רכבי השטח הגדולים חביבים על רבים וטובים, ולא רק אצלנו. אבל לצערנו הרב לא כולם מודעים לבעייתיות שבג'מוסים הגדולים הללו, ולא, הכוונה היא לא לצריכת הדלק, זיהום האוויר והרס השטח. הכוונה היא לבטיחות.
באופן כללי ניתן לקבוע כי רכבי שטח יהיו תמיד פחות בטוחים על הכביש מכלי רכב פרטיים. הסיבות לכך רבות ומגוונות - גובהם מביא למרכז כובד גבוה המקל על ההתהפכות, מתלים ארוכי מהלך ורכים יותר ולכן זוויות הגלגול שהם גדולות יותר ומקלות על ההתהפכות, הצמיגים אמורים לספק יכולות הן בכביש והן בשטח ולכן הם מהווים פשרה ומכאן גם שהם אוחזים פחות טוב בכביש ועוד.
זו בדיוק הסיבה שבמרבית מבחני הבטיחות יוצאים רכבי השטח כשהם "נזופים" על יכולותיהם בשמירה על שלמותנו בתחום הבטיחות האקטיבית (היכולת למנוע את התאונה על-ידי יציבות, זריזות וכו'). אבל, מתברר כי בתקופה האחרונה חל שינוי ולפי נתוני המנהל הלאומי האמריקני לבטיחות בדרכים (
NHTSA), למעלה מ- 42% מרכבי השטח ממודל 2006 שנבחנו בתקופה האחרונה הצליחו להשיג ארבעה כוכבי בטיחות מתוך חמשת הכוכבים האפשריים, עלייה של שמונה אחוזים לעומת בדיקה מקבילה שבוצעה בדגמי 2005.
לדברי אנשי המכון, הסיבה העיקרית לשיפור העצום היא מערכת בקרת היציבות (ESP), ההופכת לסטנדרטית ביותר ויותר לכלי רכב מכל הסגמנטים, המנטרת את מצב המכונית ויודעת במקרה הצורך לבלום כל גלגל בנפרד במטרה להשיב למכונית את יציבותה במקרה של החלקה ו/או סכנת התהפכות.
על חשיבותה של המערכת ניתן ללמוד מכך שבארה"ב מתרבים הקולות הקוראים לחייב את היצרנים להתקין מערכת כזו כסטנדרט בכל רכב שטח. סיבה נוספת לשיפור בהישגים היא העובדה כי כיום יותר ויותר יצרנים נוטשים את המפרט הטכני שעשה את רכב השטח לטוב בשטח (ולפחות טוב בכביש) ועוברים לצייד את רכבי השטח במכלולים המאפיינים רכבי כביש (מבחינת שלדה, מתלים ועוד). הסיבה לכך היא שרבית הרוכשים, גם בארץ אם נודה באמת, לא ממש מנצלים את יכולות השטח ומעדיפים להישאר על הכביש עם מכונית הנראית כמו רכב שטח אמיתי. בכל מקרה סעו בזהירות.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
