נדחתה תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי

בית המשפט דחה את בקשתה של חברת אלון ע. מהנדסים וקבלנים לתביעה ייצוגית נגד בנק לאומי. החברה טענה שהבנק היה צריך לזכות את הלקוחות, וביניהם היא, בגין עמלה יחסית ששולמה על ידיהם לצורך הוצאת ערבות בנקאית מקורית מאחר שהערבות הוקטנה עוד לפני מועד פקיעתה.

ב-1999 שילמה חברת אלון לבנק עמלה בגין ערבות שהוצאה בשנה זו. בשנת 2000 הוקטנה הערבות, שפקעה תוך שנה אחת. על-אף השינוי בגובה הערבות לא קיבלה החברה החזר עמלה ועל-כן הגישה בקשה לתביעה ייצוגית. יצוין, כי טרם הגשת הבקשה תבע הבנק את החברה בגין אי תשלום יתרת חובות החברה. הסכם פשרה בעניין זה כלל סעיף לפיו "הצדדים מצהירים כי אין ולא יהיו להם כל תביעות ודרישות אחד כלפי השני בגין כלל החובות נשוא הסכם זה".

דומה היה כי המחלוקות בין הצדדים נפתרו, אך כאמור חברת אלון המשיכה ותבעה החזר יחסי של העמלה עבור הערבות שהוקטנה, זאת למרות שהערבות לא הופיעה כלל במסגרת הפשרה והיא פגה קודם לכן.
בדיון בבקשה לתביעה הייצוגית, טען הבנק, כי הסכם הפשרה אינו מאפשר לחברה לתבוע כעת בגין העמלה. מנגד טענה חברת אלון, כי ההסכם לא מביע כל רצון לוותר או למחוק חובות קיימים ועתידיים, אלא על מה שנחתם, כלומר - בהתאם לתדפיס החשבון נשוא ההסכם.

השופטת ד"ר דרורה פלפל, המכהנת כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, הסכימה בסופו של יום עם טענת הבנק שעל-פי הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, כמו גם עקב התנהלות החברה והעובדה שהערבות פגה,החברה אינה יכולה לתבוע בגין הפרשי העמלות. בנוסף קבעה, כי הבנק אינו מחויב לתקן הפרשי עמלות טרם שנת 2003, שכן בתקופה דנן לא הייתה קיימת מערכת אוטומטית להתאמת הפרשי העמלות ובנוסף קיצוץ עמלות לא היה חלק מתנאי הערבות, שכן בטופס הערבות לא נאמר במפורש כי הבנק יקטין את עמלת השירות הנגבית במידה והערבות תוקטן.

"שירותי בנקאות הם מוצר, כמעט ככל מוצר אחר. לקוח שיש לו קלפי מיקוח, יכול להוזיל את עלות המוצר לעצמו. לקוח שאין לו קלפי מיקוח, ינהגו עמו בדיוק לפי הכללים (אם יש) וגם החוזה. הנחיות המפקח על הבנקים, לא אמורות לקבוע בכל מקרה תעריף חובה שממנו לא ניתן לסטות לקולא, לפי שיקול דעת הבנק."

עוד הוסיפה השופטת, כי בזמן הסכם הפשרה לא היה צורך למנות את הערבות, כי זו כאמור פגה מן העולם. מעבר לאמור, אם היו לחברת אלון טענות בגין הכספים שחייב לה הבנק, היא הייתה צריכה להעלותן באותו המועד. אומנם השופטת פלפל ציינה, כי אכן אין כל התייחסות בהסכם הפשרה לעניין העמלה ולכן לכאורה מחוזקת טענת החברה כי הסכם הפשרה לא חל לגבי סוגיית הערבות, אך מאידך התביעה בגין העמלות הועלתה חמש שנים לאחר המעשה, מבלי שהשתנה למעשה דבר. השופטת מוסיפה ואומרת, כי גם אם לא ניתן לאמוד את דעת הצדדים, הרי שרוח הסכם הפשרה היא: "חביבי, הכול עובר חביבי" וגם מבחינת "שווי", הייתה הבנה בין הצדדים בהסכם הפשרה.

בעניין הבקשה לתובענה ייצוגית, נקבע עוד טרם בקשה זו, על-ידי בית המשפט העליון, כי חוק תביעות ייצוגיות מ-2006 חל אוטומטית מיום כניסתו, גם על הליכים תלויים ועומדים כולל ערעורים (ובוודאי תיק זה). לכן, בהיעדר עילת תביעה אישית, לא קיימת לתובע האפשרות ליהנות ממעמד של תובע ייצוגי. מעבר לכך, חברת אלון כתובע ייצוגי אינה ברת החלפה, שכן הבנק כבר תיקן את אופן תיקון העמלות למערכת בנקאית ממוחשבת וכן לא קיים מצב משפטי ברור, באשר להתקשרות חופשית חסרת הגבלה בהשוואה לאמור בהסכם שבין הצדדים.

סיבות נוספות בגינן לא אישרה השופטת את התובענה ואת החלפת התובע המייצג הן: חלוף הזמן, חוסר הבהירות שנותר עקב התנאים להגשת תביעה ייצוגית, מבחינת היקף הקבוצה התובעת, סדר גודל הכספים שהיא מייצגת ועצם אי-הבקשה להחלפת התובע ייצוגי.