נהגי המוניות פנו (א', 8.10.06) לבית המשפט העליון בבקשה לקיים דיון נוסף בעתירה שהגישו נגד משרד התחבורה ושר התחבורה, לאחר שפסק הדין של בג"צ, שניתן לפני כחודש, דחה את עתירתם.
העתירה המקורית נסובה סביב תיקון מספר 64 לפקודת התעבורה. העותרות - מוניות קו 2 - אחדות שעריה, מוניות הוד ומוניות מלאבס טענו נגד חוקתיותו של התנאי הקבוע בחוק החדש, לפיו על תאגיד המגיש בקשה לקבלת קו שירות, להתקשר עם לפחות 15 מוניות שירות שהיו בעלות רישיון תקף לנסיעת שירות ערב המועד הקובע.
באמצעות עוה"ד חיים כהן, טענו העותרות, כי דרישה זו מונעת מתאגידים חדשים להיכנס לענף, ובכך היא פוגעת בחופש העיסוק ומהווה אפליה פסולה של העותרות, בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק.
עוד נטען כי בעקבות המצב החוקי החדש, הדרך היחידה להשגת רישיונות לשם הגשת בקשה לקבלת קו שירות, היא באמצעות קנייתם של רישיונות מתאגידים אשר בידם רישיונות "עודפים" שאינם עושים בהם שימוש. לטענתן, היה על המחוקק לקבוע כי ככל שיש בידי תאגיד רישיונות "עודפים" עליו להשיבם למדינה, על-מנת שיחולקו לתאגידים האחרים באופן שוויוני.
ואולם, בג"צ בהרכב השופטים ברק, ביניש ורובינשטיין דחה (28.8.06) עתירה זו ועוד שלוש עתירות נוספות של נהגי מוניות וקבע, כי אין יסוד חוקתי או מנהלי להתערבות בהוראות החוק ובהחלטות המנהליות של משרד התחבורה בעניין זה.
כעת, מבקשים נהגי המוניות מבית המשפט ,באמצעות עוה"ד חיים כהן ושירה זכריה, לקיים דיון נוסף בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים, כיוון שלטענתם העתירה לדיון נוסף טומנת בחובה טענות המתייחסות לחקיקה החדשה בתחום הרישיונות למוניות ויישומה.
נהגי המוניות טוענים, כי החקיקה החדשה יצרה שחיתות וספסרות במתן רישיונות הסעה וכל זאת "בחסות עיניו העצומות של משרד התחבורה. מדובר במקרה קלאסי שבו חידוש חקיקתי מקים צורך חיוני מדרגה ראשונה בהתערבותו המיידית של בית המשפט הנכבד, וזאת על-מנת לתקן עיוותים אשר כלל לא היו נר לרגלי המחוקק בבואו להסדיר את ענף מוניות השירות", כתבו עוה"ד בבקשה לדיון נוסף בעתירתם.
לטענתם, פסק הדין של בג"צ ניתן במספר עתירות אשר אוחדו יחדיו, ולכן לא מן הנמנע כי איחודן של כל העתירות הוציא את העוקץ מחומרת הפרשה ועמעם את גודל הפגיעה של העותרים.
