בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אוכפים את הרעלה [צילום: האדי מיזבאן, AP]
|
|
|
המשטר האירני לחוץ ומגביר את הדיכוי
|
מנהיג רפורמיסטי בכיר ושלושה קולנוענים ידועים נעצרו, וקוד הלבוש המחמיר נאכף בתוקפנות מרובה ● הציבור האירני מתוסכל מהמשבר הכלכלי, והמשטר - שגם בתוכו יש חילוקי דעות - רוצה להבטיח שאיש לא יחשוב שהוא נחלש
|
בשבועות האחרונים ניכרת התגברות מחודשת של מאמצי הדיכוי הפוליטי ושל אכיפת קוד הלבוש האיסלאמי מצד שלטונות אירן. ב-8 ביולי עצרו כוחות הביטחון את הפוליטיקאי הרפורמיסטי הבכיר מוסטפא תאג'זאדה, שהואשם בפעולה נגד הביטחון הלאומי ובהפצת שקרים במטרה לערער את דעת הקהל. תאג'זאדה, שהיה סגן שר הפנים בממשלתו של הנשיא הרפורמיסטי מוחמד חאתמי בסוף שנות ה-1990, כבר נכלא למשך שבע שנים לאחר מהומות 2009 בעקבות תמיכתו בתנועת המחאה. במערכת הבחירות לנשיאות ביוני 2021 פסלה "מועצת שומרי החוקה" את מועמדותו. הוא נחשב מבקר חריף של המשטר ולאחרונה האשים את המנהיג העליון, עלי חמנאי, באחריות לכישלון המאמצים להחיות את הסכם הגרעין. מעצרו של תאג'זאדה עורר תגובות מעורבות באירן. תומכי המשטר במחנה השמרני בירכו על המעצר והצדיקו אותו בשיקולים של ביטחון המדינה. היומון הפרו-משטרי "כיהאן" טען שיש בין פעילים רפורמיסטים בולטים, דוגמת תאג'זאדה, לשירותי מודיעין זרים והאשים אותם בבגידה. במחנה הרפורמיסטי, לעומת זאת, נשמעה ביקורת חריפה על המעצר. שם נטען, כי הגברת הדיכוי הפוליטי של פעילים רפורמיסטים תוביל להתחזקות יסודות רדיקליים "חתרניים", בהם מתנגדי משטר התומכים בהשבת המשטר המלוכני, שאינם מסתפקים ברפורמות הדרגתיות אלא חותרים לשינוי משטר כולל. ואכן, בתגובות שהעלו מתנגדי משטר ברשתות החברתיות נטען, כי מעצרו של תאג'זאדה שב ומוכיח את כישלון דרכם של הרפורמיסטים ואת העדר התוחלת לשינוי פוליטי באמצעות רפורמות מוגבלות. ימים ספורים לאחר מעצרו של תאג'זאדה עצרו כוחות הביטחון את במאֵי הקולנוע מוחמד רסולוף, מוסטפא אל-אחמד וג'עפר פנאהי. אל-אחמד ורסולוף נעצרו באשמת "הפצת תעמולה אנטי-מהפכנית" ו"התססה והפרת הביטחון הנפשי של הציבור". השניים היו חתומים על עצומה, שנשלחה לאחרונה על-ידי כ-100 אנשי קולנוע לכוחות הביטחון, בדרישה להניח את נשקם ולא להשתתף בדיכוי האלים של מפגינים. זאת, בעקבות המהומות שפרצו בחודש מאי לאחר קריסת בניין בעיר הדרומית אבאדאן ב-23 בחודש, שגרמה למותם של עשרות בני אדם. פנאהי, אחד הקולנוענים הבולטים באירן, נעצר לאחר שהגיע בלווית קבוצה של אנשי קולנוע לכלא אווין הידוע לשמצה בטהרן, שבו כלואים רסולוף ואל-אחמד, כדי למחות על מעצרם ולברר על אודות מצבם. פנאהי ורסולוף, עטורי הפרסים הבינלאומיים, נעצרו לאחר מהומות 2009 ונאסר עליהם לעזוב את ארצם.
