובצמתים מסוכנים.
בשנת 2014 נהרגו בכבישים 114 הולכי רגל (כמעט 30% מכלל ההרוגים בתאונות הדרכים באותה שנה), 32 מהם בעת שחצו במעבר חציה. המשטרה לא החלה לאכוף תקנות שתוקנו לגבי הרחבת זכות הקדימה של הולכי הרגל. רק בשנת 2015 החליטה הרשות לבטיחות בדרכים לבצע ניסוי בשיתוף רשויות מקומיות לבחינת השפעת הסימון של קווי זיג-זג בסמוך למעברי חציה, כדי להאט את מהירות נסיעתם של כלי הרכב המתקרבים למעבר החציה ולהפחית את מספר הפגיעות בהולכי הרגל.
אף על-פי שבבדיקות של כלי רכב שמבצעות ניידות הבטיחות של
משרד התחבורה הועלו ליקויים רבים, מספר הבדיקות פחת במידה ניכרת עם השנים - מ-50,000 בשנת 2012 ל-37,000 בשנת 2014. מספר הבדיקות היה נמוך מזה שנקבע בתוכנית העבודה השנתית. גם מספר הבדיקות של רכב השוקל יותר מ-12 טון פחת: מ-5,840 בשנת 2013 ל-4,000 בשנת 2014.
בשנים 2014 ו-2015 נהרגו 50 ו-66 בני אדם, בהתאמה, בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים (כגון אוטובוסים ומשאיות). שיעור התאונות שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים היה 20% מכלל התאונות הקטלניות באותן שנים, אף ששיעור כלי הרכב האלה היה רק 3% מכלל כלי הרכב בישראל. למרות זאת, במועד סיום הביקורת טרם יושמה החלטת הממשלה משנת 2005 שבה נקבע, בין היתר, לחייב התקנה של רשם נתוני נסיעה (טכוגרף) דיגיטלי בכלי רכב כבדים, שיהווה גורם מרתיע לנהגים וחברות הובלה, וישמש כלי בידי חוקרי תאונות דרכים.
בשנת 2005 קבעה הממשלה, כי יש לחייב בדיקה בטיחותית רבעונית לכלי רכב כבדים במוסך מורשה, אולם קביעה זו לא עוגנה בתקנות ובחוק. בכך עולה הסיכון שבכבישי הארץ נעים כלי רכב כבדים שאינם תקינים. למרות הסכנות הרבות הנובעות מנסיעתם בכבישים של כלי רכב כבדים, משרד התחבורה עשה מספר קטן של בדיקות במשרדי חברות ההובלה.
עם השנים פחתו במידה ניכרת ניידות המשטרה בכבישים הבין-עירוניים. בסוף שנת 2015 יועדו לאכיפה בתחום הבין-עירוני 113 ניידות תנועה בלבד. מצבת הניידות והשוטרים באגף התנועה בספטמבר 2015 אפשרה הפעלת 75 ניידות בלבד בשתי משמרות בשעות היום ו-37 ניידות במשמרת הלילה. כך קטנה ההסתברות למפגש של נהג עם ניידת תנועה בכביש בין-עירוני וקטנה יכולת האכיפה וההרתעה של המשטרה. טרם הוקמה במשטרה יחידת אכיפה מיוחדת לטיפול בכלי רכב כבדים בכבישים.
תקציב הרשות לבטיחות בדרכים פחת בהדרגה במידה ניכרת במהלך השנים: בשנת 2008 היה תקציבה 550 מיליון שקל, ובשנת 2015 - רק 230 מיליון שקל. הרשות הקטינה בהתאם את התקציב שהיא מעבירה למשרדי הממשלה ולגופים אחרים לצורך סיוע במאבק בתאונות הדרכים. לעיתים העבירה הרשות, בניהולו של מרדכי בהירי-דואני, את הצעת התקציב לאישור משרדי האוצר והתחבורה באיחור. למשל, בשנת 2013 אושר התקציב באיחור של 17 חודשים. העיכובים פגעו באפשרות לתכנן ולבצע את תוכניות העבודה של הרשות ופעילויות שהיא מסייעת במימונן.