בחודש יוני אשתקד קנה בנה בן ה- 6 של איריס עוזיהו מרמת-גן פאי תפוחים בסניף מקדונלדס במרכז אלרם בעיר. כשפתח את אריזת הפאי נשפך עליו רוטב תפוחים רותח, והוא נכווה ביד ובכף רגלו ונגרמו לו כוויות קשות.
איריס עוזיהו תבעה בחודש פברואר השנה את חברת אלוניאל בע"מ מקיבוץ געש הזכיינית של רשת המזון מקדונלדס, בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 17,800 שקל.
לטענתה, בנה סבל מכאבים עזים במשך שבועות ארוכים וטופל על-ידי אביו, ד"ר אילן עוזיהו, במשחות ומשככי כאבים. עוזיהו הביעה תרעומת שבמקדונלדס מוכרים פאי רותח שמסכן את הלקוחות, ובנה לא הוזהר. "גם אם המילוי לא היה נשפך על בני, הוא היה נכווה כשהיה נוגס בפאי".
עוזיהו האשימה את המקדונלדס ברשלנות ובחשיפת בנה לסיכונים כשחיממו את הפאי יתר על המידה. "עובדי הנתבעת לא הסבירו על הסיכונים בחימום הפאי והסיכוי לכוויה. לו ידעתי זאת לא הייתי מסכימה שבני יקנה פאי או נוקטת באמצעים למניעת הסכנה". עוזיהו הוסיפה שבנה סובל מטראומה נפשית חריפה, ופיתח חרדה קיצונית ממזון חמים, "הילד נושא על גופו סימנים וצלקות".
בכתב ההגנה ביקשה חברת אלוניאל בע"מ לדחות את התביעה על הסף בהיעדר ראיות. לדבריה, עוזיהו לא צרפה תיעוד רפואי שיוכיח את הפגיעה והנזק, "ואין לקבל את הטענה שבנה טופל על-ידי אביו, ולקבל חוות דעת שאינה אובייקטיבית".
החברה הפנתה לסתירה בתיאור המקרה. לדבריה, במכתב ששיגרה עוזיהו נטען שהפאי נפל מהאריזה ובתביעה התעקשה שמילוי התפוחים נשפך. "די בכך כדי להטיל ספק באמינותה". החברה תהתה מדוע עוזיהו לא התלוננה בסניף מיידית, "והתנהגותה תמוהה".
לטענתה, מדי יום נמכרים מאות עוגות פאי ללא בעיה או תלונה דומה. "הפאי מוגש בטמפרטורת אכילה כשהוא מחומם. על אריזת הפאי יש אזהרה שמדובר במוצר חם. בכל מקרה לא מדובר בטמפרטורה שיכולה לגרום לנזק". החברה הוסיפה שלא ניתן לחמם פאי חימום יתר במערכת אוטומטיות. "האחריות שקטין יתנהג בצורה בטוחה ולא ייחשף לסכנות מוטלת על הוריו".
בדיון בפני השופט אלי ספיר, שהתקיים בחודש יולי (למעלה משנה מאז האירוע), הודתה עוזיהו: "אין מסמכים, תעודת מחלה וצילומים. הילד מבחינה פיזית בסדר אבל יש לו טראומה מדברים חמים. ילד לא יכול להתמודד עם מוצר רותח".
ד"ר אילן עוזיהו אמר: "אני רופא כללי והאינסטינקט האבהי שלי היה לטפל בבן ולא לבנות תיק. היה נזק לבני ונגרמו לו שלפוחיות". משפחת עוזיהו סירבה להצעת בית המשפט לקבל מהנתבעת ארוחות כפיצוי.
רוני אובל מנהל אזור גילה: "מטגנים את הפאי בטמפרטורה שבה מטגנים את שאר המוצרים. יש להמתין 20 דקות לפני שמגישים את הפאי באריזה עם אזהרות מכל כיוון. לאחר 20 דקות אין סיכוי שהמילוי יגרום למישהו כוויה. העובדים ממתינים 20 דקות, ואי אפשר להוציא את הפאי ולתת ישר ללקוח, יש נהלים".
גיא דור, נציג החברה, הוסיף: "לא הוכח שום מרכיב של התביעה. לא בהיבט שהמוצר נרכש שכן לא היתה פנייה לסניף, קיימת סתירה באשר לאופן התרחשות האירוע. מעבר לכך אין תיעוד רפואי ואנו מסרבים להצעת פשרה".
בפסק הדין קבע השופט ספיר שאינו יכול להגיע לממצא מהי הגרסה האמיתית. "במשפט אזרחי הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע. לאור העובדה שלא הצלחתי להגיע למסקנה, הרי שהתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה. לאור האמור אני דוחה את התביעה". בנסיבות העניין השופט לא הטיל הוצאות על התובעת.
כתב התביעה נוסח על-ידי עו"ד באופן קלוקל. תמוה שלא הוסבר לתובעת שאין לטעון בכתב התביעה טענות בעלמא ויש לעגן את התביעה במסמכים, אישורים רפואיים וחוות דעת - "כל הטוען עליו הראיה".
אם נציג הנתבעת היה מתעקש לחייב את התובעת בהוצאות משפט בשל הגשת תביעת סרק, יתכן ובית המשפט היה נעתר לבקשה.
תביעה בעניינו של קטין יש להגיש בשמו באמצעות הוריו - האפוטרופוסים. מאחר שבית המשפט לתביעות קטנות אינו כפוף לסדרי הדין הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי (סעיף 62 (ב) לחוק בתי המשפט), הטענה להיעדר יריבות במקרה להלן, אינה קרדינאלית. בית המשפט דן בתביעה למרות שאמו של הקטין הגישה את התביעה בשמה ולא בשמו.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
