חברת קליל מדווחת (יום ד', 17.5.06) כי מדד קליל, המודד את השינויים במחירי האלומיניום בהתאם למחיר חומר הגלם הנקבע בבורסת המתכות העולמית בלונדון, עלה מתחילת שנת 2006 בשיעור של 24%.
מנכ"ל קליל, אריה (ריצ'י) ריכטמן, מציין, כי להערכת מומחים, הסיבה לנסיקת מחירי האלומיניום נעוצה בראש ובראשונה בביקושים הגדולים לאלומיניום במזרח אסיה ככלל ובסין בפרט, כנראה לאור הבנייה המאסיבית לקראת האולימפיאדה בשנת 2008.
"מחירי האלומיניום, בדומה למחירי הברזל, עולים בשיעורים של עשרות אחוזים בשל העלייה בביקושים במזרח אסיה", מציין ריכטמן, ומוסיף, כי "גם לעלייה במחירי הדלק והאנרגיה יש השפעה על עליית מחירי האלומיניום, שכן תהליך הייצור של חומר הגלם כרוך בשימוש רב באנרגיה, כך שהעלייה במחירי הדלק מייקרת בעשרות אחוזים את עלות הייצור".
המשמעות מבחינת יצרני האלומיניום בישראל הינה שהם מגישים ללקוח, צרכן פרטי או קבלן, הצעת מחיר לביצוע עבודות אלומיניום כמו חלונות, קירות מסך, דלתות וכיוצ"ב, תוך שהם מסתמכים על מחיר האלומיניום העכשווי. אולם, לעיתים, בתקופת הזמן החולפת בין חתימת ההסכם לרכישת חומרי הגלם, קופץ מחיר האלומיניום בעשרות אחוזים, ומסב להם הפסדים כבדים.
מאידך, צרכן שנדרש לשלם יותר לקבלן החלונות בשל עליית מחירי הגלם, לא יכול לדעת האם הצעת המחיר החדשה משקפת נכונה את עליית מחירי האלומיניום. על-כן, מדגישים בחברת קליל, מדד קליל מיועד גם לצרכנים, שכן הוא מאפשר את הצמדת מחיר חומר הגלם למדד קבוע, שהשינויים בו חשופים לעיני כל באתר האינטרנט של קליל. שימוש במדד, מציינת החברה, יאפשר הן לספק והן ללקוח לקיים סחר הגון ביניהם, ויימנע סכסוכים מיותרים.
ריכטמן מוסיף, כי עד-עתה נעזרו היצרנים במדד תשומות הבנייה, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אולם מדד זה אינו משקף נכונה את העלייה במחירי האלומיניום, ומתייחס למכלול תשומות הבנייה, ולכן מתאים יותר לקבלנים העוסקים בבנייה למגורים, ולא ליצרני אלומיניום, הצורכים חומר גלם עיקרי אחד.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
