שליחה לדבר עלייה

היא אחראית על טרנספר של יהודים רבים. את העובדות אין היא מכחישה. יתר על כן, זו גאוותה ובכך גם נמדדת הצלחתה. ליאן סלע, שליחת העלייה של טורונטו לא נחה לרגע במשימתה להעלות יהודים רבים ככל האפשר לישראל.

אישיותה מקרינה חיוניות ומרץ בלתי נדלה ובהתלהבות נעורים היא יודעת לקשור קשרים עם בני הקהילה הישראלית והיהודית ולשווק את העלייה לישראל בדרך מסבירת פנים ומזמינה אף לאלה שעזבו את הארץ ונושאים עימם משקעים. אי אפשר שלא ליפול בקסמה של ליאן הנשואה לניר, מנהל הבית הישראלי, ואם לנילי ומיקה. הסוד היא ממתיקה באוזנינו היא הגישה האנושית וה"דוגרי" הישראלי, המסיר מחסומים ולא משאיר את השומע אדיש.

השיחה עם ליאן הייתה מרתקת ומהנה. מעין משחק טניס, המנוהל בחבטות מהירות של שאלה ותשובה. כך היא ליאן. מחושבת, ויודעת להשיב במכת בזק על כל שאלה כמו גם על כל פרובוקציה. ל'שלום טורונטו' היא מספרת בדרכה המיוחדת על תפקידה, שאיפותיה ופכים קטנים מחיי היומיום של הקהילה.

מה המדד להצלחה בתפקידך כשליחת העלייה?

בתוקף תפקידי אני פונה הן למהגרים הישראלים והן לקהילה היהודית הוותיקה. אינני מצפה לראות את כל הקהילה היהודית קמה ועולה לישראל. מדובר בתהליך ארוך של הסברה וחשיפה נכונה של ישראל לקהל היעד, ולעיתים ההתמקדות היא דווקא בדור הצעיר, היכול להשפיע על המשפחה כולה. במידה מסוימת יש הישג גדול יותר להביא מהגרים ישראלים לחזור לישראל מאשר לשכנע יהודים ילידי קנדה לעלות לארץ. עצם ההתגברות על משקעי העבר וההתנגדויות היא אתגר בפני עצמו.

כיצד ניתן להתגבר על ההתנגדויות?

אני ערה לכל החסרונות והמגרעות בישראל. דבר לא נעלם גם מעיני הקהילה היהודית המגלה עניין רב בנעשה בישראל. לא ניתן לייפות בצורה מלאכותית את המציאות הקיימת, שכן האמינות שלי עלולה להיפגע. הדרך הנכונה להתמודד עם האתגר הזה היא להתבונן בחצי הכוס המלאה ויש לא מעט במה להתגאות בישראל כמדינה דמוקרטית. את מעשי השחיתות ניתן להציג כחולשתה של המדינה, אך באותה מידה ניתן מנקודת מבט מציאותית לראות בעצם החקירה של דרג המנהיגים את כוחו של שלטון החוק בישראל וחוסנה של הדמוקרטיה. מעטות המדינות, המסוגלות לטפל בצורה פתוחה וחופשית לעיני כול בנושאים טעונים כל כך. מול החסרונות אני מציגה את היתרון האדיר בתחושת הזהות היהודית הכול כך ברורה ומובנת מאליה בישראל וכמובן הערבות ההדדית, שאין לה אח ורע במדינות אחרות.

האם ישראל יכולה להיות חלופה לקנדה השלווה והבטוחה?

התחרות בין ישראל לקנדה בלתי אפשרית מלכתחילה אם בוחנים את שתי המדינות ע"פ קריטריונים של איכות חיים של העולם המערבי. יחד עם זאת, אם מכניסים את המרכיבים של הרוח, הזהות והחינוך היהודי המשוואה כולה משתנה. אראה ברכה בעשייה ככל שיגדל מספר העולים, אשר ימצאו בישראל בית טבעי ומתחרה ראוי אפילו לקנדה. הפדרציה היהודית מגישה סיוע רב בתחום זה ועל כך אני אסירת תודה בשם הסוכנות היהודית, שהיא הגוף היחיד המורשה לסייע ליהודים בגולה לעשות עלייה. הייתי רוצה לראות בהקמת ועדת עלייה מטעם הפדרציה היהודית שתפעל במשותף עם משרד העלייה, ואז אדע שהעלייה הפכה להיות חלק מהותי ובלתי נפרד מהקהילה. חשוב לציין, שקיימים גופים רבים, המסייעים רבות לעלייה ובהם AACI ו"נפש בנפש".

