התקשורת חוגגת - כל אימת שדולפת ממשטרת ישראל ידיעה על חקירה בעניין שר החוץ של מדינת ישראל,
אביגדור ליברמן, דבר שקורה אחת לכמה חודשים/שנים ב-15 השנים האחרונות, והתקשורת דשה בכל בדל מידע מודלף, כאילו מדובר בהכרעת דין - בעניין שטרם הוחלט כלל האם יידון. וכך, פעם אחר פעם, הנושא עולה לכותרות והיום - 15 שנה לאחר תחילתו של מחול השדים התקשורתי - שוב חוזרת התקשורת לחגוג.
נניח שלאחר כל ההילולה יתקיים הליך משפטי ושר החוץ יצא מזה ללא קלון; נניח כי ההר יוליד עכבר; מה אז? - שלא לטעות, התקשורת תמשיך לדוש בפרשה ותטען כי ...העכבר הנולד, הוא - בעצם - הר.
כי לא המהות חשובה לתקשורת הישראלית, שלא רק מזוהה עם השמאל הקיצוני אלא היא במהותה ובפועלה - השמאל הקיצוני בהתגלמותו, אלא עצם הפגיעה בשר החוץ, אותו היא לא כל כך אוהבת...
לא המוסר הוא נר לרגלי התקשורת השמאל-קיצונית בישראל, אלא היעדרו, ע"ע: "איפה ואיפה". לא אל טוהר המידות נשואות עיני התקשורת ההזויה והמנותקת מהעם - שכן ללא טוהר מידות היא מתממנת על-ידי גורמי חוץ אירופאים שלא טובת מדינת ישראל בראש מעיני רוחם, אלא מניעים אחרים, הברורים לכל.
לא שמירת חוק מנחה את קיצוני השמאל במסעם נגד שר החוץ, כי הרי הם שותקים כמו דגים, וקול שאונם נדם, כאשר פלשתיני הורג יהודי, ונוכח ספרי הלימוד של המגזר העוין, רוויי השטנה, וחוק - או מוסר, או צדק - אין כאן.
ההמולה התקשורתית לא מוסיפה שום דבר חיובי למדינת ישראל, ולא תורמת כלום לעשיית הצדק. החלטה חדה האם להגיש כתב אישום וביצוע מהיר וענייני היו צריכים להינקט לפני 15-13 שנה. דומה כי יש שיתוף פעולה סמוי בין המשטרה לבין התקשורת, שיתוף פעולה שיכול להיות ממניעים שונים ולא שווים; זו רוצה פרסומת, וזו רוצה דם. שניהן פועלות מתוך שיקולים זרים.
ובאשר לאביגדור ליברמן, שר החוץ - אינני יודע האם עבר על חוק או לא, ואני לא לבד בחוסר ידיעה זו, אך מאמין למילה שלו.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
