על-פי הגדרת הוראות משרד הביטחון, רכב רפואי הינו כלי רכב המוקצה לנכה הזכאי לכך, בהתאם להוראות המשרד. היחידה לשירותים רפואיים באגף השיקום שבמשרד הביטחון (להלן: היחידה הרפואית) אחראית לרמת הזכאות לרכב רפואי לנכה צה"ל. בשנת 2000 היו בשירות הנכים כ-7500 כלי רכב רפואיים, כך קובע מבקר המדינה בדוח שהגיש (53א) לכנסת (7.10.02)
הוצאות המשרד בשנת 2000 על רכב רפואי הסתכמו בכ-289 מיליון ש"ח. משרד הביטחון רוכש בממוצע בכל שנה כ-100 כלי רכב רפואיים, הנשארים בבעלות המדינה, ומסייע ברכישתם של כ-2000 כלי רכב רפואיים בבעלות הנכים.
אגף השיקום לא עדכן את ההוראה בנושא הרכב רפואי משנת 1989, ובפועל ניתנו לנכים במשך השנים זכאויות שונות לרכב רפואי אשר לא נכללו בהוראה; השינויים עוגנו במהלך השנים בטיוטת הוראה חדשה, אשר עד מועד סיום הביקורת לא קיבלה את אישור הגורמים המוסמכים במשרד.
בחודשים ינואר 1998 - אוקטובר 2001, מונו למשרת האחראי לנושא הרכב הרפואי שלושה עובדים - אחד שלא ניתן היה למנותו לתפקיד בקביעות, ושניים שלא התאימו לכך מסיבות שונות - למרות שבעל התפקיד מטפל בתקציב שנתי של כ-300 מיליון ש"ח בשנה; נמצאו 286 מקרים, שהאגף אישר זכאות לרכב רפואי לנכים שלא היו זכאים לכך בהתאם להוראה; אגף השיקום התבסס בקביעת מחיר הרכב על מחירון, שהתעריפים בו נמוכים מתעריפי המחירון הקבוע בהוראה.
לדעת משרד מבקר המדינה, משנמצא כי ההוראה הקיימת אינה מתאימה לדרישות, לבעיות חוזרות או לשינויים שחלו, על היחידה הרפואית ליזום שינוי ההוראה בהתאם לנהלים הקבועים בהוראת משרד הביטחון לעניין זה. כל עוד לא אושרה הוראה חדשה כנדרש, אין מקום לתת הטבות על יסודה.
משך תקופה ארוכה, עד אוגוסט 2001, נמצאו ליקויים בהתקשרות אגף השיקום עם שמאים. בבדיקת ההתקשרות של היחידה הרפואית עם השמאים עלו הממצאים כדלקמן:
- נמצאו מקרים שהשמאים העריכו כלי רכב של נכים ללא הפנייה בכתב מהיחידה הרפואית, כנדרש בהוראה;
- האגף התקשר מזה שנים ועד יולי 2001 עם שני שמאים בלבד, ומרבית העבודות נמסרו לאחד מהם;
- המערכת הממוחשבת להפניות הניתנות לשמאים אינה מאפשרת לאפיין את מהותם: שמאות, סיוע למכירת רכב או יועץ הנדסי, דבר הפוגע ביכולת הבקרה;
- במקרים שבהם מתקשה נכה למכור את מכוניתו הישנה מאפשר אגף השיקום לנכה למכור את הרכב בתיווכו של אותו שמאי, שהעריך מטעם אגף השיקום את שווי הרכב. אגף השיקום משלם לשמאי עבור שירות זה. במקרים אלו השמאי מצוי במצב העלול ליצור ניגוד עניינים.
ועדת החריגים לרכב רפואי פעלה בשונה מהקבוע בהוראה, בכל הקשור למבנה הוועדה ולסמכויותיה. בעשרות מקרים העניקה וועדת החריגים לנכים זכאות לרכישת מכוניות בעלות נפח מנוע גדול מזה שהיו זכאים לו לפי אחוז נכותם, על-פי הנהלים.
שילובו של אגף המכס בחישוב תשלומי המס בגין רכב רפואי, בעת החלפת הרכב לנכים גוזל משאבי כוח אדם מאגף השיקום ומאגף המכס, מטריח את הנכה ומסרבל את התהליך. נמצאו פערים בשיעור המס שהחזירו נכים שונים עבור אותם כלי רכב, שבאו לידי ביטוי באלפי ש"ח.
