ערב חגיגות 40 שנה לאיחוד העיר מצביעים אנשי מכון ירושלים לחקר ישראל על כך שקצב הגידול של האוכלוסיה הערבית בירושלים כפול מקצב הגידול של האוכלוסיה היהודית. אוכלוסיית ירושלים מונה כיום כ-720,000 נפש, מהם 66% יהודים (475,100) ו-34% ערבים (245,000). בשנת 2020 צפוי הפער להצטמצם ל-60% יהודים לעומת 40% ערבים.
ערב יום ירושלים ולקראת הפקתו של ספר לציון 40 שנה לאיחוד העיר ירושלים, תחת הכותרת "אוכלוסיית ירושלים לאן?" מציגים במכון נתונים דמוגרפיים שמצביעים על המשך מגמת הירידה של הרוב היהודי בעיר. מי שמצמצמים בכל זאת את הפערים זו האוכלוסיה היהודית הדתית והחרדית המאופינת בקצב יילודה גבוה מאשר זה של הציבור הכללי.
מן הנתונים שנאספו ועובדו במכון עולה, כי בסוף שנת 1967 מנתה אוכלוסיית ירושלים 266,300. מאז היא גדלה בקצב מהיר, ובסוף 2005 היא מנתה 719,900 נפש - גידול של 170%. לצד הגידול באוכלוסיה, גדל גם שטח ההשתרעות שלה ונוצרה שכנות עירונית בין יהודים לערבים.
במהלך ארבעת העשורים שחלפו מ-1967, גדלה האוכלוסיה הערבית בקצב מהיר יותר מן האוכלוסיה היהודית. האוכלוסיה היהודית גדלה מ-197,700 נפש ב-1967 ל-475,100 נפש ב-2005 ואילו האוכלוסיה הערבית גדלה מ-68,600 ב-1967 ל-244,800 נפש ב-2005. בתקופה זו גדלה האוכלוסיה היהודית ב-140% ואילו האוכלוסיה הערבית גדלה ב-257%. קצב הגידול האיטי יחסית של האוכלוסיה היהודית, גרם לירידה בחלקה בעיר מ-74% ב-1967 ל-66% ב-2005.
במקביל עלה חלקה של האוכלוסיה הערבית מ-26% ל-34%. תחזית האוכלוסיה בירושלים צופה שאם יימשכו המגמות הדמוגרפיות הללו תמנה אוכלוסיית ירושלים בשנת 2020 - 958,900 נפש - %60 מהם יהודים ו-40% ערבים. נתונים אלה מעמידים את המציאות בירושלים בסתירה למדיניות הממשלתית המוצהרת מאז איחוד העיר, לשמור על הרוב היהודי בירושלים.
במכון ירושלים לחקר ישראל מגלים כי בעשור האחרון נע הגידול השנתי של האוכלוסיה הערבית בין 3% ל-4%. יוצא מכך שבעשור האחרון גדול קצב הגידול של האוכלוסיה הערבית ביותר מפי שניים מקצב הגידול של האוכלוסיה היהודית.
במכון מופעלים באחרונה צוותי חשיבה המגבשים הצעות, חלופות ופתרונות בתחומי המשפט והחוק, הדמוגרפיה, החינוך והתרבות בעיר, איכות הסביבה וכן בכל הקשור בהשקעה ובחיזוק הרוב היהודי בירושלים כחלק ממדיניותה המוצהרת.
