"אל מול האיום הגרעיני האירני - כל יום שעובר מסוכן לעולם בכלל ולמדינת ישראל בפרט. חלון ההזדמנויות לעצירת האיום הגרעיני האירני נמדד בחודשים עד שנה, עת תהיה ארה"ב נתונה בעיצומה של מערכת בחירות, שבה כמובן לא יתמודד הנשיא ג'ורג' בוש, שזו הקדנציה השנייה והאחרונה לכהונתו". כך מעריך היום (ד', 30.8.06) ד"ר שמואל צבאג, מרצה בכיר במדעי המדינה ומומחה לאסטרטגיה גרעינית מהמכללה האקדמית אשקלון.
לדבריו, כל מהלך צבאי בינלאומי בראשות ארה"ב כנגד אירן עלול לגרום לתגובה צבאית אירנית קשה נגד מדינת ישראל. "קיימות שתי חלופות מבחינת המועד - חלופה גרועה וחלופה גרועה יותר: א. אם ארה"ב תתקוף את אירן עוד בטרם הגעתה אל יכולת גרעינית צבאית - מדינת ישראל תותקף. ב. אם אירן תותקף בשלב שבו בידה אופציה גרעינית צבאית, מדינת ישראל תותקף באופן חמור יותר עד כדי סכנה לעצם קיומה. בין שתי החלופות ראוי לבחור בחלופה הפחות גרועה", הוא הסביר.
המכללה האקדמית אשקלון ערכה כבר לפני למעלה משנה, בחודש מאי 2005, כנס תחת הכותרת "ההרתעה הישראלית והאיום האירני", כבר אז עלתה המסוכנות של אירן.
לדברי ד"ר צבאג, הסוגיה האירנית בראש ובראשונה עומדת לטיפולה של הקהילייה הבינלאומית, ויפה שעה אחת קודם. הוא מדגיש, כי הסיכויים לעצירת האיום הגרעיני האירני בדרכים דיפלומטיות קלושים עד אפסיים. על הקהילייה הבינלאומית לשקול באופן רציני את האופציה הצבאית.
"אין ספק כי הדרך הדיפלומטית רצויה יותר, אך כשזו הופכת לבלתי אפקטיבית, יש לבחור בדרך הצבאית כמוצא אחרון. כל מהלך צבאי הינו מהלך רע אך לעתים זהו רע הכרחי. עם זאת, מול איום קיומי, על ישראל לנצח, כי בחיים יש בדרך כלל שתי אפשרויות: או מנצחים או מסבירים. על ישראל אסור להיות בשום אופן בצד המסביר, אם בכלל...", הוא מציין.
בדברו על האיום האירני אומר ד"ר צבאג, כי אם נשווה בין האיום הפלשתיני לבין האירני, אפשר לומר את האימרה - "כשיש התקף לב, שוכחים מכאב הראש". להערכתו, עם כל הקושי שמציב הטרור הפלשתיני נגד מדינת ישראל, הרי הוא בגדר "כאב ראש", בהשוואה לאיום האירני שהוא בחזקת "התקף לב".
הוא הסביר, כי אירן צועדת מאז המהפכה ב- 1979, וכיום ביתר שאת, בשלושה נתיבים: עוינות אובססיבית למדינה הציונית; שליטה בשליחים טרוריסטיים הניזונים מהאידיאולוגיה האירנית הקיצונית כמו החיזבאללה, הג'יהאד האיסלאמי והחמאס; ולהיטות להשגת נשק גרעיני בהקדם. "ההערכות באשר למועד בו תגיע אירן ליכולת גרעינית צבאית נעות בין חודשים לשנים", ציין.
בתוך כך, בפני ישראל ניצבים שלושה אופני פעולה, אומר ד"ר צאבג ומפרט: הגנה פסיבית כגון מיגון ומקלוט מפני נשק גרעיני. היערכות מעין זו אינה רלוונטית ואין בה כדי למנוע את הסכנה הגרעינית ואף יש בה שידור של חולשה; ההגנה האקטיבית - כאן הכוונה להגנה באמצעות טילים נגד טילים, בראש מערכת הגנה אקטיבית זו ניצבת מערכת "החץ", גם מערכת זו לא מאפשרת הגנה מלאה.
בפן ההתקפי - ישראל הוכיחה בעבר את יכולת ההגעה למקומות מרוחקים כמו השמדת הכור בעירק ב- 7 ביוני 1981. יודגש כי, מקרה אירן אינו כמקרה עירק מבחינת יכולות התגובה והמוטיבציה האירנית, השטח הגיאוגרפי והשוני במערכות הבינלאומיות אז וכיום. דברי ד"ר צבאג.
