בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
יריבה נצחית [צילום: אורן בן-חקון/פלאש 90]
|
|
|
חיפשנו אתונות ומצאנו מלוכה - ברגליים
|
במשפחתי קיימת מחלוקת. יש השואפים לראות את היריבה משחקת בימי שישי במגרשים שלעתים יש בהם יותר חול מאשר דשא, ויש האומרים כי מוטב ששחקני הפועל יישארו בליגה הגבוהה עימנו, וכך נזכה בכל עונה למשחקי דרבי עירוניים וערים.
|
נסענו ארבעה בני משפחה - לפי סדר הא"ב - אורי בוטון ויעל מרגלית ואלי שילוח ואני לאצטדיון "עופר" בחיפה לחפש אתונות, וכמו שאול המקראי מצאנו מלוכה. הפתעה כה נעימה. רגע, זה מצריך הסבר. לפני התחרות עם מכבי חיפה הובילה מכבי תל אביב שלנו ביתרון של חמש נקודות. אך עד לסיום הליגה נותרו עדיין ארבע תחרויות, דהיינו 12 נקודות. אילו חיפה ניצחה אותנו הלילה היה הפער מצטמצם לשתי נקודות בלבד, והיינו נותרים עם עוד שלושה משחקים, דהיינו תשע נקודות. זה היה מסכן מאוד את סיכויינו לזכות השנה באליפות המדינה. ובכן, נסענו ארבעתנו ואמרנו כי אם נשיג בחיפה, במגרש זר לנו, תוצאת תיקו זה יהיה יפה מאוד. יישאר פער של חמש כאשר בקופה רק תשע נקודות. עד שבאנו לחיפה מודאגים התבשרנו במכונית שיריבתנו הנצחית הפועל תל אביב הפסידה למועדון ספורט אשדוד, והובטחה ירידתה לליגה נמוכה. אל ייחד כבודה ביציענו. במשפחתי קיימת מחלוקת. יש השואפים לראות את היריבה משחקת בימי שישי במגרשים שלעתים יש בהם יותר חול מאשר דשא, ויש האומרים כי מוטב ששחקני הפועל יישארו בליגה הגבוהה עימנו, וכך נזכה בכל עונה למשחקי דרבי עירוניים וערים. איני מוסמך לומר מה דעת כל אחד מנוסעי המכונית. זו זכותם לפרטיות. אבל על עצמי אומר כי אני מעדיף לוותר על משחקי הדרבי ובלבד שהפועל תשחק במגרשים נידחים בימי שישי אחר-הצהריים נגד קבוצות אלמוניות. ואז באנו לחיפה. ואז מכבי תל אביב פתחה מבוהלת, נורא. ואז התאוששה. ואז לא זו בלבד שרצינו תיקו אלא ניצחנו. ואז שרנו במלוא הגרון ש"צהוב עולה" ו"יש אליפות". כי בפועל - לא באורח רשמי עדיין - האליפות כבר בכיסנו. ואיזה כיף היה לנסוע בחזרה לתל אביב. מכבי תל אביב אלופה. הפועל תל אביב ירדה ליגה. מישהו אמר כי נותר רק להעביר את בנימין נתניהו מראשות הממשלה לכנסת, והשבת תהיה מושלמת.
|
תאריך:
|
12/05/2024
|
|
|
עודכן:
|
12/05/2024
|
|
דן מרגלית
|
חיפשנו אתונות ומצאנו מלוכה - ברגליים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אהובי
|
12/05/24 22:48
|
|
"כדבר הזה לא אירע מאז הקמת הנציבות בשנת 2003", כועס וזועף נציב התלונות על השופטים היוצא, אורי שהם, באיגרת טרום-פרידה ששיגר לשופטים לקראת סיום כהונתו בתפקיד הנציב.
|
|
|
אני בטוח ששבעתם כמוני ממראה הגנרלים במיל. ופרשנים חשובי סבר ונפוחים מרוב חשיבות עצמית שמדברים על "היום שאחרי..." רבים מהם מציעים שמדינת ישראל תחמש בציוד ונשק "פעילי פתח'" בעזה כדי שהם יגנו עלינו ממרצחי חמאס. אותם פרשנים ו"יועצים", מקבלים במה במרבית כלי התקשורת ולא מפסיקים לפמפם את האיוולת. איוולת! כי כבר היינו בסרט הזה לפני 30 שנה.
|
|
|
המשיחיות המשקרת, שיש לה אחיזה איתנה בממשלת ישראל, דוחפת את ראש הממשלה למדיניות מסוכנת, כשעיכוב במשלוחי נשק מארצות הברית עלול לפגוע במוכנות של צבא ההגנה לישראל, אם הצבא יידרש להילחם גם בזירות נוספות מלבד הלחימה ברצועת עזה. משיחיות משקרת בזה לארה"ב, שמילאה את מחסני הנשק שלנו במהלכה של המלחמה יותר מפעם אחת.
|
|
|
יום הזיכרון מדי שנה הוא יום של עצב, של זיכרון הנופלים הרבים על הקמת המדינה וההגנה עליה, והוא גם מעין התמשכות של יום השואה ומזכיר לנו כי האסונות לעמנו טרם הסתיימו, וספק אם יסתיימו אי-פעם. אולם ביום הזיכרון מִתְלַוָּה לכאב גם תחושת כבוד והערכה לנופלים ותרומתם הגדולה לעם ולמדינה.
|
|
|
יצאנו מבתי העלמין הצבאיים, הותרנו שם את הדמעות, את הקדיש, את הפרחים, את הדגלון הקטן עם הסרט השחור, את אל מלא רחמים, את ההספדים והחיבוקים, את הדמעות הנושרות על מצבת השיש הקר.
|
|
|
|