החלטה שהתקבלה היום (ג', 8.5.07) בבית הדין הארצי לעבודה מהווה בשורה עבור רופאים בשירות המדינה המשרתים במילואים. בית הדין קבע כי שכרו של רופא בשירות המדינה היוצא למילואים לא ייפגע, כולל הפרשות מעביד לקופות גמל.
מדובר בהפרשה מחלק משמעותי בשכרו של הרופא, רכיב 'עבודה נוספת', המשולם עבור תורנויות וכוננויות. חלק זה המשולם רק עבור עבודה בפועל אינו פנסיוני, וע"פ הסכם בין המעסיקים והרופאים, מפרישים בגינו לקופת גמל, 7.5% - הפרשת מעסיק, ו- 7.5% - הפרשת עובד.
לאחר מבצע 'חומת מגן' פנו לאוצר ארגונים המייצגים את הרופאים, ההסתדרות הרפואית בישראל וארגון הרופאים עובדי המדינה, בטענה כי המדינה לא הפרישה את חלק המעביד על 'עבודה נוספת' לקופת הגמל, עבור התקופה שבה שירתו הרופאים במילואים. הארגונים טענו כי "מלשון חוק הביטוח הלאומי ברור לחלוטין כי כוונת המחוקק היתה להבטיח כי לא ייפגע לחלוטין שכרו של העובד בעת צאתו למילואים, לרבות השכר העקיף".
בדיון שנערך בבית הדין הארצי לעבודה טענה המדינה באמצעות באי כוחה, עו"ד רחל שילנסקי ועו"ד טל מאירסון, כי הפרשת חלק המעסיק מ'עבודה נוספת' גורם נזק כפול שכן "תשלום בגין 'עבודה נוספת' בעבודתו הרגילה של הרופא, מותנה בעצם מהותו בעבודה נוספת בפועל. בהעדר ביצוע 'עבודה נוספת' בפועל בעת שירות המילואים, גורסת המדינה כי יוצאת היא חסרה פעמיים - הן בשל החיוב להמשיך ולהפריש לקרנות גם בתקופת שירות המילואים בגין 'עבודה נוספת' שלא בוצעה כלל, והן בשל כך שאינה זכאית לשיפוי עבור המשך ההפרשה לקרנות ברכיב זה, שיפוי לו היא זוכה כמעסיקתם של הרופאים עבור תגמול המילואים ששילמה להם". כיוצא מכך, טענה המדינה, היא פטורה מתשלום לקרנות.
על המדינה לשלם
בהחלטת בית הדין הארצי התקבלה עמדת ארגוני הרופאים, באמצעות באי כוחם, עו"ד אלינור אהרונסון ועו"ד ירון לסטרל. הרכב השופטים, הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד, השופטת ורדה וירט-ליבנה קבעו כי על המדינה להמשיך להפריש כבעבר את חלקה לטובת גופת גמל של הרופאים.
"תכליתו של ענף התגמולים למבוטחים המשרתים במילואים נועד להוות הבטחת הכנסה מלאה לעובדים הנקראים לשרת במילואים. ההכנסה של מבוטח המשרת במילואים אינה רק שכרו הרגיל של העובד אלא כל הזכויות הנלוות לכך, לרבות הפרשות לקופות גמל, קרנות השתלמות וכו', שנהוג לשלם כאשר הוא אינו משרת במילואים", כתב השופט אדלר.
הוא הוסיף כי המחוקק בחר שיטת חישוב לקביעת שיעור הגמלה בהתאם להכנסתו המלאה של המבוטח ולא לפי 'השכר הקובע' לצורך חישוב פיצויי פיטורים, או פנסיה, שהוא יותר מצומצם. "לכן נקבע כי התחליף לשכר שמקבל עובד שכיר המשרת במילואים יהיה 'שכר העבודה הרגיל' בשלושה החודשים שקדמו לשירות המילואים. הזכויות הנלוות מהוות אף הן חלק מהכנסתו של העובד המשרת במילואים. מכאן שכאשר עובד נאלץ להעדר מעבודתו בתקופת המילואים, זכאי הוא להמשך ההפרשות עבורו לקופות הגמל".
עוד נכתב בהחלטה כי "רכיב ה'עבודה נוספת' בהכנסה של הרופא הינו זכות נלווית המהווה חל מהכנסתו הרגילה של הרופא. על כן אין ספק כי מדובר בתשלום שנהוג לשלם ושכלול בהגדרת הבסיס להפרשות... יתירה מזו, רכיב זה משולם לרופא כחלק מהכנסתו בתקופה שהוא משרת במילואים". בית הדין הורה להחיל את ההוראה מתאריך 28.8.05, מועד שבו ניתן פסק דין בנושא, על-ידי בית הדין האזורי לעבודה.
משמעות רבה לקופה הציבורית
להחלטה זו משמעות רבה לקופה הציבורית שכן ייתכן ותגרור שרשרת תביעות מצד ארגוני עובדים נוספים כמו העובדים הפרה-רפואיים ועובדי מנהל ומשק בבתי החולים, המועסקים אף הם בשעות נוספות בתורנויות ובכוננויות ואשר מ 1.1.2001 חל עליהם הסכם קופות גמל על רכיבים פנסיוניים.
טענה מעין זו השמיעה המדינה. לטענתה, מדובר בהחלטה בעלת השלכות על כלל ציבור המעסיקים לרבות המדינה כמעסיקה. השופט אדלר השיב לטענה כי "כלל הוא שכל מקרה נדון לגופו ויוכרע על-פי נסיבותיו".
