הוגשה בקשה לדיון נוסף על ועדת וינוגרד

עוד לא נאמרה המילה האחרונה בעניין ועדת וינוגרד. התנועה למען איכות השלטון בישראל הגישה (יום ג, 5.12.06) לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף בפס"ד של שבעת שופטי בג"צ, אשר דחו ברוב קולות את עתירת התנועה לביטול ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה.

לטענת התנועה, פסה"ד שניתן בשבוע שעבר (ה', 30.11.06), מהווה הלכה חדשה, המעוררת קשיים משפטיים ומשמעויות ציבוריות מרחיקות לכת, המצדיקות דיון נוסף בעתירה. סיבות אלו, לדברי התנועה, "כל אחת בנפרד וקל וחומר במצטבר, מקימות הצדקה עניינית לקיומו של דיון נוסף."

בנוסף, דורשת התנועה מנשיאת בית המשפט, השופטת דורית ביניש, כי תורה על שמיעת טענות בעל-פה בבקשה זו, וזאת במועד דחוף ומוקדם ככל האפשר. הסיבה לכך, לדברי התנועה, היא כי בינתיים ממשיכה ועדת וינוגרד לפעול, ויוצרת בכך פגיעה קשה באמון הציבור, בתוצריה, במערכת הציבורית עצמה, וביכולתה לשקם את "מערכות השלטון הקורסות ולהכשיר את מדינת ישראל לסכנות הקיומיות הניצבות בפתחה."

פסק הדין המדובר, עליו מוחה התנועה, קבע על חודו של קול שלא להורות להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הכשלים במלחמת לבנון השנייה, וכי אין עילה להביא לבטלות החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה בראשות השופט (בדימ.) אליהו וינוגרד. ברוב דחוק של ארבעה שופטים מול שלושה נדחתה העתירה שהוגשה על-ידי עמותת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון.

הבקשה לדיון הנוסף הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב ודפנה קירו כהן. לדבריהם, הלכת פסק הדין הינה חדשה, שכן, מדובר בפעם הראשונה שבה נדרש בית המשפט לפרשנותו של סעיף 8א לחוק הממשלה שהוסף אך לפני שלוש שנים. סעיף זה קובע את היקף הסמכות של ועדת בדיקה ממשלתית אשר קמה מכוחו.

בנוסף, טוענת התנועה, כי בית המשפט מכריע, הלכה למעשה, גם בנוגע ליחס שבין ועדות חקירה ממלכתיות לבין ועדות בדיקה ממשלתיות, הכרעה שטרם נעשתה עד כה. לטענתם, לא בכדי התקבלה ההכרעה בפסק הדין על חודו של קול, ולמול ארבעת שופטי הרוב, עמדו שלושת שופטי המיעוט, ודעותיהם נחלקו בדיוק בנוגע לשאלת פרשנותו של סעיף 8א, והיקף סמכותה של ועדת בדיקה ממשלתית אשר קמה מכוחו לבדוק אירועים בסדר גודל של אירוע מלחמה.

בכתב הבקשה מונה העמותה שלושה טעמים מדוע הלכת פסק הדין הינה קשה: ראשית, טוענת העמותה, כי המשמעות המעשית של הלכת פסק הדין, שקולה במידה רבה לביטולו של חוק ועדות חקירה ו"תפילת אשכבה" לוועדת חקירה ממלכתית לבחינת אירועים בעלי חשיבות ציבורית חיונית, מכוחו. הסיבה, לפי התנועה, נעוצה בכך ש"אם גם באירועים בעלי חשיבות ציבורית חיונית, שבלב סמכותה של ועדת חקירה ממלכתית, הכריע בית המשפט כי יש לממשלה סמכות להקים ועדת בדיקה ממשלתית, הרי שהלכה למעשה נסתם הגולל על האפשרות כי אי פעם ראש ממשלה יבחר בדרך המלך והיא חקירה על-ידי ועדת חקירה ממלכתית." לפי התנועה, לא הוצג כל טעם ענייני לבחירה בוועדת הבדיקה הממשלתית על פני ועדת החקירה הממלכתית.

שנית, גורסת התנועה שהלכה זו הינה הלכה קשה אשר נוגדת חזיתית הן את לשונו המפורשת של סעיף 8א לחוק הממשלה וחוק ועדות חקירה והן את תכליתו של סעיף 8א לחוק הממשלה.

שלישית, לפי התנועה, הלכה זו יוצרת, הלכה למעשה, הפחתה משמעותית בשתי דוקטרינות בסיסיות, מוכרות וזאת הן בנוגע לכלל האוסר על המצאות במצב של ניגוד עניינים והן בנוגע לאמון הציבור במערכת השלטון והנפקות הנגזרת מאי אמון שכזה.

לסיום, מפרטת העמותה כי "הלכת פסק הדין הינה חשובה, בהיותה נוגעת להחלטות הניצבות במרכז סלע קיומנו, ובעלות השפעה גורלית על בטחונה וקיומה של מדינת ישראל. הלכת פסק הדין המאפשרת לממשלה לבחון אירוע לאומי גורלי כל כך באמצעות כלי בדיקה מוחלש, הלוקה, בין היתר, בפגם מרכזי והוא כי הנחקרים - ראש הממשלה והשרים המבצעים - ממנה את החוקר, ולמעשה מוכתב האופן שבו יתנהלו מהיום והלאה חקירות של אירועים בסדר גודל של מלחמה בישראל."

בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר, תמכו השופטים אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואליקים רובינשטיין בהקמת ועדת חקירה. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, והשופטים אשר גרוניס, סלים ג'ובראן ואסתר חיות התנגדו. המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, כתב בפסק דינו, כי "אין חולק בדבר הצורך לבחון את אירועי המלחמה, שהותירה רישום טראומטי בלב האומה. אף הממשלה עצמה הגיעה למסקנה זו." אולם, הוא קבע כי אין עילה משפטית להתערבות, שכן החלטת הממשלה לא חרגה ממתחם הסבירות. בפסק הדין כתב, כי "השאלה אם ראוי היה להקים ועדת חקירה תחת ועדת בירור היא שאלה מן התחום הציבורי, אשר לא לנו להכריע בה".

השופטת פרוקצ'יה, לעומת זאת, כתבה כי "ועדת הבדיקה אינה האמצעי המתאים לעסוק בעניין שלשמו הוקמה. לדבריה, הוועדה נמצאת בתחילת עבודתה, וביטול מינויה אינו כרוך בירידה לטמיון ובמשאבים רבים." השופטת קבעה כי נפל פגם מהותי בהליכי הקמת הוועדה, פגם היורד לשורש העניין וגובר על מדיניות אי-ההתערבות מצד בית המשפט העליון בהחלטות ממשלה בעיות אופי מדיני-פוליטי.

כאמור, בשבוע שעבר הוחלט לדחות את העתירה על חודו של קול. כעת נותר לחכות ולראות מה יעלה בגורלה של הבקשה לדיון הנוסף, ובמידה ויחליטו לקבלה, אלו שופטים יישבו בהרכב בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.