יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, אומרים היום (א', 23.7.06), כי זהו יומה ה- 12 של המלחמה בצפון, ולממשלה אין עדיין אפילו פתרון מעשי אחד למצוקת העובדים והמעסיקים.
השניים גיבשו בסוף השבוע הצעת חוק משותפת, שמציעה פתרונות לכל הבעיות המורכבות של העובדים והמעסיקים באזור הלחימה בצפון. האוצר נעתר לדרישת ההסתדרות והמעסיקים, והערב תתקיים ישיבה שבה תידון הצעת החוק של השניים. בישיבה ישתתפו עופר עיני, שרגא ברוש, הממונה על התקציבים באוצר - קובי הבר, מנהל רשות המיסים - ג'קי מצא ומנכ"ל משרד התמ"ת - גבי מימון.
בהצעת החוק של ההסתדרות והמעסיקים ישנה הגדרה של כל הישובים בהם זכאים הן המעסיקים והן העובדים לפיצוי. המדובר בישובים הנמצאים בקו חיפה-עפולה-טבריה, מצפון וממזרח לו, וכן כל יישוב נוסף שאינו בתחום זה, אם וככל שיהיה גם בו מצב מלחמה.
בהסתדרות טוענים, כי בהצעת שר התמ"ת ישנה הגדרה מעורפלת וכוללנית של הישובים הזכאים, כך שבפועל יתכן ורק באלה הנמצאים בקו הצפוני הקדמי ביותר (בקו העימות) יזכו לפיצוי, והעובדים והמעסיקים בחיפה, למשל, לא יזכו לפיצוי.
כמו כן מפרטת ההצעה את הדרך בה יועבר השכר לעובד. בהצעה נכתב, כי המעסיק הוא זה שיפנה בבקשה לממשלה על פיצוי, ותוך שבוע ימים יקבל מקדמה בגין הפיצוי. הצעת התמ"ת אינה מתייחסת לדרך בה יועבר התשלום, ואין בה הוראה, המחייבת תשלום פיצוי לעובד, גם אם מעסיקו לא פנה וביקש מקדמה. לדעת משפטני ההסתדרות והמעסיקים עניין זה חשוב במיוחד, מפני שהמוטיבציה של המעסיקים לשלם לעובד את השכר תגבר, והעובד ייתקל בפחות קשיים בירוקרטיים.
כמו כן בהצעת החוק של התמ"ת ישולם הפיצוי לעובד לפי ה"שכר הרגיל". שכר זה מוגדר בהצעה זו כשכר הבסיס או השכר האחרון. לדעת ההסתדרות והמעסיקים, סעיף זה עלול לפגוע בעובדים ארעיים או שעתיים בשכר נמוך, כמו בענף השמירה למשל, ואף בעובדים שרוב רכיבי השכר אינם קבועים, כמו סוכני מכירות, למשל. כדי להימנע ממצב זה הכניסו ההסתדרות והמעסיקים להצעתם סעיף הקובע, כי השכר הרגיל יהיה השכר הממוצע של 12 החודשים האחרונים. בנוסף, הצעת החוק של ההסתדרות והמעסיקים נוגעת גם למעסיקים וגם לעובדים כאחד, ואילו הצעת התמ"ת חסרה בעניין זה.