ח"כ יגאל ביבי הגיש עתירה לבית המשפט העליון (6.6.01), בבקשה לבטל את החלטת ועדת החוקה חוק ומשפט - להגדיל את סמכות בית משפט השלום לדון בתביעות כספיות עד סכום של 2.5 מיליון ש"ח במקום מיליון ש"ח עד ההצבעה.
העתירה הוגשה כנגד שר המשפטים מאיר שטרית וכנגד יו"ר ועדת החוקה חוקה ומשפט ח"כ אופיר פינס. ח"כ ביבי מיוצג בהליך זה על-ידי עו"ד עמוס ון-אמדן. ח"כ ביבי מבקש בעתירה צו ביניים וצו על תנאי, בשני סעדים: להימנע מכל פעולה לשינוי המצב הקיים; ליתן צו שיבטל את ההצבעה בוועדת החוקה חוק ומשפט.
בעתירה נטען, כי ההצבעה בוועדת החוקה חוק ומשפט בוצעה תוך מחטף ושינוי סדרי עבודת המחוקק, וכל זאת במטרה לסייע לנשיא אהרן ברק להשיג את מבוקשו.
ח"כ ביבי טוען, כי בעקבות "ועדת אור" הוכנה הצעת חוק, ובה השינוי היסודי שהציעה הוועדה - להפוך את בית המשפט השלום לערכאה העיקרית שבה יישמעו תביעות; ואילו את הערכאות השניה והשלישית לערכאות ערעור. הצעת חוק זו שהוגשה מטעם הממשלה נדונה בכנסת ה-14, ובשל התנגדות עזה בכנסת לא הובאה ההצעה להצבעה. ח"כ ביבי מגולל בעתירה את כל פרטי הדיונים וההליכים בנושא זה, ובעתירה הוא מראה כי הרפורמה שהגולמה בסעיף זה (הגדלת הסמכויות של בית משפט השלום) לא היתה מקובלת, לגופו של עניין, על מרבית חברי הכנסת.
ח"כ ביבי טוען, כי נוכח ההתנגדות העזה לרפורמה, חברו יחדיו שר המשפטים החדש מאיר שטרית והנשיא אהרן ברק, בהצעה חדשה: לעקוף את מליאת הכנסת, וזאת בדרך של הבאת עניין זה (ההגדלה ל-2.5 מיליון ש"ח) לדיון ולהחלטה בוועדה החוקה חוק ומשפט, כדי שזו האחרונה תאשר את הגדלת הסמכויות כאמור. המדובר, הוא טוען, "בתרגיל פרלמנטרי", שמבזה את הכנסת ועוקף, באופן בלתי ראוי, את חברי הבית.
בעתירה נטען עוד, כי המשיבים שטרית ופינס פעלו באופן בלתי תקין כדי להעביר את ההצעה בוועדת החוקה חוק ומשפט. באותו דיון השתתף גם הנשיא אהרן ברק, "שהשגיח" על חברי הכנסת והטיל עליהם מוראו ויוקרתו.
העותר מסתמך, בין היתר, גם על הפרסום כאן באתר (8.5.01), שבו תוארה השתלשלות העניינים והמהלכים המבישים שאירעו: "במהלך הדיון נראה היה, כי עלול להיות קושי באישור הצו... בתום הדיון הכריז היו"ר... על הפסקה, לקראת ההצבעה. בשלב זה החלה התרוצצות במסדרונותה כנסת - לגיוס חברי הוועדה, התרוצצות שבה נטל חלק, למרבה ההפתעה, גם נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק".
בסיומה של אותה הצבעה, נטען בעתירה, התבקשו האורחים השונים לצאת מאולם הישיבות וכך עשו כולם, אלא שנשיא בית המשפט העליון הוזמן על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ אופיר פינס. הנשיא ברק קיבל את ההזמנה והיה נוכח בעת ההצבעה שנערכה, דבר שהיה בו לחץ פסיכולוגי על חברי הכנסת שהתבקשו להצביע בעד בקשתו, כפי שאכן אירע.
ח"כ ביבי טוען, כי הגדלת סמכויות בית משפט השלום הינה הסעיף העיקרי, החשוב ביותר, בכל הרפורמה של ועדת אור, ועל-כן אין לאפשר מצב, שבו עניין כה בסיסי וחשוב יועבר במחטף בוועדת החוקה חוק ומשפט, תוך עקיפת מליאתה כנסת - בפניה תלויה ועומדת אותה הצעה/בקשה.
בעתירה טוען ח"כ ביבי, כי המדובר בעניין ציבורי רב משקל, שהובא לטיפולה של מליאת הכנסת. לכן, הוא טוען, אין זה ראוי ואין זה חוקי לבצע מחטף שכזה. "כלום יעלה על הדעת כי במצב דבריםש כזה יתעלם השר מכל הנ"ל? ככה? כאילו כלום? התשובה על כך ברורה - השימוש בסמכות במצב דברים שכזה חורג לחלוטין ממתחם הסבירות והוא נגוע בחוסר סבירות קיצוני. ח"כ ביבי טוען בחריפות את "דבר נוכחות נשיא בית המשפט העליון באולם ישיבות הוועדה בזמן ההצבעה". "אין לראות כל טעם או צורך ענייני לנוכחות כזו", הוא טוען. "מה לנשיא בית המשפט העליון ולהצבעה של ועדה מוועדת הכנסת בכלל ובעניין שכל תפקידו בו הוא לייעץ למשיב 1 בפרט. דומה כי יש כאן חציה של גבול המותר בדבר מידת ההתערבות הראויה של הרשות השופטת במהלך ענייניה של הרשותה מחוקקת. גם אם תאמר כי מבחינה דווקאית אין כך הדבר, הרי שוודאי כי יש כאן פגיעה ממשית במראית העין. דוק - בפועל לפחות חבר כנסת אחד הודה כי נוכחות זאת הקשתה עליו במילוי תפקידו".
[הערה שלי (י.י.): כיוון שבבני אדם עסקינן, ומכיוון שהעתירה הוגשה לבית המשפט העליון - והיא תידון בפני שופטים-עמיתים-חברים של הנשיא אהרן ברק, אל לכם, הקוראים, לתלות הרבה תקוות בבירור ענייני, אמיץ וצודק של עתירה זו].
