כתובת אבן מימי בית שני ובה טקסט קדום הכולל ציטוט מהמקרא פוענחה באחרונה. כך מגלה הגיליון האחרון של
כתב העת המדעי "קתדרה" של יד יצחק בן צבי. מי שפיענחו את הכתובת שנחרטה על אבן גיר, הם המומחים לכתובות עתיקות - ד"ר עדה ירדני מהאוניברסיטה העברית ובנימין אליצור. אולם חלק מן הכתובת הוא בלתי קריא.
הכתובת נמצאת ברשות אספן העתיקות דוד יסלזון המתגורר בשוויץ. מדובר למעשה בפרסום ראשון של כתובת עברית שאורכה 87 שורות הכתובות בדיו על אבן גדולה. מקום מוצאה אינו ידוע לחוקרים. הטקסט מסודר בשני טורים, בדומה לספר תורה. הכתב הוא "כתב יהודי" של המאה הראשונה לפני הספירה, כפי שהוא מתועד בכתבי מגילות מקומראן, אך תוכן הכתובת וסגנונה שונים מהמצוי בכתבי המגילות מקומראן.
חלק מן הטקסט שחוק ורובו מקוטע מאוד. יש בו ציטוט מספר חגי (תרי עשר), בשינויים קלים, וביטויים מספר זכריה ומספר דניאל. בצידם יש ביטויים המופיעים במקורות מאוחרים יותר, כגון ספרות ההיכלות, פיוטים, תלמוד ומדרשים. כן יש בו ביטויים שאין להם מקבילות בכתובים הקיימים בימינו. התוכן אינו נהיר לחלוטין, אבל הביטוי 'כן אמר ה' אלהים צבאות אלהי ישראל', המופיע בטקסט פעמים רבות, בשינויים קלים, מזכיר את ספרות הנבואה. כן נזכרת בטקסט פעמים אחדות 'ירושלם'.
נראה כי הטקסט הוא למעשה נבואה המורכבת מאוסף של נבואות קצרות שהוכתבו לסופר. אולם הלשון דומה יותר ללשון חז"ל מאשר ללשון המקרא. כך למשל אין שימוש באות ו' לסימון זמני עבר ועתיד.
הנבואה כוללת ביטוי המרמז על אירוע היסטורי או עתידי - "דם טבחי ירושלם", היכול לרמז על אירוע קשה של טבח או לחלופין אירוע של הקרבת קרבנות בבית המקדש.
הטקסט כתוב בגוף ראשון, בפי מי שמזהה את עצמו כ'אני גבריאל'. החוקרים מעריכים כי אולי היתה הכוונה לגבריאל המלאך. כפי העולה מן הטקסט, המחבר היה מתומכי שושלת בית דוד, וייתכן שפנה אל מתנגדיו. אולם מכיוון שלא נתגלה עד כה טקסט דומה, קשה לקבוע את טיבו בוודאות.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