|
|
|
ראיסי. "קידום מאורגן של שחיתות מוסרית" [צילום: AP]
|
|
במקביל החריפו שלטונות אירן את המערכה לאכיפת קוד הלבוש האיסלאמי, ובמיוחד כפיית הרעלה (חג'אב). בראשית יולי הצהיר הנשיא אבראהים ראיסי, כי העדר ציות לחוקי הלבוש מהווה "קידום מאורגן של שחיתות מוסרית בחברה האיסלאמית" ודרש מכל המוסדות הממשלתיים לאכוף בתוקף חוקים אלה. בכך ביטא ראיסי עמדה מנוגדת לזו של הנשיא הקודם, חסן רוחאני, שהביע תמיכה בצמצום אכיפת קוד הלבוש האיסלאמי, אף כי לא הצליח לחולל שינוי מעשי במדיניות המשטר לנוכח התנגדות הממסד הדתי-שמרני. במסגרת הגברת האכיפה, שלח סגן התובע הכללי בעיר משהד מכתב למושל המחוז ובו דרישה למנוע מנשים שאינן מקפידות על לבוש הרעלה, את השימוש בתחבורה ציבורית ובשירותים במשרדי הממשלה והבנקים בעיר. כמו-כן, הגבירו "משמרות הצניעות" את אכיפת קוד הלבוש האיסלאמי במרכזים רפואיים ברחבי העיר. בנוסף על כך הוציא בנק מלת, אחד הבנקים הגדולים באירן, צו האוסר על עובדות הבנק לנעול נעלי עקב גבוה וללבוש גרביונים וכן אוסר על מנהלים להעסיק נשים כעוזרות מנהלתיות. האכיפה האיסלאמית נחשבת אומנם לעניין שגרתי באירן, במיוחד לקראת עונת הקיץ. עם זאת, הגברת אכיפת קוד הלבוש מבטאת בראש ובראשונה הכרה של הממסד השמרני בהתרופפות ההקפדה בעניין זה מצד האזרחים, במיוחד בקרב הדור הצעיר, וזאת כחלק מתהליכי החילון המואצים בחברה האירנית. בסוף יוני נעצרו בעיר שיראז שבדרום אירן כמה ממארגניו של מפגש צעירים וצעירות, שתועדו בסרטון שהפך ויראלי כשהם מתאספים וגולשים על סקייטבורדים ללא הקפדה מינימלית על קוד הלבוש האיסלאמי. כפיית הרעלה נתפסת על-ידי חלק מהציבור האירני כביטוי לדיכוי הנשים על-ידי המשטר האיסלאמי ומעוררת התנגדות מאז המהפכה האיסלאמית. בעשור האחרון גברה המחאה בסוגיה זו והיא הגיעה לשיאה בראשית 2018, כאשר עשרות נשים יצאו לרחובות במספר ערים מרכזיות, במיוחד בטהרן והסירו את כיסויי הראש שלהן בהתרסה נגד כפיית הרעלה. בתגובה לאכיפה הגוברת בשבועות האחרונים, קראו פעילים אזרחיים לנשים לצאת ללא רעלה לרחובות ב-12 ביולי, שהוכרז על-ידי השלטונות כ"יום הרעלה והצניעות". מדיווחים ברשתות החברתיות עולה, כי כמה עשרות נשים נענו לקריאה זו. יום קודם לכן עצרו השלטונות כמה פעילות בארגון "אימהות למען צדק", ככל הנראה על-רקע כוונתן להשתתף במחאה נגד הרעלה. ארגון זה מורכב בעיקר מאימהות, שילדיהן נהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון במהלך מהומות הדלק בנובמבר 2019.