כיצד נראה סדר היום שלך?

ראשית צריך לדייק ולומר סדר היום והלילה. שליחת עלייה כשמה כן היא. זו שליחות לשמה המלווה אותי לאורך כל שעות היממה. הפניות אלי מתבצעות בכל שעה וגם באירועים בהם אני נוטלת חלק. שעות הערב והלילה השקטות הן לעיתים קרובות השעות הפוריות ביותר להעלות רעיונות חדשים ויצירתיים. בשעות העבודה אני עורכת ראיונות עם אנשים הבוחנים אפשרות לעלות לישראל. בשיחות עם המועמדים אני מבררת ראשית את הסיבה לרצונם לעשות עלייה, לומדת היטב את מצבם ומתכננת יחד איתם את תהליך העלייה תוך תיאום ציפיות למציאות בישראל ובניסיון לסייע בידם להיקלט בחברה החדשה ללא זעזועים ככל האפשר.

במקביל אני מטפלת בעולים הנמצאים כבר בתוך תהליך העלייה ומנסה להקל את התהליך הבירוקראטי ולסייע בעבודת הניירת. מעבר לכך, אני יוזמת ומשתתפת באירועים, שמטרתם להטמיע את המודעות לעלייה לארץ ויוצרת בסיס לשיתוף פעולה עם גורמים שונים. מכיוון שאני שליחת העלייה היחידה בקנדה אין מנוס מלטוות קשרים עם הקהילות השונות ברחבי קנדה.

באלה פרויקטים את מתמקדת בעבודתך השוטפת?

בימים אלה אנו משיקים את מרכז המתנדבים של טורונטו, שיפעל תחת קורת הגג של שותפות 2000. כשאני אומרת אנו, אני מתכוונת למשרד העלייה ולפדרציה היהודית, הנרתמת בכל מאודה לסייע לפרויקט זה תחת הנהגתו של טד סוקולסקי, המייחס לעלייה ולתמיכה בעיר אילת מקום מרכזי בסדר החשיבות והעדיפויות של הפדרציה. כל אחד מבני הקהילה המעוניין להגיע לישראל לצורך התנדבות או לשם "טעימת" החוויה הישראלית, אנו נסייע לו למצוא מקום עבודה בהתאם לתחום העניין שלו.

ניתן להתנדב במסגרת זו לבתי החולים באילת, לשירותי ההצלה בעיר ואפילו לרכוש ניסיון מקצועי לאחר השלמת ההשכלה האקדמית באוניברסיטאות בקנדה. ואתן דוגמה. בחור צעיר כבן 22 נסע בקיץ האחרון להתנדב לכיבוי האש באילת. הוא התאהב בעיר ובעבודה והפך לחביבם של הכבאים שאימצו אותו ועודדו אותו לעלות לישראל.

באלה סיפורים אישיים מעניינים נתקלת בפעילותך?

אישה צעירה באמצע שנות העשרים לחייה, בת להורים ישראלים, הגיעה למשרד עם אימה ובקשה לקבל פרטים על תהליך העלייה. חקרתי ודרשתי לגבי מניעיה לעלות לישראל ובדיעבד הסתבר לי, שהשאלות פתחו פצעים ישנים ביחסי האם והבת, אשר הדחיקה כעסים על הוריה, שהביאו אותה בגיל צעיר לקנדה. במקרה אחר, יהודי כבן 60 פנה למשרד העלייה ובקש לעלות לישראל ללא קבלת כל זכויות או הטבות. הוא הסביר, שאינו רוצה לקחת דבר מן מהמדינה אלא רק לסייע.

ויש גם סגירת מעגל. זוג שהכיר בארץ ישראל בימי מלחמת העצמאות עושה כרגע את ההכנות האחרונות לקראת עלייה לישראל ואיחוד מחדש עם בני המשפחה החיים בארץ. קיימת מגמה ההולכת ומתרחבת של בני זוג מעורבים (קנדי/ת וישראלי/ת) החוזרים לישראל. כרבע מאוכלוסיית העולים המגיעה למשרד בטורונטו הינם ילדי ישראלים העושים עליה תחת הסטאטוס של "קטין חוזר" או "אזרח יליד חו"ל" והם נהנים מזכויות רבות, כולל סל קליטה מורחב.