לשכת עורכי הדין תצטרף לערר על החלטת בית משפט השלום ברמלה, לפיה תכתובות דואר אלקטרוני בין לקוח לעורכי דינו, שנתפסו במסגרת חיפוש במשרדי הלקוח, אינם חוסים תחת הגנת החסיון שבין עו"ד ללקוח, והמשטרה רשאית לעיין בהם.
במסגרת פרשת רמדיה תפסה משטרת ישראל מסמכים וכונן מחשב במסגרת חיפוש במשרדי היינץ רמדיה . פרקליטי החברה טענו לחיסיון מסמכים שבין עו"ד ולקוח, והמסמכים שנתפסו נאטמו. בנוסף, נטען חיסיון על חילופי תכתובות דואר אלקטרוני בין אנשי החברה ועורכי דינם בארץ ובחו"ל.
בדיון שהתקיים בבית משפט השלום ברמלה, קבעה השופטת נאוה קפלינסקי-גרברסקי, כי מסמכים שהוכנו לקראת משפט ייהנו מחיסיון, בעוד שההתכתבויות וההתייעצויות שנעשו בדואר אלקטרוני אינם חסויים. כנגד החלטה זו בכוונת הסנגורים להגיש היום ערר לבית המשפט המחוזי.
בהצבעה טלפונית שנערכה בקרב חברי הועד המרכזי החליטה הלשכה ברוב גדול להצטרף לערר על החלטת בית משפט השלום.
מלשכת עורכי הדין נמסר כי "הלשכה סבורה, שנושא החיסיון מטיבו ומטבעו הוא בנשמת אפו של מקצוע עריכת הדין. האינטרס הציבורי ואינטרס הלשכה חד הם - ביצורו של החיסיון שביחסי עו"ד ולקוח, המהווה תשתית ליחסי האמון והנאמנות שבין עו"ד ללקוחו. לאור זאת, מן הראוי שתתקבל הלכה משפטית המרחיבה את החיסיון ולא מצמצמת אותו".
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