|
|
|
קונות בשוק הגדול של טהרן [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
ברקע להגברת הדיכוי ניתן לציין שלוש התפתחויות מרכזיות. ראשית, התגברות המחאה העממית בחודשים האחרונים, בעיקר על-רקע המשבר הכלכלי המחריף. במאי השנה פרצו במספר אזורים הפגנות במחאה על עלייה במחירי קמח, שמן, ביצים, עוף ומוצרי חלב, בשיעור חד של עשרות עד מאות אחוזים, בעקבות החלטת הממשלה לבטל את שער החליפין הרשמי המיועד לייבוא מוצרי מזון בסיסיים ותרופות. בסוף מאי פרצו הפגנות בכמה ערים בדרום-מערב המדינה בעקבות קריסת הבניין באבאדאן. הקפאון המתמשך בשיחות הגרעין והסיכויים הפוחתים להסרת הסנקציות תורמים אף הם לתחושת הייאוש הגוברת ביחס לעתיד בקרב הציבור. התרחשויות אלה אינן נעלמות מעיניה של ההנהגה האירנית. בנאומיו האחרונים הזהיר חמנאי מפני האפשרות שהשלטון באירן ישוב לידי "הריאקציונרים" תומכי המערב, כפי שהיה לפני המהפכה האיסלאמית, וקרא להגביר את האכיפה נגד מתנגדי המשטר ולהטיל מגבלות נוספות על האינטרנט והרשתות החברתיות. שנית, החרפת המחלוקות הפנימיות בתוך המחנה השמרני והביקורת הגוברת על ראיסי גם בקרב פוליטיקאים, אמצעי תקשורת ואנשי דת שמרנים. ביקורת זו משקפת מורת רוח גוברת מהתנהלותו, במיוחד בענייני כלכלה, ומכישלונו בטיפול במשבר הכלכלי החריף. חילוקי הדעות הפנימיים עשויים לעודד את השמרנים השולטים במוקדי הכוח המרכזיים, לרבות מנגנוני הביטחון ואכיפת החוק, לשוב ולהפנות את מאמצי הדיכוי לעבר יריביהם הפוליטיים המסורתיים במחנה הרפורמיסטי. שלישית, חילופי הגברי האחרונים בצמרת הממסד המודיעיני, ובמרכזם העברתו מתפקידו של ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, חוסיין טאא'ב, על-רקע שורת הכישלונות במערכה החשאית בין אירן וישראל. הגברת הדיכוי הפוליטי והאזרחי עשויה לשקף חשש מצד המשטר, לפיו השינויים האחרונים בצמרת הממסד הביטחוני-מודיעיני ייתפסו כביטוי לחולשתו בקרב הציבור. בדיכוי הגובר ניתן לראות מסר מצד המשטר למתנגדיו, ולפיו יכולתו להתמודד עם אתגרי הפנים לא נפגעה. בסיכומו של דבר, גל הדיכוי הנוכחי משקף את כישלון השלטונות לספק מענה לדרישות האזרחים ולתחושת הייאוש והתסכול הגוברת בקרב הציבור. בנוסף על כך, הוא מספק עדות נוספת לאוטוקרטיזציה הגוברת של המשטר, במיוחד מאז השתלטות השמרנים על כל מוקדי הכוח המרכזיים במדינה בעקבות בחירתו של ראיסי ביוני 2021. בהעדר פתרונות לבעיות היסוד בפניהן ניצבת הרפובליקה האיסלאמית, מחריף המשטר את צעדי הדיכוי הפוליטי והאזרחי במסגרת מאמציו לנטרל סיכונים אפשריים על יציבותו. אף כי בטווח הקצר עשויים צעדים אלה לסייע לשלטונות בהתמודדות עם אתגרי הפנים, הרי שלאורך זמן יש בהם כדי להחריף אף יותר את הפער בין המשטר לאזרחים ולחזק מגמות של הקצנה בקרב הציבור.
