ביהמ"ש המחוזי בתל אביב פסק (8.4.07) נגד מנהל מקרקעי ישראל וקבע כי עליו לשלם לשורה של רשויות מקומיות דמי השבחה. השופטת רות רונן קבעה כי יעוד קרקע נקבע על-פי השימוש שלה, ולא כל פרמטר אחר.

בפסק דינה בחנה השופטת רונן את חלקות המגורים בישובים החקלאיים. השופטת קבעה כי היעוד של אותן חלקות הינו למגורים ולא לחקלאות. לפיכך, יש לשלם בגין ההשבחה של הקרקע "חלף דמי השבחה", כפי שמקובל במקרים שבהם מושבחת קרקע המצויה בבעלות המנהל באזורים אחרים. העובדה כי הקרקע מצויה באזור חקלאי, אין בה כדי להביא להימנעות מתשלום זה.

בית המשפט דן במסגרת פסק דין הנפרש על פני למעלה מ-100 עמודים, בהבדלים שבין המנהל כבעלי הקרקע שעליה נבנים מבני מגורים, לבין מקרה שבו יזם פרטי הוא הבעלים. בעוד המנהל משלם 10% בגין שינוי יעוד של קרקע, מחקלאות לתעשיה או למגורים, הרי שיזם פרטי ישלם 50%. השופטת רונן פסקה כי אין מקום להבדלים אלו, וכי על המנהל לשלם חלף דמי השבחה בשיעור דומה.

קביעתו של בית המשפט הינה עקרונית ותקדימית. החיוב בתשלום חלף דמי השבחה נדרש גם במקרים שבהם רק חלק מהשטח משמש למגורים. במקרים כאלו, יש להבדיל בין חלקו של השטח המשמש למגורים לבין חלקו המשמש לחקלאות, ולשלם את דמי ההשבחה באופן יחסי.

בית המשפט החיל את החלטתו רטרואקטיבית, 7 שנים מלפני יום הגשת התביעות על-ידי הרשויות המקומיות. מנהל מקרקעי ישראל, חויב בשלב זה, בהוצאות בסך 50 אלף ש"ח. התיק נקבע להמשך דיון.

את הרשויות המקומיות ייצגו עוה"ד חורש, יולס, ברומר, מצגר, בלוזר, פרוכטר וזיילר. את המנהל ייצג עו"ד גרינבאום.