על אגף השיקום אשר שילם דמי ביטוח שנתיים למספר נכים שלא היה ברשותם רכב רפואי לחדול לאלתר מלעשות כן; לדרוש מנכים אלו להחזיר את הכספים שניתנו להם או לקזז סכומים אלו מסכומים אחרים המועברים להם; וכן לוודא באופן שוטף שהתשלומים הניתנים לנכים עבור ביטוח הרכב יינתנו רק לאחר שיאמת דבר רכישת הרכב, על-ידי הנכה.
אשר לכלי הרכב שבבעלות המדינה נמצא, כי אגף השיקום לא קיים פיקוח ובקרה על סוגי המכלולים המותקנים בהם, דבר שהתבטא במאות אלפי שקלים בחודש. המכלולים תואמים את המחירון המוסכם, אך אגף השיקום אינו בודק את טיב השירות שנתן הספק בפועל, אם בכלל.
יתר על כן, כלי רכב בבעלות המדינה, שכבר אינם בשימוש הנכים, שעבורם הם ניקנו ומוחזקים במאגר עד מכירתם, ניתנו לנכים שאינם זכאים לכך לפרקי זמן ארוכים, עד שנתיים. בבדיקה לא נמצא כל תיעוד שיש בו כדי להסביר מה היו הנימוקים שהביאו להחלטה להענקת כל הרכב לאותם נכים.
הכללים למתן רכב לנכה באופן חריג צריכים להיות מעוגנים בנוהל, ולפיו ההחלטה על כך תהיה בין היתר מתועדת בכתב, מנומקת, קצובה בזמן ומלווה בהוראות משלימות כגון התחייבות שהמשרד מטיל על הנכה לתקופה שהרכב נמצא ברשותו, וכן הפסקת תשלומי הביטוח עבור רכב רפואי.
כל האישורים וההפניות להקצאת כלי הרכב לנכים, ניתנו למנהל המאגר טלפונית בלבד ולא באופן ממוחשב או ממוספר. במצב זה לא מתאפשרת בקרה באמצעות התאמת החשבונית להפניה. אגף השיקום לא דרש מנכים אלו את כספי הביטוח שהוא שילם להם עבור רכבם הרפואי בעד התקופה שבה ניתן להם הרכב של המדינה.
משרד מבקר המדינה מעיר, כי המשרד מבצע תשלומים לספקים במיליוני ש"ח ללא פיקוח ובקרה נאותים, מצב שעלול לחשוף את המשרד לתשלומי יתר. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די בבדיקה המדגמית שמתבצע מנהל המאגר של סבירות החשבוניות שמגישים המוסכים, ובבדיקות כלליות של המוסכים. על אגף השיקום לוודא קבלת התמורה לתשלומיו באמצעות בקרה נוספת.
לסיכום:
אגף השיקום אחראי למתן זכויות של רכב רפואי לנכי צה"ל. סוגייה זו רגישה וכרוכה בהוצאה המסתכמת במאות מיליוני שקלים בשנה. הטיפול בנושא זה על כל מרכיביו, מחייב לפעול על-פי אמות מידה ברורות ועדכניות, המעוגנות בהוראות ובנהלים. כמו כן, לשמור על כללי מנהל תקינים וזאת בלי להערים קשיים מעבר לנדרש על הנכה ובלי לפגוע בניידותו.
אין לאפשר לנכים לקבל סיוע מהשמאי במכירת כלי רכב רפואיים כשהוא עצמו קבע את השמאות שלהם מטעם אגף השיקום, כדי להימנע ממצב של ניגוד עניינים. תשלומים לספקים המסתכמים במיליוני שקלים המתבססים על בדיקות סבירות החשבוניות המוגשות על-ידי המוסכים ובדיקות כלליות במוסכים, אין בהם די כדי להבטיח בקרה נאותה.
שילוב אגף המכס בתהליך רכישת הרכב לנכים, מסרבל את התהליך, גורם טרדות לנכה וגוזל משאבי כוח אדם מאגף המכס ומאגף השיקום. לפיכך מן הראוי שההתחשבנות בנושא המסים לרכב רפואי תבוצע באגף השיקום.
על אגף השיקום לוודא שהתשלומים הניתנים לנכים עבור ביטוח כלי הרכב, יינתנו רק לאחר שיאמת את דבר רכישת כלי הרכב על-ידי הנכה.
ההחלטה למתן רכב מדינה באופן חריג לנכים צריכה להיות מתועדת בכתב, מנומקת וקצובה בזמן. יש לקזז את תשלומי הביטוח שניתנו לנכים אלו עבור רכב בבעלותם בתקופה שבה הם מקבלים רכב מדינה.