|
|
|
הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
תאריך:
|
23/07/2022
|
|
|
עודכן:
|
23/07/2022
|
|
רז צימט
|
+שר הביטחון נועד עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב
|
21:53 23/07/22 | עידן יוסף |
שר הביטחון בני גנץ, נפגש אתמול (ו׳), עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, כחלק מביקורו בארה״ב במסגרת השתתפותו בכנס הביטחון השנתי של מכון ASPEN. במהלך הפגישה, דנו השניים בחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות מול האיום האירני. עוד דנו בחיזוק הקשרים בין ארה"ב, ישראל ומדינות האזור, בין השאר, בעקבות ביקורו של נשיא ארה"ב ביידן בישראל ובסעודיה.
|
|
|
|
[צילום: האל ויליאמס]
|
|
|
|
+אירן מאיימת ומערכת ההגנה נגדה מתרחקת
|
12:30 23/07/22 | תמיר הימן, סימה שיין | לרשימה המלאה |
הסיכוי להקים מערכת אמריקנית-ישראלית-ערבית מול איומי טילים וכטב"מים אירניים, שהיה נמוך מלכתחילה, קטן עוד יותר – דווקא אחרי ביקור ביידן ▪ מוטב לחזור לקידום שקט של אינטרסים ביטחוניים משותפים לישראל ומדינות המפרץ
|
|
|
|
שיגור כטב"מ אירני באוקיינוס ההודי [צילום: AP]
|
|
|
|
המשטר האירני לחוץ ומגביר את הדיכוי
|
|
השיח בדבר התארגנות אזורית להגנה מפני טילים וכטב"מים של אירן ושלוחיה הואץ בשבועות האחרונים, ובעיקר סביב ביקור הנשיא ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה. הנושא, שנדון מזה חודשים ארוכים במפגשים חשאיים, נחשף יותר ויותר. במסגרת זו נודע על מפגש, מיוחד במינו, שהתקיים במארס האחרון בין רמטכ"לים ממדינות ערב (בכללן סעודיה) לישראל במצרים. דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, אישר לפני ביקור ביידן, כי הממשל מקיים שיחות עם גורמים באזור לגבי שיתוף פעולה הדוק יותר בהגנה אווירית מפני איומים מצידה של אירן.
|
|
|
"רוסיה, טורקיה ואירן מחויבות כולן להמשך הנורמליזציה בסוריה, ולטהר אותה לחלוטין מנגד הטרור". כך חתם (יום ג', 20.7.22) נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את הפגישה המשולשת עם עמיתיו, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן ונשיא אירן אבראהים ראיסי. במהלך הפגישה שהתקיימה בטהרן דנו שלושת המנהיגים במצב בסוריה ובמלחמה באוקראינה. בפתח הפגישה אמר ראיסי: "גורלה של סוריה צריך להיקבע על-ידי אזרחיה, וללא התערבות זרה. ניתן לפתור את הסכסוך באמצעים מדיניים".
|
|
|
ברגע האחרון בטקס לכבודו של ג'ו ביידן ("אחינו יוסף", כלשונו של יצחק הרצוג) תפס בנימין נתניהו את המיקרופון ואמר כך: יש לאיים באופציה הצבאית על אירן, ואם זה לא יעזור - גם להפעיל אותה. הבל. כי לא הייתה אופציה צבאית.
|
|
|
הנשיא פוטין יבקר בשבוע הבא באירן, כך על-פי ראש הוועדה הכלכלית של המג'ליס (הפרלמנט) האירני מוחמדרז פור-אבראהימי. הקרמלין עדיין לא אישר באופן רשמי את דבר הביקור. פור-אבראהימי אמר לסוכנות הידיעות האירנית "מאהר" כי פוטין יוועד עם הנשיא האירני איבראהים ראיסי.
|
|
|
דוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שדלף ופורסם (שבת, 9.7.22) בסוכנות הידיעות רויטרס, קבע כי אירן הגבירה את רמת ההעשרה של האורניום במתקן התת-קרקעי בפורדו ומשתמשת בסרכזות מיוחדות.
|
|
|
|