להרים כוסית לחיי המוח

מחקר חדש מראה כי שתייה מתונה, אצל נשים בגיל 65 ויותר, עשויה להיות בעלת יתרונות למוח.

מדענים חקרו נתונים של נשים בנות 65 ויותר שלקחו חלק במחקר על טיפול הורמונלי, תחת הכותרת "Women’s Health Initiative".

הם גילו כי בתוך קרוב ל- 2,300 משתתפות, אלו שדיווחו על שתיית משקה אלכוהולי אחד לפחות ביום (בירה, יין או ליקר), הגיעו לניקוד גבוה במבחנים שבדקו כישורים מילוליים - למרות שלא במבחנים של כישורים מנטליים אחרים - מאשר אלו שהתנזרו ממשקאות חריפים.

לפני הירידה לפרטים כדאי להזכיר: החוקרים אינם ממליצים להתחיל לשתות, או לצפות לחדות מנטלית כתוצאה משתיית אלכוהול.

שתיינים, מתנזרים ושתיינים לשעבר

במחקר, דיווחו הנשים על הרגלי השתייה שלהן במשך שלושת החודשים הקודמים למחקר. מהדיווחים האישיים עלה:

לא השתמשו באלכוהול: 27%
פחות ממשקה אחד ליום: 43%
משקה אחד או יותר ביום: 12%
שתו בעבר: 17%

עישון, שימוש בהורמונים (לפני או במהלך המחקר), גיל, השכלה, וגורמים אחרים צויינו גם הם.

בקרב נשים שדיווחו על משקה אחד או יותר ביום, קרוב לשני שליש אמרו כי שתו רק משקה אחד. רוב הנשים האחרות בקבוצה זו (כ-29%) דיווחו על שני משקאות או שלושה ביום.

בקרב אלו ששתו בעבר, 18% אמרו כי הפסיקו לשתות בעקבות בעיות בריאות. 11% נוספות סיפקו סיבות שאינן קשורות לבריאות, והשאר לא ציינו מדוע אינן שותות יותר.

הישיגים במבחנים

הנשים - שכולן דיברו אנגלית ולא הראו סימנים לדימנציה - עברו מבחנים שבדקו כישורים מילוליים ומרחביים, ריכוז, זכרון עובד (זכרון קצר טווח), מהירות מוטורית, לימוד ודיכאון.

לאחר התאמה עם גורמים אחרים, גילו החוקרים כי אותן נשים שדיווחו כי שתו משקה אחד או יותר ביום השיגו ניקוד גבוה יותר בידע המילולי וברהיטות מאלו שלא שתו כלל.

עם זאת, ההתאמות לגורמים אחרים הן חשובות, ולא היתה דרך לוודא האם הם לא גורמים לתקלות במחקר.

הנשים ששתו היו: לבנות, בעלות השכלה גבוהה יותר, בעלות הכנסה משפחתית גבוהה יותר, BMI נמוך יותר, מעשנות, לא נטלו תרופות להורדת הכולסטרול ולא היו בעלות היסטריה של סוכרת, לחץ דם גבוה או מחלות לב.

בדיקה נוספת

צוות החוקרים לא הסתפק במבחנים אלו. הם ביצעו ניתוח נוסף בו כללו יותר מ- 4,900 משתתפות נוספות, מעבר ל- 2,300 הנשים שכבר נחקרו.

שוב, נשים שדיווחו על יותר ממשקה אחד ביום השיגו ניקוד גבוה יותר במבחנים - אך לא בהרבה - מנשים שלא שתו.

השוני, הדגישו החוקרים, לא היה מקרי, אך הוא היה קטן - כיחידה אחת בסולם של 100 ערכים. המבחנים בוצעו רק פעם אחת. לכן, לא ידוע האם הניקוד אליו הגיעו הנשים היה משתנה עם הזמן. כמו כן הסקר בדק את הרגלי השתיה של הנשים רק במהלך שלושת החודשים שקדמו למחקר, ולא לאורך כל חייהן.

יתרונות אמיתיים?

יתירה מכך, המחקר לא הוכיח כי האלכוהול הוא האחראי לניקוד הגבוה של הנבחנות.

החוקרים ציינו כי אינם יכולים להוציא מכלל אפשרות כי הקשר שנצפה הוא מזוייף. במילים אחרות, הם אינם בטוחים כי גורם אחד אכן קשור לשני.

הם ציינו גם, כי הם אינם יכולים לשקול את כל ההשפעות החברתיות והבריאותיות של התחלת שתייה של אלכוהול או שתייה של אלכוהול בכמויות מתונות. לדוגמא, שימוש באלכוהול נמצא קשור לסיכון גבוה יותר לסרטן השד.

לכן, הם אינם רואים בנתונים שניתחו או בדוחות הקשורים לתחום ראיות מוצקות מספיקות בכדי להמליץ לנשים לשקול צריכה מתונה וקבועה של אלכוהול כאמצעי לקדם בריאות קוגנטיבית. לטענתם, יש צורך במחקר רפואי כדי להעריך האם אכן קיימות השפעות בעלות יתרונות ולבחון את הסיכונים שבצריכה מתונה של אלכוהול.

המחקר הנוכחי היה תצפיתי. ניסויים רפואיים הם שונים. בניסוי רפואי של אלכוהול, נשים יתבקשו לשנות את הרגלי השתייה לצורך מטרת הניסוי, דבר שלא נעשה במחקר זה.