הכיסוי הממשלתי הניתן לנזקי מלחמה חלקי בלבד, וברוב המקרים אינו מכסה את הנזק הממשי, כך העלתה בדיקה של Nfc. עם זאת, פקידי מס רכוש מגלים גמישות בנושא, וניתן גם לרכוש ביטוח משלים, בפרמיה לא גבוהה, כמפורט בהמשך.
חוק מס רכוש וקרן פיצויים קובע, כי נזקי מלחמה מכוסים על-ידי אגף מס רכוש וקרן פיצויים במשרד האוצר (הכפוף לנציב מס הכנסה). פוליסות ביטוח דירה אינן מכסות נזקים אלו, ומחריגות אותם מתחולת הפוליסה. מי שביתו נפגע, אין טעם שיפנה לסוכן הביטוח שלו, אלא אולי לכל היותר כדי לקבל יעוץ כללי.
הכיסוי ניתן על-פי טבלה, בסכומים קטנים יחסית (ראה טבלה מצורפת למטה). לדוגמא, משפחה עם הורים ושני ילדים תקבל פיצוי כולל של עד 110 אלף שקל, האמור לכסות את כל הנזקים לבגדים, רהיטים, מוצרי חשמל, מזון וכל החפצים האישיים האחרים. סכום זה מהווה בדרך כלל 30% עד 40% בלבד מהשווי הריאלי של רכוש בביתו של כל נפגע. יש תוספת של כ- 8,000 שקל לכל ילד, ותשלום קטן יותר לרווקים או להורים ללא ילדים.
הנזק למבנה מכוסה לרוב בשיטת השיפוי - המדינה שוכרת פועלי בניין, הבונים מחדש את הבית או הדירה שנפגעו. לחילופין, רשאי האזרח שנפגע לשכור בעצמו פועלים ולהגיש את החשבון למדינה, אך זו רשאית לקבוע כי הסכום ששולם מופרז ולא לשלם הכל.
בפועל, קיבלו פקידי מס רכוש, הבודקים את גובה הנזק, הנחיה לגלות גמישות, ולאשר כל תביעה סבירה, מבלי לדקדק בסכומים. אולם גמישות זו תלויה, כמובן, ברצונם הטוב של עובדי האוצר, וכן בנסיבות שלכל מקרה.
הדרך הפתוחה בפני כל אזרח היא להכנס למשרד המחוזי של מס רכוש , ולבקש את הטופס המתאים לקניית ביטוח משלים לדירה. בטופס זה, מתבקש האזרח לציין, על-פי אומדן, את שוויו של הרכוש בדירה, מחולק לשורה ארוכה של פריטים, ולשלם פרמיה של 0.3%. לדוגמא, מי שמעריך ששווי הרכוש בדירתו 360 אלף שקל, והוא מכוסה על-ידי המדינה ב- 110 אלף שקל, יכול לרכוש ביטוח משלים על הפער, 250 אלף שקל, תוך תשלום פרמיה של 750 שקל.
ביטוח חיוני לאוספים וחפצי אמנות
ביטוח זה חשוב וחיוני במיוחד למי שבביתו רכוש יקר מסוגים שאינם מכוסים על-ידי הממשלה: חפצי אמנות (ציורים יקרי ערך מכוסים בסכום פעוט בלבד), אוספים, מזומנים, מטבעות עתיקות, גביעי כסף וזהב יקרים וכדומה.
בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, בינואר-פברואר 1991, קיבל מס רכוש מאות תביעות לפיצויים, ושילם את כולן. משה גביש, שהיה אז נציב מס הכנסה, אמר לי בזמנו: "נתתי הנחיה לעובדים, שלא לבדוק כל פרט, ולשלם כל תביעה סבירה. היה מקרה אחד ויחיד, שבו הוריתי שלא לשלם את הסכום שנדרש: טיל פגע בבית בשכונת עזרא, בדרום תל אביב. אחד הנפגעים, שבבעלותו דירה עממית קטנה, הגיש תביעת פיצויים, ובפירוט הרכוש ציין בין היתר, שבבית היתה נברשת קריסטל יקרה. החלטתי שזה כבר יותר מדי, ואת התביעה הזו לא נשלם".