עיד אל-פיטר

חג הפסח קרב, כולנו מתאספים יחד לא רק כדי להנציח את יציאת בני ישראל ממצרים, אלא, גם כדי לכבד את המורשת עם ארוחה מסורתית ומאכלים סמליים שמגדירים את החג.

להיות הילד הכי קטן, בגן הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה. עם ילדות כזו לך תתחיל סיפור עכשיו. ובכן הסיפור התחיל עוד לפני כן, כשההורים החליטו לקרוא לו המן. לא השם הכי מוצלח. הוא עצמו היה מעדיף שם של טייס כמו להב או שחק. ואם לא אז לפחות שם יותר מיוחד כמו סטטיק או מסי. אבל להתחיל עם המן את החיים זה לא מתכון מנצח משהו.

בתמונה: חרדים קוראים את מגילת אסתר בערב פורים בבית כנסת בבית שמש.

בחג הפורים הזה, עם שלם לובש ופושט תחפושות, עוטה ומסיר מסכות, עין אחת בוכה ועין אחת צוחקת, פורים תשפ"ד, פורים של מטוטלת הנעה בין זיכרון לגעגוע, בין כאב לגבורה, בין חיים למוות, בין ייאוש לתקווה, בין תבוסה לניצחון, עין במר בוכה ולב המתאמץ מאוד להיות בשמחה.

כשעבדתי בבית ספר 'דנמרק' הייתי מחנך של כיתה ט'. באותה כיתה לימד גם מורה להיסטוריה, נקרא לו פרישטיק. הוא היה תמיד חסר מנוח, אך התלמידים למדו עם הזמן להסתדר איתו ועם קפדנותו.