חברת החשמל סיימה את הרבעון השני של השנה עם הפסד של 320 מיליון שקל, לעומת רווח של 117 מיליון שקל שרשמה בתקופה מקבילה אשתקד. במחצית הראשונה של השנה, צברה החברה הפסד עתק של 805 מיליון שקל.
הכנסותיה של החברה ממכירת חשמל ברבעון השני, הסתכמו ב-5.3 מיליארד שקל. זאת לעומת מכירות בתחום החשמל בהיקף של 5.1 מיליארד שקל, שרשמה החברה בחודשים ינואר-יוני 2001. מדובר בעלייה של 4.6% שצברה החברה, בעקבות גידול של 2.73% בצריכת החשמל שהסתכמה במחצית הראשונה של 2002 ב-18.6 מליארד קוט"ש.
יו"ר חברת החשמל, אלי לנדאו והמנכ"ל, יעקב רזון תולים את עיקר האשמה להפסדים ב: "הפסדי הכנסות כתוצאה מדחיית של העלאת תעריפי החשמל, שהיתה צריכה להתבצע בתחילת השנה לחודש יוני". על הדחייה החליטה הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. הם הדגישו, כי דחייה זו מנעה מהחברה הכנסות בהיקף של 350 מיליון שקל ותרמה 200 מיליון שקל להפסד.
כמו כן, מציינים השניים, כי מתחילת השנה חל פיחות ריאלי של 5.5% שגרם לגידול בעליות המימון של החברה, ובכך תרם עוד 300 מיליון שקל להפסדיה. השניים מסרו, כי נכון להיום, מרבית מהפסד זה (240 מיליון שקל) נמחק, כתוצאה מייסוף ריאלי של שער השקל בחודשיים האחרונים.
עיקר ההפסד, נגרם לדברי מנהלי חברת החשמל, בשל ירידת מחירי השוק לאגרות החוב הממשלתיות וקופות הפיצויים, שבהם מושקעים מרבית כספי הפנסיה של עובדיה. השניים מעריכים, כי הפסדים אלה יתבטלו עד למועד פירעון האג"ח, מאחר והחברה איננה מתכוונת לממש את האיגרות עד למועד הפדיון. סעיף זה, לדבריהם, תרם 250 מיליון שקל להפסד.
לרשמית הגורמים להפסד מוסיפים מנכ"ל ויו"ר חברת החשמל גם את החלטת המדינה להפעיל מקדמי התייעלות בשיעור של 2.9% בממוצע, במקום מקדמים של 2% שהונהגו בחברה עד לאחרונה. מדובר במקדמי התייעלות על כל הרכיבים (למעט דלקים), שישולמו רטרואקטיבית, החל משנת 2000. החלטה זו גרמה לדבריהם, לשחיקת נכסי הפיקוח שאושרו בעבר על-ידי הרשות, בסך של 250 מיליון שקל. זו תרמה להפסד לטענתם, סכום של 160 מיליון שקל נוספים.
לכל אלה מצטרפת עלות הפרישה המוקדמת של עובדים בחברה בהיקף של 200 מיליון שקל, שעלתה לחברה 120 מיליון שקל. זו תתבטא להערכתם בדוחותיה של חברת החשמל לשנת 2003, בחיסכון בהוצאות.
לדברי רזון, "תוכנית הפרישה היא צעד שמיועד להשיג חיסכון. זהו צעד ראשון של כל תוכנית פרישה, עולה כסף, אולם תוצאותיה הן התייעלות. חברת החשמל לא נמצאת במסלול הפסדים".
הוא הוסיף העניין תנאי הפרישה לעובדים, "לא דרשנו העלאת תעריפים כדי לממן את עלויות הפרישה המוקדמת לפנסיה".
ההפרשות של החברה בתקופת הדוח, להתחייבויות לפנסיונרים שלה, הסתכמו ב-270 מיליון שקל. זאת לעומת הוצאה של 9 מיליון שקל בנושא זה, בתקופה המקבילה. הוצאות התפעול של החברה, גדלו ב-8.5% לסכום של 1.5 מיליארד שקל. כמות החשמל שמכרה החברה גדלה ב-2.7% ל-494 קוט"ש, אך ההוצאה הממוצעת לכל קוט"ש שמכרה, גדלה ב-5.5%.
לסיכום פרק ההסברים לתוצאות הגרועות של החברה, מסביר המנכ"ל, רזון, כי החברה מאמינה שניתן היה למצוא דרך לפרוש את הסכום שהוצא בגין פרישת העובדים, מבלי לרשום אותו מיידית בדוח הרווח וההפסד. רזון מעריך, כי החברה תסיים את השנה בהפסד ותעבור לרווח ב-2003.
חברת החשמל מדווחת עוד, כי חודש השיא של צריכת החשמל במחצית הראשונה של השנה, היא חודש ינואר, בו נרשמה צריכה של 8,500 מגוואט. היכולת הזמינה של החברה לייצור חשמל באותה עת, עמדה על 9,442 מגוואט. באותה התקופה בשנה בעברה, נרשמה צריכה של 7,370 מגוואט בלבד. היכולת הזמינה של החברה לייצור חשמל אז, עמדה על 8,594 מגוואט.
ההכנסה הממוצעת של החברה לקוט"ש בששת החודשים הראשונים של השנה, עמדה על 28.66 אגורות. זאת לעומת הכנסה ממוצעת של 28.15 לקוט"ש במחצית הראשונה של השנה - אשתקד. ההפרש בהכנסות המתואמות של רשמה החברה כתוצאה מגידול ריאלי בתעריפים עמד על 95 מיליון שקל. עלות המכירות של החברה בתקופה זו, עמדה על 3.2 מיליארד שקל, לעומת 3.1 מיליארד שקל בחודשים ינואר-יוני 2001.
