תוחלת חיים ארוכה יותר וזיכרון קצר יותר בעקבות מחלת אלצהיימר היא בעיה הולכת וגדלה באמריקה, נתונים הנתמכים בדוח שפורסם השבוע על-ידי איגוד האלצהיימר, המראה עלייה של 10% בשכיחות המחלה ההרסנית מאז הערכות שנעשו לפני חמש שנים.
אחוז זה מתייחס ליותר מ-5 מיליון אמריקנים החיים עם אלצהיימר, מספר התומך בתחזיות המתפרסמות חדשות לבקרים לגבי מגיפת הדימנציה המתעוררת בעקבות הזדקנות האוכלוסיה.
הדוח מגלה כי אמריקה תעמוד בפני עלייה עצומה בשכיחות מחלת האלצהיימר ברגע שילדי ה"בייבי-בום" (כינוי לאדם שנולד בתקופת ה"בייבי בום", בייחוד בשנים שלאחר מלה"ע השנייה) יגיעו לגיל 65 בשנת 2011. הגיל הוא גורם הסיכון הגדול ביותר וההתקדמות הרפואית בטיפול במחלות לב, סרטן ומחלות אחרות היא התורמת העיקרית לעלייה בתוחלת החיים.
אלא אם יגלו מדענים מרפא למחלה, כ-7.7 מיליון בני אדם צפויים לסבול מהמחלה עד שנת 2030, על-פי הדוח. בשנת 2050, המספר עלול להגיע ל-16 מיליון.
סגן יו"ר האיגוד, סטיב מק'קוהל, אמר כי "אנו משאירים אנשים בחיים כך שיוכלו לחיות די זמן כדי לחלות במחלת אלצהיימר".
נכון לעכשיו, אחד מכל שמונה בני אדם בגיל 65 ויותר סובל מהמחלה בשלב המתון שלה, וקרוב לאחד מכל שני אנשים מעל גיל 85.
נתונים ממשלתיים שפורסמו בשנה שעברה מראים ירידה קטנה במספר מקרי המוות מרוב הגורמים המובילים למוות במדינה בין השנים 2000 ל-2004 - למרות שמספר מקרי המוות כתוצאה מאלצהיימר עלה ב-33%.
למרות זאת, הדוח מגלה גם כי בין 200,000 לחצי מיליון בני אדם מתחת לגיל 65 סובלים מהתחלה מוקדמת של אלצהיימר, או צורה אחרת של דימנציה. והממשלה דוחקת בחוקרים להעריך במדוייק את מספר הסובלים הצעירים. לדברי ד"ר ביל טיאס, ראש האיגוד הרפואי לאלצהיימר, "הנושא אינו מדווח דיו".
