זיווה לוי מנתניה שכרה דירה ברמת פולג בנתניה בחודש אפריל אשתקד. קודם לכן פנתה לוי למתווך דקל גולדנברג שהראה לה שתי דירות. אחת הדירות מצאה חן בעיניה ולוי "סגרה" עסקה עם בעל הדירה ולא שילמה דמי תיווך לגולדנברג. זה תבע אותה בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה בסכום של 4,500 שקל.
לטענתו, לוי הגיעה למשרדו בעקבות מודעה בעיתון חתמה על הסכם ובחנה שתי דירות. בהמשך ביקשה להיפגש עם בעליה של אחת הדירות ה והבטיחה לגולדנברג שתשלם דמי תיווך ואין מה לדאוג. המציאות טפחה על פניו. לאחר שלוי שכרה דירה סירבה לשלם דמי תיווך בקובעה שגולדנברג לא היה הגורם היעיל בעסקה והוא מנסה להתעשר על חשבונה.
בכתב ההגנה הודתה לוי, שגולדנברג הראה לה את הדירה ששכרה אלא שלדבריה, ניהלה משא-ומתן ארוך עם בעל הדירה. "היו פערים בין הפרטים שמסר המתווך למציאות בפועל ורק הודות לפעולות שנקטתי נחתם חוזה השכירות".
בדיון בפני שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, גלית ציגלר, שהתקיים בחודש שעבר העיד בעל הדירה שאינו מכיר את גולדנברג ולא חפץ לקבל שירותי תיווך. "המשא-ומתן עם הנתבעת התנהל במשך שלושה שבועות עד חודש ובסופו של דבר נחתם חוזה בשינויים עליהם הסכמנו".
בפסק הדין כתבה השופטת ציגלר: "אין מחלוקת שהתובע הציג לראשונה את הדירה בפני הנתבעת והעובדה שבעל הדירה לא ביקש את שירותיו אינה מעלה ואינה מורידה מבחינה זו, שכן בעל הדירה אינו אמור לשלם עבור דמי תיווך אם לא קיבל או הזמין אותם". לדברי השופטת, מאחר והנתבעת פנתה למתווך שהציג, כאמור, בפניה את הדירה יש לבחון: "האם בשל הנסיבות שנוצרו לאחר מכן ולאור העובדה שהנתבעת ניהלה את מרבית המשא-ומתן עם בעל הדירה יש לפטור אותה מתשלום דמי תיווך". השופטת השיבה בשלילה וחייבה את לוי בתשלום דמי תיווך לגולדנברג. "החוק קובע כי מתווך זכאי לדמי תיווך במקום שהוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בין הצדדים, והפסיקה התייחסה לשאלה זו פעמים רבות, תוך קביעה שאין די בהיותו של המתווך חוליה בשרשרת הסיבתיות העובדתית, ויש צורך בהיותו 'גורם יעיל' בהתקשרות".
השופטת הוסיפה שלוי ניהלה משא-ומתן עם בעל הדירה כדי לזרז ולייעל את ההליך, "ובשל כך שבעל הדירה לא הכיר את המתווך והדבר היה נוח מבחינתה". לטענת השופטת, לוי הייתה מודעת לזכאותו של התובע לדמי תיווך והראייה שעדכנה אותו לאחר חתימת ההסכם. "פרשנות נכונה להיותו של מתווך גורם יעיל, צריכה להיות כזו שתאפשר לו למלא את תפקידו כגורם יעיל, ובשעה שמנטרלים אותו ופועלים מאחורי גבו, כפי שאירע במקרה זה, הרי שמרוקנים מתוכן את עבודתו ומסכלים את יכולתו לפעול במסגרת תפקידו". לוי חויבה לשלם לגולדנברג 3,453 שקל תוך 21 יום בתוספת 400 שקל הוצאות. השופטת שכחה לרשום שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.
