וירוס שכיח הגורם להצטננות הוא האחראי אולי להשמנה, כך מראה המחקר האחרון שנעשה בתחום. התגלית תסלול אולי את הדרך ל'חיסוני הרזיה' או לתרופות אנטי-וירליות.
מדענים איתרו גן מסויים בווירוס 'אדנווירוס-36' שנראה כי הוא מעודד עלייה במשקל, והם מקווים כי חיסונים או תרופות שיכוונו לווירוס יוכלו למנוע מקרים רבים של השמנה בעתיד.
הקשר בין האדנווירוס-36 (ad-36) והשמנה כבר נחשד בעבר. הווירוס שייך למשפחה גדולה של גורמים מדבקים שנמצאו אחראים לכמחצית מכל המקרים של הצטננויות. בדרך כלל הוא גורם לעיניים כואבות ותסמינים של מערכת הנשימה.
מחקרים שנעשו בעבר במעבדה הראו כי ad-36 עלול לגרום לבעלי חיים שנדבקו בו לצבור שומן. [
השמנה - הכל ענין של וירוס?]
מחקר אפידמיולוגי הראה גם כי 30% מהאנשים השמנים נושאים את הווירוס לעומת 11% בלבד מהאנשים הרזים, אך למרות זאת, ראיות לכך שהווירוס מסוגל לגרום לרמות השומן להעלות בתאים של בני אדם היו חסרות עד כה.
צוות החוקרים האמריקני, מהמרכז 'פנינגטון' באוניברסיטת לואיזיאנה למחקר ביו-רפואי, השתמש בדגימות רקמה מחולים שעברו שאיבת שומן. הם בודדו מהרקמות תאי גזע בוגרים - תאים לא מפותחים שלא התפתחו עדיין כדי לשמש בתפקיד ספציפי בגוף. מחצית מתאי הגזע נחשפו ל-ad-36 ומחציתם לא.
לאחר שבוע, רוב תאי הגזע הנגועים בווירוס, אך אף אחד מהתאים שלא נחשפו אליו, גדלו והפכו לתאי מאגר לשומנים.
החוקרים הדגישו כי למרות שלא הוכיחו כי הווירוס הוא הגורם היחיד להשמנה, המחקר מספק ראיות מוצקות יותר לכך שמקרים מסויימים של השמנה קשורים אולי לזיהומים וירליים. הם מקווים לזהות את הגורמים הבסיסיים הגורמים לאנשים מסויימים לפתח וירוס זה ובסופו של דבר לגלות את הדרך לטפל בו.
קבוצה נוספת ממרכז פנינגטון זיהתה לאחרונה גן שנקרא E40rfl בווירוס שנתגלה כמסייע לבעלי חיים להשמין. הכנת המערכת החיסונית כך שתזהה ותתקוף את הפרוטאין המיוצא על-ידי הגן, או תחסום את פעילות הגן בעזרת תרופות, תוכל להביא לדרכים חדשות למניעת מקרים מסויימים של השמנה, מקווים החוקרים. הם אינם מוציאים מכלל אפשרות את קיומם של וירוסים אחרים התורמים להשמנה.
נכון לעכשיו, המנגנון הביומולקולרי בעזרתו ad-36 מעודד את התפתחות תאי השומן עדיין לא ברור. המדענים אינם יודעים גם מה משך הזמן שהווירוס נשאר בגופם של אנשים שמנים, או עד מתי נמשכת השפעתו על הגברת ייצור השומן לאחר שהוא נעלם.
מחקר שנעשה לאחרונה הראה כי בעלי חיים שנשאו את הווירוס נשארו שמנים למשך שישה חודשים לאחר שהזיהום נעלם מגופם.
מומחים שהגיבו למחקר אמרו כי יש להתייחס לתוצאותיו ברצינות, אך עם זאת הדגישו כי אין להניח שהשמנה היא מצב שנדבקים בו ולא ניתן לצאת ממנו.
המסר לטענתם צריך להיות כי יש לאזן את האנרגיה הנכנסת עם זו היוצאת. אם אנשים יאכלו יותר ממה שישרפו - הם ישמינו.
