אם אתם כמו רוב האנשים, כנראה יש יותר מדי מלח בתזונה שלכם, מה שעלול לגרום ללחץ דם גבוה ולעלייה בסיכון להתקף לב או שבץ, כך מזהירים מומחים, ולא בפעם הראשונה.
הנושא כה חשוב, עד כי איגוד הרפואה האמריקני (AMA), איגוד הלב האמריקני, איגוד התזונה האמריקני והמוסד האמריקני הלאומי לבריאות השיקו מסע תעמולה שמטרתו צמצום צריכת המלח של האמריקנים בחצי. ה-AMA עשה עוד צעד אחד קדימה כשקרא לארגון המזון והתרופות האמריקני (FDA) לחזור בו מהמושג "בטוח" בהתייחסות למלח.
האמריקני הממוצע צורך 4,000 עד 6,000 מיליגרם של מלח ליום. ה-FDA ממליץ על כמות שאינה עולה על 2,400 מיליגרם ביום, והמוסד לרפואה ממליץ על כמות מקסימלית של 1,500 מיליגרם ביום.
בגיליון חודש אפריל של עיתון הרפואה הבריטי, שני מחקרים הראו כי הורדת צריכת המלח ב-25% עד 35% יכולה להוריד את הסיכון למחלות של הלב וכלי הדם בכ-25% ולהוריד את הסיכון למוות ב-20%. [ראו ידיעה משמאל].
משרד הבריאות בארץ מדגיש את הצורך בהפחתה בצריכת המלח (המלח עשיר בנתרן) ומזונות המכילים אותו כמו חטיפים, חמוצים, פיצוחים, שימורים, אבקות מרק ומזונות מוכנים ומעובדים. בעולם המערבי כ-75% מתצרוכת המלח מקורה במזון המתועש. לכן יש להעדיף מזון דל מלח שהוכן בבית.
יש לקרוא את התווית כאשר רוכשים מזון ולהשוות את תכולת הנתרן בין המזונות השונים. למשל - כדאי להעדיף לחם המכיל כמויות קטנות יותר של נתרן.
אנשים רבים מאמינים כי סילוק המלחיה מהשולחן יפתור את הבעיה, אך סוגים רבים של מאכלים מוכנים, מעובדים וכאלו המוגשים במסעדות מכילים רמות גבוהות של מלח. הוא משמש לשיפור הטעם, לשימור מזונות, ולשיפור המרקם.
הנה מספר הצעות כיצד ניתן להפחית את צריכת המלח:
- זהו מזונות עשירים במלח (נתרן).
- הגבילו את צריכת המלח היומית שלכם לבין 1,500-2,400 מיליגרם.
- כשאתם סועדים בחוץ, בקשו פריטים מהתפריט שאינם מכילים מלח.
- בבית, השתמשו בעשבי תיבול ורטבים כדי לתבל את האוכל.
- הוציאו את המלח ממתכונים כשהדבר אפשרי.
- אל תניחו את המלחיה על שולחן האוכל.
