סקר רבעוני של חברת מיטב, מצביע על כך מנהלי הקרנות מעדיפים את מניות היתר על פניהן של מניות מדד ת"א 100. בסקר נבדקו אחזקות של 9 מנהלי קרנות גדולים: לאומי-פיא, פק"ן, להק, פסגות, אילנות-דיסקונט, דיקלה-הבינלאומי, עמדה-המזרחי, אנליסט ואי.בי.אי.
על-פי מיטב, סך המניות המוחזקות ב"תיקי המנהל" של ה-9 הללו, מהווה כ- 80% מסך המניות המוחזקות על-ידי כל קרנות הנאמנות בישראל. מטרת הבדיקה הינה כפולה. האחת - לעמוד על ההבדלים בהעדפות של מנהלי קרנות שונים, כלפי מניות ת"א 100, לעומת מניות היתר. השניה - לאתר את המניות הספציפיות שבהן מנהלי הקרנות ביצעו פעילות זהה: הגדלה, הקטנה או "פתיחת פוזיציה".
מיטב מצאה, כי 5 הגופים הגדולים ביותר בניהול כספים המושקעים במניות (כולל השקעות בחו"ל) הם: לאומי - פיא: עם תיק מניות כולל של כ- 1.1 מיליארד שקל, ואחריו אילנות דיסקונט ופק"ן: עם כ-900 מיליון שקל כל אחת. במקום הרביעי ניצבת: פסגות עם תיק מניות של כ-800 מיליון שקל, ובמקום החמישי: להק עם תיק מניות כולל של כ-500 מיליון שקל.
מומחי "מיטב" מציינים, כי סדר זה אינו חופף את גודל הנכסים הכולל שמנהל כל אחד מהגופים. הדוגמא הבולטת ביותר לכך, היא קרן להק, הנמצא במקום החמישי מבחינת גודל התיק המנייתי שלה, בעוד ובמקום הראשון בהיקף הנכסים הכולל שהיא מנהלת. מה שיוצר את ההבדלים האלה, הוא על-פי מיטב, היקף נכסי הקרנות השקליות, שבניהול כל אחד מהגופים (גבוה במיוחד אצל להק).
מנהלי הקרנות על-פי ממצאי מיטב, נותנים העדפה למניות ת"א 100 על פני מניות היתר. זוהי העדפה ברורה וטבעית הנובעת מהרצון להשקיע במניות סחירות יותר, מאופי הקרנות שבניהולם, ומאופי ההיצע של המניות הקיים בשוק. יחד עם זאת, מציינים מומחי מיטב, כי שיעור האחזקה של מנהלי הקרנות אינו תואם את החלוקה בשוק המניות. זה מתפלג בין כ- 83% מניות ת"א 100 וכ- 17% מניות היתר. (נכון לסוף יוני 2002). לעומת זאת, בתעשיית קרנות הנאמנות, ההתפלגות הינה: 76% מהכספים מושקעים במניות ת"א 100 ו- 24% במניות היתר.
השוואת נתוני סוף הרבעון השני של 2002 לסוף הרבעון הראשון של 2002, מלמדת על מגמה של יציבות בהתפלגות האחזקות. ממצאים אלה מלמדים, כי מנהלי הקרנות העדיפו לא לבצע פעילות משמעותית במהלך הרבעון השני של 2001. ממצאים דומים התקבלו גם ב- 3 הרבעונים הקודמים, ובעצם, מאמצע שנת 2001 אנו רואים כי מנהלי הקרנות מעדיפים לא לבצע פעילות משמעותית בתקופה רבת טלטלות בשווקי ההון בעולם בכלל ובארץ בפרט.
בנוסף, רמת הסחירות הנמוכה בשוק אינה מאפשרת ביצוע מהלכי שינוי ניכרים.
במיטב מציינים, כי ישנם הבדלים בהתייחסות של מנהלי קרנות שונים להשקעה במניות ת"א 100, לעומת מניות היתר. חלק מהבדל זה נובע לדעתם, ממבנה ומאופי הקרנות שבניהול כל אחד מהם. למשל: קרן מעו"ף אוטומטית-טכנית גדולה, וכיו"ב. על כך גם משפיעה תפיסתם האסטרטגית של מנהלי הקרנות. מי שבולט במיוחד בהעדפת מניות ת"א 100, על-פני מניות היתר בתיק המנהל שלו, הוא אילנות דיסקונט ( 95% לעומת 5% ). "פחות שמרנים" הינם מנהלי פיא ( 72% במניות ת"א 100 ו- 28% במניות היתר). פסגות ממשיך את הקן הזה (61% במניות ת"א 100 ו- 39% במניות היתר).
במיטב מציינים כי בולטת תופעה, בקרב 30 מנהלי הקרנות האחרים, רובם פרטיים שהשקיעו ברבעון השני של השנה 69% במניות ת"א 100 לעומת 31% במניות היתר. מומחי מיטב מעירים, כי תמונת מצב זו לא נובעת בהכרח מרצונם של מנהלי הקרנות אלא. זהו מצב שנוצר בשנתיים האחרונות, נוכח פדיונות בקרנות והעדר סחירות בשוק מניות, מצב שמקשה לעשות שינויים יזומים. האחוז הגבוה של אחזקה במניות יתר מוסבר בכך, שמדובר ברוב המקרים בקרנות המנוהלות על-ידי ברוקרים פרטיים וקטנים. לפיכך, גמישות הפעולה שלהן והאפשרות שלהן להשקיע במניות "קטנות", גבוהה הרבה יותר.
בדיקת מיטב ביקשה לאתר את השינויים העיקריים, שחלו באחזקות המנייתיות הספציפיות של מנהלי הקרנות הגדולים, במהלך הרבע השני של שנת 2002. השיטה הינה לבדוק את השינוי היזום באחזקות הקרנות בהון הרשום למסחר של החברה. באופן כזה, מנוטרלים השינויים שחלו בשערי המניות (עליית משקל וירידת משקל של מנייה מסוימת עקב עליית שערה או ירידת שערה באופן יחסי למניות אחרות). מהבדיקה מתברר, כי בשורה ארוכה של מניות, פעלו 3 המנהלים של 3 הבנקים הגדולים באותו כיוון. ב-23 מתוך 100 מניות ת"א 100, פעלו כל השלושה באותו כיוון: הקטנה. זו כמובן, תוצאה של פדיונות מתמשכים בקרנות הנאמנות.
