עורך היומון הפופולארי במצרים "אל אהראם" ויו"ר איגוד העיתונים הערביים, איבראהים נאפי, הוזמן לבית הדין על-ידי רשויות פאריז, צרפת.
נאפי מואשם בהסתה, באנטישמיות וגזענות בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון לפני כשנתיים. המאמר פורסם ב-10.10.00 תחת הכותרת "מצת היהודים עשויה מדם של ערבים", ונכתב על-ידי העיתונאי עדאל חמודה. במאמר הוצאה דיבה רעה נגד קהילת יהודי דמשק, אשר נטען נגדם כי אלו רצחו כומר ועוזרו כדי לשמור את דמם לעשיית מצות בפסח.
רשויות צרפת החליטו לחקור את השתלשלות העניינים, זאת לאחר שכ-1100 כתבי עיתונות, שפורסמו על-ידי העיתונאי חמודה הופצו בצרפת. העתירה הוגשה על-ידי "הליגה הבינלאומית נגד גזענות ואנטישמיות" (LICRA) בצרפת.
עורך דינו של נאפי, ביקש מבית המשפט בצרפת לדחות את השימוע שנקבע לפני כחודשיים (9.8.02) ולהסמיך את מערכת המשפט במצרים לנהל את החקירה. הבקשה התבססה על הסכם מצרי-צרפתי שנחתם במרץ 1982. לבסוף הוחלט כי בעקבות מצבו הבריאותי של עורך העיתון נאפי, ידחה השימוע והוא יערך בקהיר על-ידי שופט צרפתי.
תגובות בתקשורת הערבית
בתקשורת הערבית פורסמו ביטויים חריפים בעקבות המקרה כולו והוצפו הכותרות הבאות: "טרוריזם אינטלקטואלי", "משבר לחופש הביטוי", "התקפה ציונית נגד העיתונות המצרית", "סחיטה על-ידי הלובי הציוני בצרפת" ואף, "עלבון לתקשורת הערבית כולה".
כמו-כן, האשימו העיתונים במצרים את הלובי הציוני בניסיון "להשתיק (את הערבים) ולמנוע גילוי של גזענים (ישראליים) ופעולות טרור נגד העם הפלשתיני". עוד צוין בעיתונות, כי הערבים לעולם לא יכולים להיות מואשמים באנטישמיות מכיוון שהם עצמם מהגזע השמי.
המקרה ספג ביקורת קשה לא פחות בתקשורת בצרפת. אלו טענו כי התביעה נגד נאפי מהווה הפרעה לעניינים הפנימיים במצרים וקראו לבטל את התביעה.
שמות קשורים
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
